כך אומר רפי קוריאט, יו"ר משותף של כנס ננו-ישראל ומתאם הקשר בין התעשיה והאקדמיה ב-INNI ומוסיף כי "הפיתוחים החדשניים שיצאו מהאקדמיה משפרים מוצרים ברפאל ובתעשייה האווירית כמו גם את מצברי וולקן ומאפשרים מוצרים חדשים כגון קבלי העל שמפתחת אלביט וזאת כמובן בנוסף לחברות סטארט-אפ. שיתוף הפעולה בין האקדמיה לתעשיה בתחום הננו מאפשר ניצול הזדמנויות.
רפי קוריאט בכנס ננו-ישראל 2014. צילום: אבי בליזובסקי |
אחרי עשור של התמקדות במחקר בסיסי ותחילתם של יוזמות סטארט-אפ בתחום הננו-טכנולוגיה, כעת הזמן לקצור את הפירות. כך עולה מראיון מיוחד שקיימנו עם רפי קוריאט, יו"ר משותף של כנס ננו-ישראל שנפתח אתמול.
קוריאט אחראי על שיתוף הפעולה בין התעשיה לאקדמיה באיגוד הישראלי לננוטכנולוגיה (INNI) אומר כי כעת הזמן לקטוף את פירות המחקר ולהפוך אותם ליישומים תעשייתיים פורצי דרך.
"אסור להשאיר טכנולוגיה על המדף יותר מדי זמן כי היא תאבד מערכה וכמו דג, אם לא משתמשים בה מיד, היא מסריחה ומתקלקלת. היום חיי המדף של טכנולוגיה הם קצרים מאוד והזמן מהרעיון ועד שמוצר נמצא בשוק נמדד בפחות משנתיים."
ישראל, מקום חמישי בננו-טכנולוגיה למרות ההשקעה הנומינלית הזעירה יחסית
לדברי קוריאט, ישראל נמצאת במקום גבוה במפה העולמית בתחום המחקר בננו-טכנולוגיה: "חשוב לציין שישראל ממצב שבו כמעט לא היתה לה נוכחות במחקר בתחום הננו-טכנולוגיה עברה למרכז המפה. למעשה מבחינה כמותית אבסולוטית, ישראל במקום החמישי במיצוב במחקר בננו-טכנולוגיה אחרי ארה"ב, יפן גרמניה וקוריאה – ישראל נמצאת מיד אחריהם בהשקעה מזערית לעומת ההשקעות שהמדינות הללו ביצעו. הסיבה לכך טמונה בכושר ההמצאתיות, איכות ורמת המחקר, הקשרים הבין אישיים, יכולות האקדמיה לעבוד בשילוב עם יתר מרכזי הננו בארץ, ובמיוחד שיתוף הפעולה הפורה וההדוק עם התעשייה להובלת פירות המחקר ליישומים תעשייתיים. בנוסף מדינת ישראל השכילה להחזיר את מיטב המוחות בעולם בתחום חזרה לישראל אשר השתלבו במרכזי הננו בארץ ותרומתם כבר הביאה לתוצאות מרשימות..
"התוכנית שמוביל המדען הראשי יחד עם INNI, בשילוב עם תל"מ (תשתיות לאומיות למחקר) לתשתית אנושית, ציוד, ומחקר בתחום הננו לפני כשבע שנים, הניבה השקעה משותפת של הממשלה והאקדמיה בשווי 300 מיליון דולר בשבע השנים האחרונות. רובו של התקציב שימש לתשתית המחקרית שסייעה לכל התנופה המשמעותית הזו בשישה מרכזים באוניברסיטאות: המוסד הראשון שפתח מרכז ננו-טכנולוגיה היה הטכניון ולאחר התווספו יתר האוניבסיטאות תל אביב, בר אילן, באר שבע, מכון ויצמן והאוניברסיטה העברית בירושלים."
