המחשב המרכזי של החללית שתנחת על הירח מכיל את המעבד הקרוי ליאון, שיוצר על ידי חברת רמון צ'יפס ביקנעם וחברת טאואר במגדל העמק
| החללית של SpaceIL בשלבי הרכבתה במפעל חלל של התעשיה האווירית. צילום: אבי בליזובסקי |
חללית SpaceIL הישראלית, שתשוגר בדצמבר לירח וצפויה לנחות על פניו ב-13 בפברואר 2019, בנויה סביב מחשב חללי ישראלי ייחודי. המחשב, (שנבנה במפעל מבת של התעשיה האווירית, א.ב.) מכיל את המעבד הקרוי ליאון, שיוצר על ידי חברת רמון צ'יפס ביקנעם וחברת טאואר במגדל העמק. המעבד מכיל שתי ליבות ואוסף ממשקים מיוחדים לשימוש בחלל. הליבות פועלות בקצב 100 מה"צ. זה אמנם קצב איטי יחסית למעבדים בטלפון ובמחשבים הניידים (שרצים פי 10-20 מהר יותר), אבל בחלל זה נחשב בין המהירים ביותר.
מה עושה את המעבד ייחודי ומותאם לחלל? בראש וראשונה, עמידות לקרינה הקוסמית החזקה שבחלל. קרינה זו מכילה, למשל, יונים כבדים שמגיעים אלינו מגלקסיות אחרות באנרגיות עצומות. חלקיקים אלו עוברים את החללית כולה מצד אל צד מבלי להרגיש בכלל ומבלי להאט, ובדרכם הם עושים שמות בשבבים האלקטרוניים. הם מעיפים מטענים ואלקטרונים לכל עבר כאילו היו כדורי ביליארד שנפגעו מפגז תותח שעבר דרכם, וכל ההתנהגות החשמלית של השבבים מתבלבלת לחלוטין. מחשבים מסחריים, כמו מעבדי אינטל או אפל, היו מתים לחלוטין תוך שניות בסביבה עוינת כזו. אבל מעבדי רמון צ'יפס מתאוששים מיידית וממשיכים לפעול כאילו דבר לא קרה.
תכונה חיונית אחרת של מעבדים לחלל היא היכולת לפעול ללא קירור אויר. בחלל יש ואקום. אין אויר ואין מאווררים שיכולים לקרר את השבבים. כל החום הנוצר במעבדים מסולק בדרכים מיוחדות, ולבסוף עושה דרכו בצורת קרינה אל החלל החיצון.
למעבדים אלו נכתבת תכנה מיוחדת. התכנה בנויה כדי להתאושש מתקלות ולא להפסיק לעולם. וזה עובד! חברת רמון צ'יפס שלחה כבר מעבדים כאלו למאדים ולאסטרואיד מרוחק, ועד כה—לאחר שנים של פעילות רציפה—עוד לא התגלתה אף טעות אחת.
בנוסף למעבד, המחשב מכיל גם זיכרונות, ספק כוח הניזון מתאים סולריים ומספק חשמל לכל הלוויין, מכשירי מדידה שונים, כרטיסים להפעלת שאר החללית (למשל, פתיחת הרגליים בטרם הנחיתה על הירח), חיישנים למדידת הבריאות של כל חלקי החללית, ואמצעי תקשורת אל הבית.
התכנה הצרובה במחשב אחראית לניהוג החללית בכל שלבי הטיסה—מעת השחרור מן הטיל המשגר, דרך ניווט בחלל שיביא את החללית לירח, דרך ניהול קפדני של נחיתה זהירה תוך ניטור וצילום כל רגע, ועד שלבי המשימה האחרונים שכוללים המראה מחדש מפני הירח, טיסה הצידה, ונחיתה חוזרת. התכנה גם אמורה לפתור מיידית בעיות שעלולות להתעורר בירח—כידוע, זמן הגעת שידור מידע מהירח לארץ הוא יותר משניה, וזמן החזרת תשובה גם הוא שניה ומעלה, ולכן אי אפשר למשל לנהג חללית בשלט רחוק מהארץ. כל התכנה נכתבה בישראל והיא ייחודית ל-SpaceIL.
המחשב החללי המשתמש בשבב GR712RC של רמון צ'יפס טס על הלוויין BGUSAT ויטוס בקרוב על חללית הירח SpaceIL ועל שלושת לווייני Samson
| {loadposition content-related} |
