"המחקר האקדמי תורם הן לרווחת האדם והן לפיתוח הכלכלה"

כך אומרת נשיאת האקדמיה למדעים, פרופ' רות ארנון במפגש מועדון השבבים הישראלי שהתקיים הערב בת"א

"המחקר במערכת האקדמית הוא ברובו מחקר בסיסי. לעיתים במחקר זה מתקבלים ממצאים שיש להם פוטנציאל יישומי. ישראל מצטיינת בכך שהמדענים משכילים לפתח את הפוטנציאל הזה וכדי שיהיה מנוצל צריך להעביר את הטכנולוגיה מהאקדמיה לתעשיה. פיתוח מוצרים אפשר לבצע רק בתעשיה. זה נכון לכל הדיסציפלינות ממתמיקה ועד ביולוגיה ורפואה." כך אמרה הערב נשיאת האקדמיה הישראלית למדעים פרופ' רות ארנון, במפגש מועדון השבבים הישראלי של Chiportal שהתקיים הערב בת"א.
פרופ' ארנון פירטה כמה מההישגים לפי תחומים, כך למשל במתמטיקה ומדעי המחשב- אחת התרומות הישראליות החשובות היא אלגוריתם למפל זיו – שפותח ע"יע אברהם למפל ויעקב זיו בטכניון. זה אלגוריתם לדחיסת נתונים המאפשר העברת נתונים דרך האינטרנט ותרם באופן משמעותי להפיכת האינטרנט למדיום תקשורתי גלובלי. השכלולים שלו הביאו לפיתוח תוכניות כגון ZIP, TIFF JPGלדחיסת תמונות.
"אלגוריתם שפותח על ידי עדי שמיר יחד עם עמיתים מ-MIT, פרוטוקול RSA משמש לצרכי הצפנה. מדע הקריפטוגרפיה מסתמך עליו. יישומים גלובלים הצפנה בבנקים בעל משמעות כלכלית.
גם בנושא החומרה ישראל מככבת. הדיסק און קי זה פיתחוח של הפלאש ממורי על סמך פיתחוח של מדענים מהאקדמיה, דב מורן פיתח את הדיקס אונן קי. נמכר ב-1.55 מיליארד לסנדיסק שממשיכה להעסיק חוקרים מתל אביב ובהם סימון ליצמן.
בתחום הכלכלה, מחקריהם של דניאל כהממנן ועמוס טברסקי  ערערו על הנחה שרציונליות עומדת מאחורי קבלת ההחלטות. גם הנובל של פרופ' אומן בתחום קרוב.
בפיסיקה- ניבוי הקווארקים בידי פרופ' יובל נאמן ז"ל, אפקט אהרונוב בוהם, קוואזי גבישים שזיכו את פרופ' דן שכטמן בפרס נובל, פיזיקה מזוסקופית של מערכות קוונטיות – פיתוח של  יוסף אמרי ממכון ויצמן.
בכימיה ישראל חזקה מאוד בתחום הננוטכנולוגיה. בחמש השנים האחרונות חלה קפיצת מדרגה. פרופ' רשף טנא ממכון ויצמן פיתח ננו חלקיקים דמויי פולרנים חלקיקים כדוריים שבנויים משכבות, 6.2 אנגסטרם קוטרם, מחומרים אנטאורגניים ויכלוים לשמש ללובריקציה במקום שמן ופולקסווגן יישמה את זה- לובריקטור שלא מתכלה. אפשר לייצר מהחומרים הללו ננו צינוריות – סיבים בעלי חוזק עצום שיכולים לשמש לשימושים שונים.
בביוכימיה ניתן לציין את גילוי תפקיד החלבון יוביקטין על ידי אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר – טכניון, שיזיכה אותם בפרס נובל ועל פיענוח מבנה הריבוזום על ידי עדה יונת. זו עבודה מדעית בסיסית אך יש לה פוטנציאל עצום לפיתוח תרכיבים אנטיביוטיים חדשים.
בתחום הביוטכנולוגיה   פותח  בין היתר DNA מוליך חשמל – אורי סיון ויואב איישן מהטכניוןשאפשר להשתמש בו כחיישן ביולוגי בקוטר זעיר. אודי שפירא במכון ויצמן פיתח מערכת חישוב שבנויה על DNA תרגום אותות עצביים במוח והצגתם בתנועה על המסך – אילון עובדיה, פיתוח  פוטנציאל הנעת איברים מלאכותיים על ידי מחשבה.
על סמך הפיתוחים שנעשו באקמדייה הוקמו מספר רב של חברות בייוטק – למשל פרוטליקס, גמאידה סל וקומפיוג'ן. בתחום הציוד הרפואי ישראל היא מעצמה שניה באופן אבסולוטי רק לארה"ב
פיתוח הסטנטים על ידי חברת מדינול, גיוון אימג'ינג, רוב הפיתוח נעשה חברות תעשיתיות על ידי  צוות שהוכשר במוסדות להשכלה גבוהה.
גם בחלקאות ישראל מעצמה – פיתוח שיטת הטפטפות כבר ב-1906 אהרון אהרונסון גילה ת מין הבר של החיטה טיפוח זני החיטה עם יבולי שיא – משה פלדמן – מכון ויצמן\השברחה ופיתוח זני פיכות וירקות ללא הנדסה – מכון וולקני; זני עגבניות עמידים – פירות לא גרעינים – הפקולטה לחקלאות ברלןבןץ; פיתוח עגבניות שרי – נחום קידר; פיתוח צמחים טרנזסגנים העמידים לחמרטי הדברה;
בתחום הקרוב לליבה, פיתוח תרופות מציינת פרופ' ארנון מספר תרופות שפיתחו חוקרים באוניברסיטה העברית ומוסחרו על ידי חברת יישום: אקסלון – תרופה נגד אלצהיימר שפותחה על ידי מרתה ויינשטוק ומיוצרת על ידי נוברטיס דוקסיל – תרופה נגדד סרטן השחלות שפיתח פרופ' יחזקאל ברנהולץ, מיוצרת על ידי ג'ונסון אנד ג'ונסון; פיתוח תאי גזע עובריים לטיפול ב-ADM בני רובינוף ולטרשת נפוצה – תמיר בן חור. הכנסות יישום – 60 מיליון דולר בשנה.

