פול דוהארטי, אקסנצ'ר: "המהפכה התעשייתית ארכה כמה דורות שבמהלכן שוק העבודה התאים את עצמו. הפעם התהליך הרבה יותר מהיר ולכן חייבים לנהלו"
מימין לשמאל: דייויד קירקפטריק, מנכ"ל TECHONOMY, פול דוהארטי, מנהל תחומי הטכנולוגיה והחדשנות, אקסנצ'ר, ד"ר ויויאן מינג, מייסדת שותפה בחברת SOCOS בפאנל במסגרת תערוכת CES שהתקיימה בלאס וגאס בתחילת ינואר 2017. צילום: אבי בליזובסקי |
"אף ממשלה במדינות המפותחות לא ערוכה למהפכת הרובוטים". כך אמר דייויד קירקפטריק, מנכ"ל TECHONOMY ומנחה פאנל במסגרת תערוכת 2017 CES ואשר עסק בהשלכות לשני הכיוונים של החלפת משרות אנושיות במערכות תבונה מלאכותית ובכלל לדון בעתידה של האנושות בעולם המתעצב יותר ויותר על ידי התבונה המלאכותית.
"אף אחד אינו מטיל ספק בכוחה של התבונה המלאכותית להפוך את העולם שלנו למקום טוב יותר ובטוח יותר. מחקר שנערך לאחרונה מעריך כי מעבר לכלי רכב אוטונומיים ימנע עד 350,000 פגיעות (הרוגים ופצועים) בתאונות דרכים עד שנת 2025. אבל כמה מקומות עבודה יאבדו עד אז, ואיננו יכולים אפילו להתחיל לחזות את השפעתו של שינוי כזה על תרבותנו?" אומר קירקפטריק.
ויויאן מינג, מייסדת שותפה של SOCOS – מכון הבוחן את ההשפעות החברתיות של השינויים הטכנולוגיים. "בעשרים השנים שבהן אני עוסקת בתחום התבונה המלאכותית והשלכתה על מדעי החברה נתקלתי בפרויקטים רבים כמו למשל מעקב אחר חולי סכיזופרניה בזמן אמת, באמצעות מחשבים לבישים, ובמערכת לחיזוי התפרצויות מחלות כגון כולירה עוד לפני שהרופאים נתקלים בה. התבונה המלאכותית משמשת לקבלת אות ברור מכל המידע המבוזר שקיים. אכן יש לתבונה המלאכותית פוטנציאל גדול בתחום הרפואה.
"העולם לא יהיה טוב יותר רק כיוון שטכנולוגיה קיימת. התבונה המלאכותית היא טכנולוגיה חזקה מאוד. מוזר שכל ההשוואות של השפעת התבונה המלאכותית מגיעות למהפכה התעשייתית שהתרחשה לפני 200 שנה. אפשר להסתכל על מה שקרה בעולם בעשרים השנים האחרונות. לא רק בתחום התבונה המלאכותית אלא תופעות כמו וולמארט, הגלובליזציה, או בתחומים כגון טיולים, שגרמו למשרות להיעלם. הם נעלמים כי מי ירצה לקבל איבחון שגוי רק כיוון שרוצים לשמור על משרתו של הרופא?"
"ההערכה הנפוצה היא שהמעבר לשימוש בתבונה מלאכותית יפנה אותנו לעשות משהו טוב יותר ואולי זה נכון לכל מי שנמצא כאן באולם אבל יש לי הרבה דוגמאות לכך שהדבר אינו נכון למרבית אוכלוסיית העולם. אנשים יהיו מוכנים להחליף כל עבודה שגרתית ומשעממת במערכות תבונה מלאכותית. אני חוקרת איך בני האדם והמוסדות התרבותיים יצליחו לעמוד בקצב השינויים הטכנולוגיים."
אבדן משרות לכל אורך סולם הדרגות
"אחת התפיסות המוטעות היא שאנו מדברים על משרות ייצור או חקלאות. לא. אינני סבורה שיהיה מקום אחד בהירארכיה של המשרות שלא יושפע מכך. אפילו חלקים ניכרים מעבודת המנכ"ל יכולים לעבור אוטומציה. לא יהיה מקום בהירארכיה שבו לא יתרחשו תחלופות כאלה."
