שר התמ"ת שלום שמחון: "אני מודאג מהקיצוץ בתקציב המדען הראשי; העולם סוגר את הפערים שהצלחנו לפתוח מולו. עלינו לפנות לרה"מ על מנת שיכריע לטובתנו"

השר אמר את הדברים במסגרת מפגש חירום שכונס על ידי פורום מדעי החיים לקראת ההחלטה על תקציב 2013, בלשכת השר בירושלים

שר התמ"ת, שלום שמחון, הביע שלשום (א') את דאגתו ההולכת וגוברת מהשלכותיו של הקיצוץ המתמשך בתקציבי המדען הראשי, והזהיר שיתרונה של ישראל בתעשיית המו"פ הבינלאומית הולך ומצטמצם: "כל העולם מחקה את ישראל בתחום ההשקעות במו"פ ואנחנו רואים איך מחודש לחודש העולם סוגר את הפער שפתחנו מולו עם הזמן", אמר שמחון. "אני לא יכול להגיד שאני לא מודאג. ישראל השקיעה במו"פ בעבר סכומים גבוהים ביחס לאוכלוסייה, ומדינות אחרות בעולם לא התביישו להגיד שהן רוצות ללמוד מאיתנו איך עושים את זה, וגם יישמו. ברור לנו שאם אנו רוצים לשמור  על יתרונה של מדינת ישראל, על המערכת הממשלתית להתמקד בקידום תחום מדעי החיים כנושא שישראל יכולה להוביל בו".

השר אמר את הדברים במסגרת "שולחן עגול" שהתקיים אמש בלשכתו בירושלים, בנושא הקיצוץ המתמשך בתקציבי המדען הראשי במשרד התמ"ת. הדיון התקיים ביוזמת "פורום חברות מדעי החיים" ולקחו בו חלק גם יקי ינאי, יו"ר הפורום וסמנכ"ל הכספים של חברת הביו-רפואה פלוריסטם; ד"ר רות בן יקר, מנכ"ל טרומבוטק; דוד אביעזר מנכ"ל פרוטליקס, אברהם הברון מנכ"ל פרולור ביוטכנולוגיה; עינת זיסמן מנכ"ל הדסית; נתי אזוב מנכ"ל הרלן ישראל; אמון שמי מנכ"ל סיילנסיד; אסף קסן סמנכ"ל אבוג'ן ואורן בר און שותף בכיר בארנסט אנד יאנג ישראל.

השר אמר עוד: "הפגישה אתכם גורמת לי נחת כי אני יודע שאנחנו לא לבד במאבק הזה. עם זאת, המאבק לא מתנהל ביני לבינכם. אנחנו צריכים שראש הממשלה יכריע לטובתנו".

המדען הראשי, אבי חסון, אמר בדיון: "הקיצוץ המתמשך הביא לכך שאנחנו נאלצים לדחות פרויקטים טובים. האנשים שיושבים כאן מבינים היטב את הקשר ההדוק בין השקעת המו"פ הממשלתית להצלחת התעשייה ובין הצלחתה של התעשייה להצלחתו של כל אזרח ואזרח במדינת ישראל".

דוד אלעזר, מנכ"ל פרוטליקס, אמר בדיון: "התחלנו כחברת חממה עם מספר בודד של עובדים במוסך בקריית שמונה  והיום אנחנו מונים 250 איש, ושווים 2 מיליארד שקל. בכל אחד משלבי הפיתוח נעזרנו בכספי המדען כדי לעבור לשלב הבא. היום כבר החזרנו את הכסף שקיבלנו למדינה, ואנחנו ממשיכים לשלם תגמולים, מתוך הסתכלות שנוצר פה מעגל. אנחנו מעסקים 250 איש בכרמיאל, מדענים, מהנדסים, עולים חדשים, תושבי פריפריה. לא סוד הוא שרוב הכסף שמגיע מהמדען הולך בסופו של דבר למשכורות של אנשים וכך המשק מרוויח. קבלת התמיכה מהמדען גם עוזרת לנו לגייס כסף ממשקיעים פרטיים. הרי אם המדינה עשתה את כל הבדיקות והחליטה שהיא מאמינה בנו מספיק כדי להשקיע, זה מקל עליהם את ההחלטה. נכון, התמיכה של המדען היא לא הדבר היחיד, אבל זה חשוב, במיוחד כשאנחנו נמצאים בתחרות מול כל העולם. התעשייה הזו היא קודם כל משאב אנושי, אנחנו מוכרים את הידע שלנו, שמרפא אנשים ומכניס הון למדינה".

אברהם הברון מנכ"ל פרולור ביוטכנולוגיה, אמר: כשמדובר בחינוך- אז אין שאלה של השקעה לטווח ארוך. אצלנו זה אותו דבר, הרי תרופה לוקח זמן לפתח ממש כמו שילד עולה מכיתה א' ל-יב'. לא מדובר באקזיט מהיר ולכן יותר קשה לגייס משקיעים בשוק הפרטי, אבל כשזה מצליח קוטפים פירות אדירים לאורך שנים. זוג יזמים צעירים לא יכולים להתחיל לנהל עסק כזה בלי תמיכה מהמדען הראשי".

יקי ינאי, יו"ר הפורום וסמנכ"ל פלוריסטם, אמר: תעשיית מדעי החיים היא תעשייה לכל דבר. יש היום 700-800 חברות בפועלות בארץ, מועסקים בתעשייה עשרת אלפים עובדים והחברות שאנו מנהלים מגלגלות 3-5 מיליארד דולר בשנה. חלק גדול מהכסף הולך למשכורות, ספקים, פועלי ייצור, תעשיות תומכות וכו'. לפני חצי שנה ראיתי לראשונה את הנתונים של תקציב המדען לאורך העשור האחרון ופשוט הזדעזעתי. הקיצוץ המתמשך פוגע בצורה אנושה בחברות שונות בשלבים שונים של שרשרת המזון ומהווה איום אמיתי על אחד מקטרי הצמיחה המבטיחים של מדינת ישראל".

רקע: בעשור האחרון קוצץ תקציב המדען הראשי בכ-50% במונחים ראליים, מ- 2,221 מיליון ₪ בשנת 2002 ל- 1,165 מיליון שקלים בשנת 2012.

בניגוד למגמה במדינות מערביות אחרות, בישראל חלה ירידה בחלקו של תקציב המדען מכלל תקציב המדינה: בזמן שבשנת 2002 היווה תקציב המדען הראשי 0.8% מכלל תקציב המדינה, הרי שבשנת 2012 ירד חלקו ל-0.4% בלבד.
מחקרים שבוצעו ע"י המדינה בשיתוף משרד האוצר הוכיחו כי ההשקעה הממשלתית במו"פ מגדילה משמעותית את ההשקעה מצד גורמים פרטיים וכן תורמת באופן ניכר ליצירת מו"פ חדש. עוד עולה מהמחקרים, כי התשואה למשק הישראלי מהשקעות במו"פ עסקי נעה בין 473% ל-1000% – נתון מרשים לכל הדעות.