"כמדינה אנחנו צריכים לנצל את הקשר בין התעשיה והאקדמיה, כי אם לא נעשה זאת כולנו נצא מופסדים. צריך להמשיך לפתח ולתמוך במחקר כמה שיותר מהר ויותר טוב, להציב במרכזי הננו את החוקרים הטובים ביותר כי מחקר מצויין יכול להוביל ליישום מוצלח ומחקר בינננוי סופו שישאר על המדף. לצד החוקר המוביל שמביא את הרעיונות המבריקים לצוות את הסטודנטים והדוקטורנטים שירצו לצאת לתעשייה אחרי סיום הדוקטורט. לא כל אחד מתאים להיות חוקר מהולל, מצד שני לא כל אחד מתאים להיות תעשיין מהולל. חשוב שהחוקר המבריק ימשיך בדרכיו ובהמצאותיו הבאות כי בזה הוא טוב ומצד שני אותו סטודנט או דוקטורנט העובדים אתו יוכלו להשתלב ולהתקדם בתעשיה ולסייע להובלת הידע ליישומים פורצי דרך. הרעיון הוא שנמצא את החברה שזקוקה לידע הזה, ניקח את אותו דוקטורנט שעובד עם אותו חוקר מוביל ונאפשר לו לעבוד במקביל בחברה ולנצל את הידע שרכש. כך כולם יצאו נשכרים מכך, ובהם גם החוקר שיוכל לשמש גם כיועץ לחברה."
"אם בכנסים הקודמים קידמנו את הנושא המחקרי לרמה גבוהה, כעת אנו עוסקים ביישום – כיצד ממסחרים טכנולוגיות שפותחו במרכזי הננו לידי מוצרים תעשייתיים. בכל מרכז נמצאים מיטב החוקרים שהיו ראש החץ שהניע את המחקר האקדמי ועם הזמן התחילו לקום חברות סביב אותן טכנולוגיות. בתחילה היו אלו חברות הזנק שיצאו מאותן מוסדות דרך חברות היישום של האוניברסיטאות, ולאחר מכן הצטרפו אליהן החברות הגדולות: רפאל, התעשייה האווירית פלסן, תע"ש ואלביט שאיתרו טכנולוגיות המשמשות לשידרוג מוצרים קיימים ולפיתוח מוצרים חדשים שלא היו אפשריים קודם לכן."
התנעה טובה יותר ותרופות מותאמות אישית
קוריאט: "כחלק מהמוצגים הכוללים בתערוכה הוקם ביתן ייעודי בסיוע מתימו"פ הכפופה למשרד המדען הראשי. בביתן זה מוצגים עשרים דגמים של מוצרים פורצי דרך בתחומים שונים. הגבלנו זאת לעשרים עקב מגבלת מקום ובעתיד נרחיב זאת וקיבלנו תגובות נלהבות על ידי המבקרים שהבינו את הפוטנציאל העצום הטמון בננוטכנולוגיה וביישומים החשובים שהודגמו."
"לדוגמה חברת אלביט פיתחה קבל-על (Super Capacitor) מבוסס ננו-טכנולוגיה, שיאפשר התנעה חלקה יותר לכלי רכב. כידוע, מרבית האנרגיה במצבר הולכת לאיבוד בשלב ההתנעה ואם נאלצים להתניע מספר פעמים עלולים לגרום להתרוקנות המצבר. אם משתמשים בהתנעה לתיגבור למצבר הרכב גם בקבל-על המכיל רכיב הקולט ומשמר אנרגיה ומספק אותה בהספק גדול בעת פעולת ההתנעה, הדבר מאפשר לחסוך את הצורך לפרוק את המצבר ומאריך את חיו. מדובר בפרויקט של חברת אלביט בשיתוף עם מרכז הננו בבר אילן, שאלביט המשיכה לפתח בעזרת חוקרים שלה ואף הקימה תשתית מרשימה לייצור קבלי על כחול לבן."
