כמו בסיפור החד גדיא, ב-15 השנים האחרונות שימש שמואל ברקן כמנכ"ל של מוטורולה סמיקונדקטור ישראל שהפכה לפריסקייל שנרכשה לאחרונה על ידי NXP
שמואל ברקן בכנס ChipEx2015. צילום: קובי קנטור |
כמו בסיפור החד גדיא, ב-15 השנים האחרונות שימש שמואל ברקן כמנכ"ל של מוטורולה סמיקונדקטור ישראל שהפכה לפריסקייל שנרכשה לאחרונה על ידי NXP.
"NXP החדשה היא בסופו של דבר מיזוג בין טכנולוגיה ומוצרים של מוטורולה לשעבר וטכנולוגיה ומוצרים של פיליפס לשעבר שכל אחת מהן עברה כברת דרך והתפתחות, ואחרי הרבה שנים של טיולים בנפרד התחברו ביחד והיום מדובר בחברה גלובלית עצומה של כמעט 11 מיליארד דולר מחזור, המעסיקה 45 אלף עובדים בכל העולם מתוכם 11 אלף מהנדסים עם יותר מ-9,000 פטנטים. NXP גם משקיעה כמיליארד וחצי דולר בפיתוח מוצרים חדשים כל שנה, החברה נמצאת בין 4 החברות הגדולות והמובילות בעולם בתחום הסמיקונדקטור – להוציא זכרונותך, מספר 1 בעולם בתחומי הרכב, מיקרו בקרים, רכיבי RF אבטחת נתונים ועוד.
NXP היא בעצם החברה שנותנת את המגוון הרחב ביותר של פתרונות וטכנולוגיות לתחום הiot לרבות חיישנים, מיקרו בקרים , מעבדי יישומים, פתרונות DATA SECURITYT, קישוריות, Zigbee, NFC תקשורת מגנטית בלוטות' LOW ENERGY, ובעתיד גם WIFI וגם תשתיות תקשורת שמאפשרים חיבור לענן וכמובן תחום הרכב כאשר כל מכונית היא עוד צומת ב-IOT הגדול.
"אחרי יותר מ-40 שנות עיסוק בתחום ההייטק, מצד אחד מהכיוון הטכנולוגי למיניהן ומצד שני השווקים והצרכים שלהם, ומתוך מה שראיתי להרבה מאוד חברות גם ישראליות וגם בינלאומיות, אלו שהצליחו ואלה שלא הצליחו אני מגיע למסקנה שמצד אחד נשמעת כטריוויאלית אבל לפעמים דווקא הדברים הטריוויאליים הם החשובים ביותר. כשאתה רוצה להגיע לתובנות צריך לרדת לבייסיק."
"חייבים להתחיל תמיד מהסוף, מהן המטרות מה הצרכים כי בסופו של דבר מה שלא נפתח, מוצר או טכנולוגיה יהיו אנשים וארגונים שיצטרכו להשתמש בהם. צריך להבין מה באמת השווקים צריכים ובהתאם לזה ללכת אל שולחן השרטוטים ולראות אילו טכנולוגיות ומוצרים צריכים לפתח כדי שייענו לצרכים האמיתיים שקיימים."
הכלכלה עובר ממוצרים לשירותים
"ישנה דינמיקה חזקה של שינויים שגורמים לכך שהכלכלה העולמית עוברת ממצב שמרביתה היתה מורכבת ממוצרים היום היא יותר ויותר מורכבת משירותים. הנכסים האינטלקטואלים מתחילים להיות יותר משמעותיים מהנכסים הפיזיים. נכסים או משאבים אינטלקטואליים הולכים בד בבד עם שירותים – זה שם נרדף.
