כך עולה סקר המועצה הלאומית למו"פ במשרד המדע, המוסיף גם כי מעל למחצית משרות המו"פ העסקי בישראל – בחברות רב-לאומיות זרות
חברות רב-לאומיות זרות הקימו ורכשו בישראל בעשור האחרון מאות מרכזי פיתוח וחברות מקומיות המנהלים פעילות של מחקר ופיתוח בהיקפים ניכרים, בהן מציינים עורכי הדו"ח את אפל, גוגל, יבמ, אינטל, מייקרוסופט, ebay, היולט-פקרד וטקסס אינסטרומנטס.
סקר חדש של המועצה הלאומית למו"פ במשרד המדע שבוצע על ידי הלמ"ס, מעלה כי ההוצאות על מחקר ופיתוח של חברות מסוג אלו בישראל הסתכמו בשנת 2011 בכ-6 מיליארד דולר, עליה של 13% בהשוואה לשנת 2010 הנובעת בעיקר מעלייה חדה שחלה בענף המו"פ. מהסקר עולה כי בשנים אלו היו אחראיות החברות ל-63% מההוצאות למו"פ של המגזר העסקי בישראל. הענפים המובילים במונחי ההוצאה למו"פ היו בתחום ההיי-טק – ענף המחקר המדעי והפיתוח וענף התוכנה.
"כלכלת ישראל נסמכת במידה רבה על מקורות מימון ממדינות אחרות לצורכי מחקר ופיתוח, וזהו מצב שברירי" אומר שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי. "אם לא נגדיל את ההשקעה הממשלתית במחקר ופיתוח יעורערו בסיסי הידע של ישראל והמרוויחים העיקריים מהיצירתיות הישראלית יהיו החברות הרב-לאומיות. במקביל לעידוד חברות רב-לאומיות לבנות מרכזי מו"פ בישראל, עלינו להרחיב גם את ההשקעה הממשלתית במחקר ופיתוח".
בחברות אלו נספרו 34,356 משרות במו"פ – עליה של כ-2% לעומת שנת 2010 – מתוכן, 39% בענף המו"פ, 40% בענף התוכנה ו-18% בענפי התעשייה. זאת ועוד, מהסקר עולה כי מעל למחצית מהמשרות במו"פ במגזר העסקי בישראל בשנים 2010 ו-2011 נרשמו בחברות רב-לאומיות אלו.
יצוא המו"פ של חברות אלו מישראל לחו"ל הסתכם בשנת 2011 ב-4.2 מיליארד דולר, והיווה 93% מכלל יצוא המו"פ במשק, – עלייה של כ-12% לעומת 3.7 מיליארד דולר בשנה הקודמת. יצוא המו"פ כולל אספקת שירותי מחקר ופיתוח לחברות בחו"ל, בעיקר לחברות האם של החברות שממוקמות בארץ, אך אינו כולל מכירתן של חברות הזנק ומכירות פטנטים וידע. כמו כן, ברוב המקרים, הוצאות המו"פ של חברות אלו ממומנות ע"י חברות-האם הזרות ונחשבות ליצוא שירותי מו"פ של החברות הישראליות. עוד עולה מהסקר כי 68% מיצוא המו"פ הוא לארה"ב ו-27% לאירופה.
במסגרת הנתונים המתייחסים לחברות רב-לאומיות בבעלות זרה הפועלות בישראל, כולל הסקר גם נתונים ספציפיים אודות מרכזי מו"פ בישראל שמשמשים סניף של חברות רב לאומיות זרות לביצוע מו"פ, כדוגמת סניף המרכז והפיתוח של גוגל בחיפה. המו"פ המבוצע על ידי מרכזי המו"פ בישראל מבוצע כמעט כולו עבור חברות האם וחברות קשורות אחרות בחו"ל. גם כאן, החברות הזרות רוכשות ומקימות בישראל מרכזי מו"פ בעיקר בענפי ההיי-טק.