"ואם אנו עוסקים בתחום המצברים לרכב, אז בוודאי יפתיע את כולם לשמוע שחברה כמו וולקן מצברים שהיתה חברה מסורתית עם טכנולוגיה שלא השתנתה כ 70 שנה נכנסה גם היא לעידן הננו, גם היא, כמו אלביט, חברה במאגד NES שהיתה לי הזכות להקימו ולעמוד בראשו, ובזכות הידע שרכשה ושנצבר במאגד היא שילבה ננו צינוריות פחמן במצברים ושיפרה את ביצועי המצבר באופן משמעותי בלפחות 100% ולא 2-3% כפי שמקובל בתעשייה המסורתית."
"נושאים נוספים שחברות אחדות, גם בארץ וגם בעולם עוסקות בהן הם למשל התחום הצבאי – אפוד של חייל עשוי כיום מחומרים קרמיים כבדים וקשיחים, המגבילים את תנועתו. הננו-טכנולוגיה מאפשרת לייצר אפודים דקים, גמישים וחזקים פי כמה מאלו הקיימים היום, ובכך ניתן בו זמנית גם להגן על החייל וגם לאפשר לו לנוע בזריזות."
"ויש גם דברים עתידניים יותר, למשל גלולה המכילה חומר היודע לזהות תאים סרטניים ולחסל רק אותם בלי לפגוע בתאים בריאים, שעשויה יום אחד לבטל את הצורך בכימותרפיה, וכבר יש כמה חברות בתחום הזה של תרופות ממוקדות מטרה, וחלקם נמצא כבר בתהליך לקראת אישור ה-FDA."
"מוצר ישראלי אחר בתחום הננו-רפואה, פותח על ידי פרופ' עודד שוסיוב מהאוניברסיטה העברית שייסד גם את חברת קולפלנט. המוצר מסוגל לקחת גן מתוך גוף האדם, לחבר אותו לצמח וכך לגדל קולגן אנושי, שיותר מאוחר ניתן יהיה להזריק לאותו החולה. בכלל, חלק גדול מהפיתוחים בתחום הננו-טכנולוגיה יהיו, כמו במקרה הזה, חיקוי של הטבע לצרכים אנושיים באמצעים מתוחכמים.
בנוסף עסקנו בכנס זה בשני תחומים החשובים לחברה הישראלית כולה. מושב בטחוני – בו התעשייה הבטחונית הציגו מושב בטחוני בשיתוף עם מפא"ת שבו יוצגו דוגמאות לפיתוחים טכנולוגים לשימוש צבאי שהמטרה ליישם אותם גם לשימוש אזרחי ולהפך. אם בעבר היו אלה נושאים נפרדים, הננוטכנולוגיה מחברת את שניהם ומאפשרת שידרוג והפריה של אחד לשני. במסגרת הכנס הגיעו לכאן ראשי הטכנולוגיה משלושת זרועות הצבא של ארה"ב שיקחו חלק בהרצאות לפני הקהל הרחב."
חינוך טכנולוגי הוא הכרח
הנושא השני הוא נושא החינוך לננוטכנולוגיה.אחד היתרונות החשובים שלנו כמדינה הוא כושר ההמצאתיות. יש לנו צעירים מוכשרים, מבריקים וחסרי מנוח הרוצים תמיד לקפוץ לדבר הבא. אנחנו רוצים ללמד כבר בגיל הצעיר לחשוב במושגי ננו, כי צורת העבודה בתחום זה שונה לעומת הכימיה רגילה לדוגמא ותחומי חומרים אחרים. לשם כך אנחנו מימננו את השתתפותם ללא תשלום של 200 תלמידי תיכון מכל רחבי הארץ לכנס הזה שייחשפו בפעם הראשונה לעולם הננו. הדבר התאפשר בעזרת תרומה של קרן ראסל בארי אשר עזרה בעבר להקמת המרכז לננוטכנולוגיה בטכניון. בחרנו תלמידים מחתך מייצג של בתי הספר התיכוניים בארץ, כולל המגזר הערבי – נוצרי ובפרט מהפריפריה – תלמידים מצטיינים שיהוו בעתיד את שדרת החוקרים המובילים הן באקדמיה והן בתעשיה."
{loadposition content-related} |