חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד ציפו נייר רגיל בשכבה דקה של ננו-שפופרות פחמן וננו-חוטי כסף וקיבלו מוליך המסוגל לשמש לאיחסון אנרגיה
.
| הדגמה של ייצור סולת הנייר באוניברסיטת סטנפורד |
סוללת נייר המבוססת על ננו-שפופרות פחמן וננו חוטים מכסף עשויה לשמש לאיחסון אנרגיה לשימוש במכשירים ניידים. החוקרים גם טוענים כי הסוללה החדשה תתכלה לאחר השימוש וצורתה תוכל להתאים לצורת המכשירים (במקום ההפך כיום).
יי צ'ואי, חוקר במחלקה להנדסת חומרים ומדעי החומר באוניברסיטת סטנפורד אומר כי הוא ואנשי צוותו הצליחו להדגים כיסוי מוליך לרכיבי הסוללה מסופר-קבל ועד לאלקטרודות לא יקרות. התהליך עשוי להיות זמין מסחרית בתוך מספר שנים, אומר צ'ואי.
"ניר יכול לשמש כיום כמצע לייצור אלקטרודות מוליכות מתפקדות", אמר החוקר.
את הנייר המולך הכינו החוקרים באמצעות ציפויו בתמיסת ננו-דיו המכילה ננו-שפופרות פחמן וחוטי כסף בגודל ננומטרי, והפכו אותו למעין קרום דק של מבנה חד ממדי הנדבק לפני השטח של הנייר. גליון הנייר המכוסה הופך למכשיר איחסון מוליך שהחוקרים טענו בחשמל והשתמשו בו להפעלת דיודות פולטות אור.
"חומרים ננומטריים אלה הם ייחודיים" אמר צ'ואי בהודעה לעיתונות של אוניברסיטת סטנפורד. "מדובר במבנה חד ממדי בעל קוטר קטן מאוד. הקוטר הקטן מאפשר לדיו הננומטרי להידבק בחוזקה לסיבי הניייר, דבר שהופך את הסוללה ואת הסופר-קבל ליציבים."
לדבריו, סוללת הנייר עשויה להחזיק מעמד 40 אלף מחזורי טעינה ופריקה – סדר גודל יותר מאשר סוללות ליתים. הננו-חומרים גם מאפשרים ייצור מוליכים אידאלים משום שהם מניעים את החשמל בדרך יעילה בהרבה מאשר מוליכים קונבנציונאליים. אומר צ'ואי.
צ'ואי פיתח בעבר סוללה דקה מבוססת פלסטיק. המחקר החדש שלו מראה כי סוללת נייר תהיה יציבה ביותר בשל ההידבקות הטובה של הדיו הננומטרי לנייר לעומת פלסטיק.
לידיעה באתר אוניברסיטת סטנפורד