"אולי המנהלים הבכירים יצליחו להתמודד עם זה טוב יותר כי הם הוכשרו להיות גמישים ולהתאים את עצמם כך שיהפכו את ה-AI לטכנולוגיה משלימה במקום מחליפה. גם במצב זה ניתן למכן כ-40% מהמשימות אותן מבצעים המנכ"לים. לאורך כל הסולם אנשים יוחלפו וישאלו את עצמם מה לעזאזל קרה. הלכתי לאוניברסיטה, היתה לי עבודה טובה, יש לי משכנתא לשלם, מה אני אמור לעשות עכשיו?"
כיצד להתכונן לעידן התבונה המלאכותית?
פול דוהארטי, מנהל תחומי הטכנולוגיה והחדשנות, אקסנצ'ר, אומר: "אני אופטימי באשר לתועלת במעבר ליישומים מבוססי תבונה מלאכותית. לדוגמה השימוש ב-AI בתעשיית הרכב יחסוך מוות של מיליוני בני אדם בתאונות דרכים וישנה את כל מבנה התחבורה והתובלה בשנת 2025 לערך בזכות הפחתת פליטות (שגורמות לזיהום אוויר ולמוות ממנו א.ב.) ותאונות דרכים. הבעיה היא בקצב המהיר של השינויים."
המהפכה התעשייתית התרחשה על פני דורות ואפשר היה להתאים את כוח העבודה. כיוון שהשינוים מתרחשים כל כך מהר, אני סבור שאנו חייבים להקים מנגנון לטפל בהחלפה בטווח הקצר כאשר אנשים נפלטו מעבודה ואין להם את הכישורים למצוא את העבודה הבאה. מנגנונים של חינוך והכשרה מחדש. אני מציע לקיים דיון ציבורי על הנושא הזה. בואו ניתן לעובדים בקו הייצור מערכות מציאות מעורבת כך שהעובדים בדרגות הנמוכות ביותר יוכלו לעלות דרגה תוך היעזרות בטכנולוגיה ורכישת כישורים נדרשים.
לדעתי טרם הגענו להבנה של ההשפעה של הטכנולוגיות החדשות לפתור בעיות קשות. אנחנו צריכים לקיים את הדיון הציבורי הזה וליצור דיאלוג עם הציבור כדי לטפל בסוגיה הזו.
אנו צריכים לעשות ארבעה דברים:
- להכין את הדור הבא – להעריך מחדש את הידע, הכישורים, ההשכלה וההכשרה שיידרשו בעתיד.
לבנות קוד אתי לתבונה מלאכותית – סטנדרטים ושיטות עבודה מומלצות יהוו חלק אינטגרלי בפיתוח ושימוש במכונות אינטליגנטיות. - לבנות רגולציות המיושמות באמצעות תבונה מלאכותית (ממשלות יצטרכו להשתמש ב-AI כדי לבצע רגולציה על AI). שיפור עצמי יעזור לסגור את הפער הטמעת השינויים הטכנולוגיים והתגובה רגולטוריות.
- והדבר הרביעי – לשלב בין תבונה אנושית גדולה לתבונה מלאכותית חזקה. בעוד מערכות AI מסוגלות לנתח כמויות עצומות של נתונים, בני האדם יהיו אלו שיצטרכו להיות סתגלנים ופותרי בעיות יצירתיים.
- קירקפטריק: "אינני רואה שום צעד להתקדמות אפילו לעבר באחת מההמלצות הללו ברמה החברתית וברמה הממשלתית פחות או יותר בכל המדינות המפותחות, אולי למעט סין, אינני רואה אף תכנון ממשלתי מה לעשות כדי להתמודד עם התופעה. איך נוכל להגיע לכך?"
לסיכום אומר דוהרטי: "הדבר חייב להיעשות בשותפות בין השוק הפרטי והשוק הציבורי. יש התחלה של יוזמות ציבוריות לדיון בהשפעת ה-AI על החברה והמשק."
{loadposition content-related} |