זו היתה שנה של הצלחות, אך לפנינו שלושה אתגרים גדולים

דברי הפתיחה של שלמה גרדמן, מנכ"ל איי אס ג'י ויו"ר כנס ChipEx2012

דברי הפתיחה של שלמה גרדמן, מנכ"ל איי אס ג'י ויו"ר כנס ChipEx2012 בכנס התעשיה השנתי.

השנה שחלפה מאז הכנס הקודם על תעשית המיקרואלקטרוניקה הישראלית היתה שנה נפלאה.
אינטל הכריזה על משפחת Ivy bridge שתוכננה ופותחה בעיקר בישראל; ברודקום רכשה את חברת השבבים הישראלית העשירית – הפעם היתה זו ברודלייט – תמורת 200 מיליון דולר, ואפילו אפל, לקוח השבבים הגדול ביותר בשנת 2011, ביצעה שני צעדים חשובים הקשורים לישראל. אפל שילמה 400 מיליון דולר כדי לבצע את רכישת החומרה הגדולה ביותר שלה אי פעם ורכשה את חברת זכרונות פלאש הישראלית אנוביט. בנוסף לכך, כאשר אפל החליטה לפתח את השבבים הדרושים למוצריה היא חיפשה בכל העולם ולבסוף החליטה לפתוח את מרכז פיתוח השבבים הראשון שלה כאן בחיפה.לכן יש לנו סיבות רבות להיות גאים בתעשיית השבבים שלנו, אך בו בזמן יש לי גם כמה סיבות לדאגה.

הדאגה הראשונה היא הגידול העצום בעלויות פיתוח שבב בטכנולוגיות הננומטר העדכניות. העלויות הגדולות שיש המעריכים אותם בכ-40-50 מיליון דולר לשבב הופכות לנטל על חברות הפאבלס המבקשות לגייס סכומים בסדר גודל כזה.
הדבר מוביל לבעיה שניה והיא העדר חברות חדשות בתחום. הסיבה אינה חוסר ביזמים או ברעיונות חדשים אלא מחסור במשאבים פיננסיים. הדאגה השלישית היא מחסור במשאבי כוח אדם. אכן יש לנו מהנדסים טובים, אך אנו נדרשים ליותר מהם וכיום אנו ניצבים בפני מערכת חינוך שאינה יודעת לספק לנו את האיכות והכמות שאנו זקוקים להם. מכיוון שאינני רוצה רק להעלות בעיות ולהשאיר אותן פתוחות באוויר, אנסה גם להציע פתרונות לבעיות שזה עתה ציינתי.
עלות התכנון הגדולה של שבבים חדשים יכולה לקטון באמצעות ייסוד מרכזי ידע שבהן כמה חברות בעלות צרכים דומים ישתפו פעולה ויעבדו ביחד על תכנונים חדשים תוך ניצול הידע המצטבר של כל החברים בקבוצה וכך ניתן יהיה לחסוך בעלויות הפיתוח לכל חברה.

בחזית הכסף, מכיוון שקרנות הון הסיכון המקומיות אינן יכולות או אינן רוצות להשקיע בחברות שבבים, אנו צריכים לחפש מקורות השקעה אחרים. אחת הדרכים הטובות לעשות זאת היא באמצעות שילוב ידיים עם תעשיית השבבים בטאיוואן, שעד כמה שאני רואה, משלימה את תעשיית השבבים הישראלית. לנו יש מוחות יצירתיים ויכולות פיתוח. להם יש משאבים פיננסיים ויכולות ייצור עצומות. ואחרון אחרון חביב – חינוך. כדי שיהיו לנו מהנדסים טובים והרבה מהם אנו צריכים לעבוד ביחד עם הממשלה ולהבטיח שתהיה לנו מערכת חינוך טובה, החל מבתי הספר היסודיים, דרך התיכון ועד לאוניברסיטאות.

כמו כן,  אנו נדרשים לשפר את היחסים בין התעשיה והעולם האקדמי.  יש לדבר ולעבוד עם אנשי האוניברסיטאות כדי לגרום להם להיות יותר מעורבים בתעשייה ובו בזמן להסביר להם את צרכי התעשיה למהנדסים עם ידע בתחומים כמו -RF או במערכות אנלוגיות. אנו צריכים לעבוד עם האוניברסיטאות כדי לעודד מחקרים יותר יישומיים, אשר בהסתמך עליהם ניתן יהיה לבנות חברות חדשות המבוססות על מחקרים אלה.

הרעיונות שהזכרתי אינם שלי. הם הועלו בפני בידי אנשי התעשיה וכמה מהם נמצאים כאן היום עימנו. ואולם, אני מזכיר אותם מכיוון שאני מאמין שהגיע הזמן שנשלב ידיים ונעבוד ביחד כדי להבטיח את עתיד התעשיה הנפלאה שלנו ואף נוכל ליהנות מהצלחות רבות נוספות , שאני בטוח שיגיעו אם נעשה את הדברים הנכונים.