בטכניון ניתן לציין את  אזילקט – נגד פרקינסון שפיתח פרופ' מוסה יודעים ומיוצרת על ידי טבע; פיתוח תאי גזע עובריים לשימוש רפואי – יוסי איצ'קביץ, תאי גזע לתחום הרפואה הרגנרטיבית – ליאור גפשטיין, שולמית לבנברג מהטכניון.
ממכון ויצמן התמקדה פרופ' ארנון בשלושה מחקרים שלה עצמה ובראשם כמובן הקופקסון בשיתוף עם פרופ' מיכאל סלע ודר דבורה טייטלבאום, פיתוח תרכיב חיסון רחב טווח כנגד וירוס השפעת המשווק על ידי חברת ביונדואקס שהוקמה לשם כך, ובשלב התחלתי פילוח אפטמר כתרופה חדשנית לשפעת באמצעות חסימת מולקולת ה-H שעל מעטפת הוירוס שגם בו עוסקת חברת חממה. אחד התפקידים של חברות היישום זה להגן על ההמצאות על ידי פטנטים כי רק כך יש להן סיכוי להיות מנוצלוחת למטרות יישומיות.
תרופת הקופקסון הכניסה לטבע ומכון ויצמן 3.2 מיליארד דולר, רביף שפותח במכון ויצמן המיוצרת על ידי מרק סרוננו הכניסה 2.2. אקסלון  של האוניברסיטה העברית המיוצרת על ידי  נוברטיס –0.9 מיליארד. ועוד תרופות הכניסו מאות מיליונים למפתחיהם ולחברות התרופות המשווקות אותן.
"המחקר הבסיסי המערכת האקדמית עשוי לעיתים להתפתח למדע יישומי. העברת טכנולוגיה חיונית לשם פיתוח מוצרים, ידע היתה חלוצה כיום יש חברות יישום בכל האוניברסיטאות המחקר האקדמי תורם הן לרווחת האדם והן לפיתוח הכלכלה". סיכמה פרופ' ארנון.