בשנת 2011 נרשמו במרכזי המו"פ האלו 23,131 משרות במו"פ, שהיוו כ-67% מסך המשרות במו"פ מבין החברות הרב-לאומיות הממוקמות כאן. ההוצאות על מו"פ של מרכזי מו"פ אלו הסתכמו בשנת 2011 ב-4.2 מיליארד דולר, והיוו 71% מסך הוצאות המו"פ של החברות הרב-לאומיות שלהן סניף או חברה בישראל. גם כאן מדובר בעלייה של כ-12% בהשוואה ל-3.7 מיליארד דולר בשנת 2010. יצוא המו"פ של מרכזי המו"פ מסוג זה הסתכם בשנת 2011 ב-3.9 מיליארד דולר, והיווה כ-92% מסך יצוא המו"פ של החברות הרב-לאומיות, רובו לחברות האם הזרות.
"הידע וה-IP שנוצר מהפעילות הענפה של מרכזי המו"פ בארץ מועבר כולו לשימושן של חברות האם בחו"ל", מסביר יו"ר המועצה הלאומית למו"פ במשרד המדע פרופ' יצחק בן-ישראל. "מרכזי מו"פ אלה מגישים כ-1,000 בקשות מקוריות לפטנטים מדי שנה בשנים האחרונות, כאשר הבעלות על פטנטים אלה נותרת בידי חברות האם ולמעשה הידע הישראלי זולג החוצה".
הסקר בדק גם את המו"פ הנעשה בחברות ישראליות להן בעלות על חברת-בת בחו"ל, כגון טבע ואלביט. הוצאות המו"פ של חברות מסוג זה הסתכמו בשנת 2011 ב-3.6 מיליארד דולר, עליה של 7% לעומת שנת 2010 והיוו 38% מכלל ההוצאות למו"פ עסקי במשק הישראלי. בשונה מהפעילות של חברות רב לאומיות בבעלות זרה הפועלות בארץ ומרוכזות בענף ההיי-טק, חברות אלה מרוכזות בעיקר בענפי התעשייה, כ-72% מהוצאות המו"פ שלהן בוצעו בחברות בענפי התעשייה, והן מהוות הגורם הדומיננטי של המו"פ התעשייתי בישראל. כמו כן, פעילות המו"פ שלהן נעשה בעיקר לשימוש עצמי של החברות (כ-93%).
חברות בת של חברות ישראליות הממוקמות בחו"ל מספקות שירותי מו"פ לחברות האם שלהן בישראל. יבוא המו"פ מכל המקורות של חברות רב לאומיות בבעלות ישראלית הסתכם בשנת 2011 ב-476 מיליון דולר והיווה כ-78% מכלל יבוא המו"פ במשק הישראלי – עלייה של 14% יחסית לשנת 2010. זאת ועוד, כ-61% מיבוא המו"פ של חברות אלו מקורו בחברות הבת בחו"ל – עיקר היבוא מקורו בצפון אמריקה (51%) ובאירופה (40%).
ההוצאות למו"פ של חברות הבת של החברות הישראליות בחו"ל הסתכמו בשנת 2011 במיליארד דולר, והיוו תוספת בשיעור של כ-29% לפעילות המו"פ של החברות בישראל. רק כשליש מפעילות המו"פ של חברות הבת בחו"ל בשנים 2010-2011 בוצעה עבור חברות האם הישראליות. בענפי התעשייה כ-31% מפעילות המו"פ של חברות הבת בוצעה עבור חברות האם, ואילו בענף המו"פ כל המו"פ של חברות הבת בחו"ל בוצע עבור חברות האם הישראליות.
פעילות המו"פ המבוצעת בחו"ל ע"י חברות הבת מהווה תוספת לפעילות המו"פ של החברות בישראל. תוספת זו משמעותית בענפי ייצור טקסטיל ומוצרי הלבשה ובענפי ייצור כימיקלים ותרופות, כאשר היקף פעילות המו"פ של חברות הבת בחו"ל דומה להיקף פעילות המו"פ בישראל. לעומת זאת, בענפי התכנה והמו"פ היקף פעילות המו"פ המבוצע בחו"ל ע"י חברות בת קטן בהרבה, ומהווה תוספת של כ-11%-13% לפעילות המו"פ המבוצעת בישראל.ההוצאות למו"פ של חברות בת בחו"ל בוצעו בעיקר בענף ייצור כימיקלים ותרופות. עיקר ההוצאות למו"פ בוצעו ע"י חברות-בת בצפון אמריקה (69% מסך ההוצאות) וע"י חברות-בת באירופה (26%).
| {loadposition content-related} |
