מחקר: האם ישראל הגיעה למיצוי ההון האנושי בהייטק?

בשל כך קיים חשש שהתוכניות הרבות שנפתחו בשנים האחרונות במטרה לעודד צעירים ללמוד מקצועות רלוונטיים להייטק תהיה שולית. כך עולה מדו"ח שחיבר גלעד ברנד, חוקר במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל

ישראל הגיעה למיצוי ההון האנושי בהייטק. כך עולה מדוח שפרסם מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.

 למחקר המלא – האם אומת הסטראטפ יכולה לגדול?

המחבר, גלעד ברנד,  מסביר ישראל נחשבת לאומת הסטארט-אפ, אולם חלקו של מגזר ההיי-טק בסך התעסוקה במשק עומד על כ-8 אחוזים בלבד. עם זאת, למגזר זה יש חשיבות רבה למשק בהיותו מקור לרבע מתשלומי מס ההכנסה, ולאחרונה אושרה רפורמה מקיפה לעידוד התעסוקה בתחום.

אולם למרות רמות השכר הגבוהות בהיי-טק, שיעור התעסוקה בענף נותר כמעט ללא שינוי זה למעלה מעשור, ויש נתונים המצביעים על קושי של המעסיקים לאייש משרות; סקרי ביקוש והיצע בשוק העבודה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים 3 באופן עקבי כי מספר המשרות הפנויות בתחומי המדע, ההנדסה וטכנולוגיות המידע גבוה ממספר מחפשי העבודה.

בשנים האחרונות הושקו כמה תוכניות ממשלתיות שנועדו להרחיב את היצע העובדים המתאים לתחום. בין היתר, הוגדלו המכסות לסטודנטים בתחומי מדעי המחשב, הושקו מסלולים להסבה מקצועית הכוללים תוכניות הכשרה אינטנסיביות וייעודיות להיי-טק )bootcamp coding )ויושמה רפורמה לעידוד לימודי מתמטיקה בהיקף מוגבר בתיכונים.

נוסף על כך, בחודש ינואר 2017 אושרה תוכנית ממשלתית מקיפה להגדלת היצע כוח העבודה המיומן בהיי-טק. התוכנית כוללת עידוד עלייה של עובדים מיומנים מחו"ל שהם תושבים חוזרים, או זכאים לאזרחות מתוקף חוק השבות, וכן הקלות במתן רישיונות עבודה למומחים זרים. כדי לשפר את מלאי ההון האנושי הקיים, התוכנית מציעה להרחיב את המלגות המוענקות לסטודנטים בתחומים הטכנולוגיים, להפעיל תוכניות לחשיפת תלמידים למדע ולטכנולוגיה במסגרת החינוך הבלתי פורמלי, ולסבסד קורסי הסבה לשילוב אקדמאים בתעשיית ההיי-טק. הרפורמה מציעה גם סבסוד של הכשרות חוץ-אקדמיות, כגון קורסים דיגיטליים, הרחבת המקצועות הטכנולוגיים הנלמדים בסמינרים לנשים חרדיות, ויצירת מעטפת הכוונה והשמה המתמקדת באוכלוסיות שכעת נמצאות בייצוג חסר בהיי-טק – נשים, ערבים וחרדים.

המחקר בדק את היקף הפוטנציאל הטמון בתוכנית זו, באמצעות סקר מיומנויות בוגרים של ה-OECD (PIAAC). המחקר מראה כי הפוטנציאל להתרחבות נוספת של התעסוקה במגזר ההיי-טק מקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל נמוך, לכל הפחות בטווח הקצר. הסיבות לכך הן שכבר כיום שיעור העובדים בהיי-טק גבוה יחסית לעולם, ואילו יתר העובדים במשק – בעיקר בקרב ערבים וחרדים – מתאפיינים ברמת מיומנות נמוכה מאוד. בשל כך, הפערים בין הכישורים של עובדי ההיי-טק בישראל ובין כישורי העובדים ביתר ענפי המשק הם הרחבים ביותר מבין כל מדינות ההשוואה, ונראה כי תחום ההיי-טק כבר קלט את מרבית העובדים המסוגלים לעבוד בו.

עוד נמצא כי עקב בקיאות נמוכה באנגלית ורמת מיומנות כללית נמוכה (כפי שהיא נמדדות בסקר), בטווח הקצר הפוטנציאל להרחבת התעסוקה בהיי-טק בקרב האוכלוסייה החרדית והאוכלוסייה הערבית הבוגרות נמוך במיוחד. הפוטנציאל המועט הקיים מתמקד דווקא באוכלוסייה היהודית הלא-חרדית, שרוב עובדי ההיי-טק משתייכים אליה ממילא. ממצאים אלו מדגישים שלהעברת הכשרות מקצועיות לעובדים תהיה השפעה מוגבלת בלבד, ולשם הגדלת פוטנציאל התעסוקה במגזר ההיי-טק בטווח הארוך יש לתקן את הליקויים במערכת החינוך, בפרט בקרב חרדים וערבים.