בינה מלאכותית מבוססת ספינטרוניקה

הבינה המלאכותית שבה עושים שימוש כיום מתבססת על טכנולוגיה של מעגלים משולבים הפועלים על בסיס מוליכים למחצה. יחד עם זאת, מערכות כאלו נעדרות את הקומפקטיות והחסכוניות של המוח האנושי. על מנת להתגבר על מגבלה זו, נעשה ניסיון להשתמש בהתקן יחיד במצב מוצק המחקה את פעילותה של הסינפסה

[תרגום מאת ד"ר נחמני משה]

חוקרים מאוניברסיטת Tohoku ביפן הצליחו להדגים, לראשונה אי פעם, את הפעילות הבסיסית של בינה מלאכותית המבוססת על ספינטרוניקה. בינה מלאכותית, המחקה את פעילות עיבוד המידע של המוח ומסוגלת לבצע במהירות מטלות מורכבות ומסובכות כגון זיהוי חזותי ותחזיות מזג אוויר, זוכה לתשומת לב הולכת וגדלה, ומשמשת כבר היום ביישומים מעשיים. הבינה המלאכותית שבה עושים שימוש כיום מתבססת על טכנולוגיה של מעגלים משולבים הפועלים על בסיס מוליכים למחצה. יחד עם זאת, מערכות כאלו נעדרות את הקומפקטיות והחסכוניות של המוח האנושי. על מנת להתגבר על מגבלה זו, נעשה ניסיון להשתמש בהתקן יחיד במצב מוצק המחקה את פעילותה של הסינפסה.

החוקרים הצליחו לפתח רשת נוירונים מלאכותית המבוססת על ההתקנים הספינטרוניים שפותחו לאחרונה על ידם, המורכבים ממיקרו-חומר מגנטי. ההתקן הספינטרוני מסוגל לזכור ערכים שבין אפס (0) לאחת (1) באופן שאינו דומה להתקנים מגנטיים רגילים, ולפיכך הוא יכול לבצע ביעילות את פעולת הלמידה, פעולה שבה עושים שימוש הסינפסות שבמוח. בעזרת הרשת שפותחה, החוקרים בחנו את פעולת הזיכרון האסוציאטיבי שאינו נפוץ כלל במחשבים קיימים. לאחר ביצוע ניסויים, החוקרים הצליחו לאשש כי להתקנים הספינטרוניים יש יכולת למידה.

הדגמת הוכחת ההיתכנות במסגרת מחקר זה צפויה לפתוח אופקים חדשים בטכנולוגיה של בינה מלאכותית – מערכות קומפקטיות בגודלן שתוכלנה להשיג בו זמנית יכולות עיבוד מהירות וצריכת אנרגיה חסכונית במיוחד. תכונות אלו תאפשרנה לבינה המלאכותית לשמש בקשת רחבה של יישומים חברתיים כגון זיהוי תמונה/קול, התקנים לבישים, רשתות גלאים ורובוטים בתחום הסיעוד.