ברנדן בורק, אנליסט לתחום הטכנולוגיות המתפתחות ב- PitchBook, אמור כי מכיוון שהשחקנים הגדולים בתעשייה מתמקדים באילוצי ייצור ולא בחדשנות, נפתחה הזדמנות למצטרפים חדשים והמשקיעים נוהרים
גם כאשר יצרני השבבים המובילים בעולם מנסים לפתור את צווארי הבקבוק הקריטיים של האספקה בשל המתיחות בסין, קם בשתי המדינות גל חדש של חברות סטארט-אפ בתחום המוליכים למחצה שגייסו סכומי הון עצומים כדי לתכנן את הדור הבא של השבבים.
חברות הסטארט בתחום נחטפות על ידי קרנת הון הסיכון משום שהמשקיעים מאמינים כי תכנון השבבים המתהווה יאפשר בניית עתיד הנשלט על ידי בינה מלאכותית ולמידת מכונה.
השקעות הון סיכון גלובליות בחברות מוליכים למחצה קבעו שיא רבעוני בשווי העסקה של 2.64 מיליארד דולר בשלושת החודשים הראשונים של 2021, כאשר 70% מהמימון הועבר לחברות סיניות, על פי נתוני PitchBook.
חברות אמריקאיות גייסו גם סכומים מרשימים. באפריל, סמבאנובה הפכה ליצרנית השבבים המגובה על ידי קרנות הון סיכון בארה"ב לאחר שגייסה 676 מיליון דולר לפי הערכת שווי של 5 מיליארד דולר פלוס. גם חברה אלמונית – Groq גייסה סיבוב של 300 מיליון דולר בראשות טייגר גלובל ו D1 קפיטל שנועד לתמוך בפיתוח של שבבי AI יעיל שלה.
חברות SPAC (המכונות גם חברות ארנק פתוח) בארה"ב פנו גם ליצרניות שבבים בבעלות פרטית. שווי Achronix Semiconductor הוערך ב -2.1 מיליארד דולר בעסקה שנערכה לאחרונה, ועל פי הדיווחים הסטארט-אפ הישראלי ואלנס נמצא במגעים לצאת לציבור באמצעות SPAC מבוסס ארה"ב.
האצה במימון הסטארטאפים מהווה ניגוד חד למחסור בשבבים אשר הקשה על ייצור כל המוצרים, החל ממכוניות חדשות ועד קונסולות פלייסטיישן. אך נראה כי העיתוי של שתי התופעות הוא מקרי.
ברנדן בורק, אנליסט לתחום הטכנולוגיות המתפתחות ב- PitchBook, אמור כי המשקיעים מבינים שהטכנולוגיות של מחר יזדקקו לשבבים המתמחים יותר ויותר.
אך מכיוון שהשחקנים הגדולים בתעשייה מתמקדים באילוצי ייצור ולא בחדשנות, נפתחה הזדמנות למצטרפים חדשים.
"חברות סטארט-אפ יכולות לנסות לתכנן שבבים הרבה יות רטובים מאלו של כמה מיצרניות השבבים הגדולות ביותר בעוד בעלי התפקידים בחברות אלה רק מנסים לשמור על נתח השוק שלהם", אמר בורק.
הגידול בהשקעות השבבים בסין מדגיש את העדיפות שהממשלה העניקה לחיזוק תעשיית השבבים שלה. בשנים האחרונות, סין השיקה קרנות הממוקדות במוליכים למחצה, על פי הדיווחים בהיקף כולל של כ -50 מיליארד דולר. ההשקעה היא חלק מהשאיפות ארוכות הטווח של המדינה להפוך למובילה בייצור היי-טק ולצמצם את תלותה ביבוא זר.
תוכנית התשתית של הנשיא ג'ו ביידן, במסגרת תוכנית השיקום של המשק האמריקני ממגפת הקרונה ולייצר משרות איכותיות בארה"ב הודיע כזכור כי ארה"ב תקצה 50 מיליארד דולר לתעשיית המוליכים למחצה בארה"ב. הקרנות הן חלק מתוכנית השקעות טכנולוגית שמטרתה להתחרות בהוצאות האגרסיביות למו"פ שנמשכו בסין בשנים האחרונות.
חלק מהמשקיעים הפעילים ביותר בחברות מוליכות למחצה מגובות הון סיכון להם קשרים עם הממשלה הסינית, כולל קפיטל גרופ שנזן ו-CAS ניהול השקעות , על פי נתוני PitchBook.
Horizon Robotics מבייג'ינג גייסה מתחילת השנה 750 מיליון דולר. הוריזון מייצרת שבבים עבור רכב אוטונומיים ואוטונומיים למחצה. היא פתחה שותפויות עם יצרני רכב ובהם בין היתר אאודי , BYD ו קונטיננטל .
על פי הדיווחים, חברות סטארט-אפ אחרות של מוליכים למחצה מסין שגייסו מגה-סבבים בחודשים האחרונים כוללות את Enflame – שקיבלו כמעט 279 מיליון דולר ממשקיעים כמו Tencent – כמו גם Ecarx ו- Iluvatar CoreX .
עד כה, יישומי AI הופעלו בעיקר מ- GPUs קיימים, אמר בורק. אך התעשייה מונעת ליצור שבבים חדשים וטובים יותר המותאמים אישית לצרכים של מכונות חכמות.
חברת הסטארט-אפ Ambiq , שבסיסה באוסטין, מתמקדת בבניית שבבים שיכולים, בין היתר, לסייע למכשירי אינטרנט של דברים לפעול על סוללה. הסטארט-אפ גייס 127 מיליון דולר במרץ, על פי מסמך רגולטורי.
בעוד חברות סטארט-אפ משקיעות בעיצוב בתכנון חדש של שבבים, החברות הגדולות הן בסין והן בארה"ב השקיעו גם במפעלי ייצור מוליכים למחצה חדשים.
חברת SMIC , יצרנית השבבים המובילה בסין, בונה לפי הדיווחים מפעל בעלות של 2.35 מיליארד דולר תוך תמיכה כלכלית מעיריית שנזן.
TSMC , אינטל וסמסונג מתכוונות מתכוונים להוציא עשרות מיליארדי דולרים על הקמת מפעלים חדשים בארה"ב כאשר חלק ניכר מהפעילות הזו מרוכזת באריזונה.
