בראיון ל-CHIPORTAL במהלך ועידת ישראל לעסקים בה הוצג לראשונה השבב מסביר גינוסר כיצד ישנו הלווינים החכמים את חיינו * בינתיים טס השבב הנוכחי של החברה לראשונה לחלל במסגרת מבצע יפני לשיגור חללית לאסטרואיד שהמריאה בשבוע שעבר * השבב הוזמן ע"י סוכנויות החלל של גרמניה וצרפת שבנו נחתת שתצא מהחללית ותנחת על האסטרואיד
| פרופ' רן גנוסר מחזיק את השבב הייעודי לחלל של רמון צ'יפ שכמוהו שוגר בשבוע שעבר בנחתת אירופית בתוך חללית יפנית לאסטרואיד. צילום: אבי בליזובסקי |
בראיון ל-CHIPORTAL במהלך ועידת ישראל לעסקים בה הוצג לראשונה השבב מסביר גינוסר כיצד ישנו הלווינים החכמים את חיינו * בינתיים טס השבב הנוכחי של החברה לראשונה לחלל במסגרת מבצע יפני לשיגור חללית לאסטרואיד שהמריאה בשבוע שעבר * השבב הוזמן ע"י סוכנויות החלל של גרמניה וצרפת שבנו נחתת שתצא מהחללית ותנחת על האסטרואיד
בשבוע שעבר שיגרה סוכנות החלל היפנית את החללית היאבוסה-2 שתיפגש בעוד שלוש שנים עם אסטרואיד, ותעקוב אחריו בחלל ממרחק קצר. בתוך החללית האם ישנה נחתת (שבניגוד לנחתת פילאה של החללית האירופית רוזטה שנחתה לפני כחודש על שביט ופסקה לפעול בשל ייצוב לא נכון לאחר שלושה קפיצות, הנחתת של היאבוסה-2, שנבנתה במשותף על ידי סוכנויות החלל של גרמניה וצרפת בנויה לתקן את מיקומה ולהתהפך מכל כיוון בו תיפול על גחונה. לאחר הנחיתה היא תפעיל את ארבעת החיישנים שעליה – מצלמה בתחום האור הנראה, מצלמה תת אדומה (אינפרה אדום), מגנטומטר החוקר את הכוח המגנטי ומיקרוסקופ.
בשבוע שעבר שיגרה סוכנות החלל היפנית את החללית היאבוסה-2 שתיפגש בעוד שלוש שנים עם אסטרואיד, ותעקוב אחריו בחלל ממרחק קצר. בתוך החללית האם ישנה נחתת (שבניגוד לנחתת פילאה של החללית האירופית רוזטה שנחתה לפני כחודש על שביט ופסקה לפעול בשל ייצוב לא נכון לאחר שלושה קפיצות, הנחתת של היאבוסה-2, שנבנתה במשותף על ידי סוכנויות החלל של גרמניה וצרפת בנויה לתקן את מיקומה ולהתהפך מכל כיוון בו תיפול על גחונה. לאחר הנחיתה היא תפעיל את ארבעת החיישנים שעליה – מצלמה בתחום האור הנראה, מצלמה תת אדומה (אינפרה אדום), מגנטומטר החוקר את הכוח המגנטי ומיקרוסקופ.
"התוצאות יעובדו בשבב של רמון צ'יפס הנמצא בליבו של מחשב הנחתת המכונה ליאון וישודרו לחללית היאבוסה 2 וזו תעביר אותן לכדור הארץ. " אומר גינוסר בראיון ל-CHIPORTAL, זהו מעבד דו ליבתי המיועד לעבודה בחלל ומוגן מפני הקרינה הקוסמית בחלל בעוצמה גבוהה ואשר בדרך כלל שורפת רכיבים אלקטרוניים רגילים. השבב שלנו מסוגל לעבוד בחלל למרות הקרינה במשך שנים רבות."
"השבב פותח במשך חמש שנים על ידי חברת רמון צ'יפס בישראל, בשיתוף פעולה עם חברת חלל אירופאית בשם אירופלקס גייזלר. לשבב עמידות כל כך גבוהה לתנאי חלל והוא המהיר מבין כל השבבים הייעודיים לחלל שיוצרו מחוץ לארצות הברית. לאירופים מאוד חשוב לרכוש שבבים שאינם מתוצרת ארה"ב במידת האפשר כדי למנוע תלות. בנוסף, לאמריקנים יש מגבלות יצוא חמורות על מוצרים המיועדים לחלל ורוב המדינות האחרות בעולם רוצות עצמאות אסטרטגית משלהם ולא מהאמריקנים ולכן הן מעדיפות לרכוש את השבבים אפילו מישראל".
לדברי גינוסר, הפיתוח של השבב בתחילתו על ידי משרד הבטחון הישראלי (מפאת) ועל ידי התעשיה האוירית (מבת-מפעל החלל) ובהמשך על ידי סוכנות החלל הישראלית. השבב תוכנן במקור לשמש כמעבד העיקרי בכל הלווינים הישראלים העתידים וכבר מותקן בכל הלווינים הנמצאים בשלבי בניה.
בעוד השבב הראשון של הדור הראשון טס לחלל, שוקדת רמון צ'יפס על פיתוח הדור הבא של מעבדים לחלל. "מדובר במעבד כבד מאוד, למעשה זהו כמעט מחשב-על על שבב שמכיל 64 ליבות חזקות מאוד ומאפשר עיבוד אות בתוך הלווינים.
| {loadposition content-related} |