נכון שאי אפשר לתת שירותים ללא שימוש במוצרים אבל החשיבה היא שצריך לספק שירותים והשאלה היא אילו מוצרים וטכנולוגיות צריך לפתח על מנת לייצר את השירותים שהעולם זקוק להם. המבחן האמיתי של מוצר הוא כמה IP אפשר להוציא ממנו. מוצר הוא מקרה פרטי של השקעה, רק שאת הפחת שלו ניתן לבצע ביום או אף בשעה. ההחזר האמיתי על ההשקעות הם השירותים שאנחנו כפרטים או כארגונים מקבלים. היום חברות קמות והופכות לחברות ענק בזכות ידע ונכסים אינטלקטואלים ולא מכונות. המצב הזה מכניס את כל המאקרו כלכלה ללחץ. השווקים נהיים יותר תחרותיים.
שירותים כגון באינטרנט של כל הדברים, בינה מלכותית, ביג דטה, קישוריות, מציאות וירטואליות ועוד, מכילים המון טכנולוגיות. צריך להכניס אותן בדרך הנכונה ובתכנון אסטרטגי שיאפשר ניהול נכון ומושכל של המשאבים הפיזיים והאינטלקטואליים.
הבעיה היא שהעולם הטכנולוגי מכוון על ידי אינטרסים של בעלי המניות הפוליטיקאים והרגולטורים מתנהלים שלכל אחד יש אג'נדה משלו והם אינם מסונכרנים. הפוליטיקאים והמובילים החברתיים אינם מבינים את הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיה על מנת לנצל אותו נכון לטובת המדינות והערים ולהפך. הקול הקורא שלי הוא שצריך לייצר מצב ושתהיה גישה אינטרדיסצפלינרית מכל תחומי חיים.
כשכחושבים על מימוש של פרויקט בפרט IOT צריכים לשבת ביחד פוליטיקאים, אנשי חינוך, פסיכולוגים, מנתחי מערכות וגם מנהיגים שיראו ביחד מה צריך ומשם גוזרים כיצד רותמים את כל הטכנלוגיות הזמינות על מנת לממש תוצאות ולהגיע לתוצאות בצורה יעילה."
האם היה הבדל בשלושת הגלגולים של החברה?
"ההבדל נבע מכורך המציאות. בשנים האחרונות הכל קורה מהר יותר והתחרות נהיית יותר קשה. ולכן כשאני מסתכל לאחור בתקופת מוטורולה היתה מעט תחרות בפריסקייל – הרבה יותר ועכשיו תחרות מהירה, המוצרים מתוחכמים, אתה לא מתחרה על מה שיש לך היום אלא על מה שיהיה לך בעוד חמש שנים. בהיבט הישראלי, תמיד השכלנו – אני והאנשים שלי מול הלקוחות – להגיע לתובנות שהתבררו כנכונות אחרי מספר שנים בכל העולם.
אני פורש מ-NXP אבל לא מעיסוקיי. אני מתכוון לנצל את הניסיון הרב והידע שצברתי בתחום תכנון אסטרטגי הובלה של טכנולוגיות מתקדמות, הכנסה וחדירה של מוצרים וטכנולוגיות חדשות לשווקים חדשים אני מקווה לעזור לחברות אחרות להצליח בעזרת התובנות והנסיון שצברתי."
לגבי אישית, יש לי נסיון של יותר מ-40 שנה בתחום ההייטק בארץ, וגם בחול. מתוך השנים הללו שמונה שנים ישבתי כמחציתם בצפון אמריק ה- ניו יורק, ובאירופה – וינה שניהלתי עסקים מטעם חברות.
יש לי נסיון רחב גם מבחינה גיאוגרפית גם מבחינת סוגי הטכנולוגיות וגם מבחינת סוגי התפקידים ממהנדס פיתוח, מנהל הנדסה, מנהל שיווק, מנהל פיתוח עסקי, מנהל חטיבה, מנהל מפעל וניהול חברות. אני מכיר ומוקיר את ההייטק הישראלי גם כפי שהוא נראה בארץ וגם איך הדברנים נראים מחול.
{loadposition content-related} |