פרופ' סטיב פארבר מאוניברסיטת מנצ'סטר הציג ב ChipEx2016 את ארכיטקטורת ARM אותה פיתח בשנות ה 80. כיום הוא עובד על פיתוח מערכת המנסה לדמות את המוח האנושי במחשב מבוסס רשתות נוירונים
| פרופ' סטיב פארבר בכנס ChipEx2016. צילום: קובי קנטור |
פרופ' סטיב פארבר מאוניברסיטת מנצ'סטר, מפתח המחשב האישי הבריטי הראשון BBC וכן את ארכיטקטורת ARM הנמצאת כיום במרבית הטלפונים הסלולאריים, רוצה לבנות מחשבים בעלי תבונה מלאכותית ויכולת לימוד. לשם כך הוא בנה במעבדתו מחשב מבוסס רשת נוירונים, פארבר היה אחד ממקבלי אות "מוביל התעשיה הגלובלי" בכנס ChipEx2016.
"רשתות נוירונים גרמו למהפכה בלימוד מכונה ובתבונה מלאכותית ואולם הן עדיין לא יעילות. כדי למשל לזהות קול בטלפון המשימה מועברת לענן ולא נעשית בטלפון עצמו. הסיבה – הארכיטקטורות של המיחשוב היום עדיין לא עובדות טוב על רשתות נוירונים. יש לפנינו הרבה עבודה לפני שנדע כיצד לענות על הבעיות הללו בצורה אופטימלית."
ביתו של ד"ר אלן טיורינג, בשש השנים האחרונות לחייו נמצא כ-2 ק"מ מביתי. בבריטניה טיורינג מוכר לציבור הרחב על עבודתו במלחמת העולם השניה על פיענוח הצופן הנאצי האניגמה. לשאר העולם הוא ידוע בזכות התרומה שלו למדעי המחשב. הוא הניח את היסודות למיחשוב המודרני – ולבינה מלאכותית והגה רעיונות המשולבים כיום בכל מחשב שאנחנו משתמשים בו.
"הוא הגיע למצנ'סטר כי היה שם מחשב פעיל שלא הוא בנה אבל מבוסס על הרעיונות שלו. הוא התעניין ב-MORPHOGENESYS – כיצד נשברת הסימטריה של התאים כך שמתאים זהים המתחלקים והופכים לעובר, נשברת הסימטריה והם הופכים לתאים מתמחים. הוא בילה זמן רב בפיתוח המתמטיקה של תהליך שבירת הסימטריה. אבל תרומתו המשמעותית ביותר היתה במאמר Computer Machinery and Intelligence.
ב-1950, כאשר המחשבים הראשונים היו בני שנתיים וכללו 126 סיביות זכרון, הוא חזה שעד סוף המאה ה-20 יהיו למכונות יכולות עיבוד של גיגהבייטים ווזכרון של מאות מגהבייט. המאמר כולל כמה תחזיות – כל מה שמחשב ידרוש כדי להיות חכם כמו אנשים – צורך זיכרון והוא אמר שעד סוף המאה יהיו למכונות גיגהבייט, כשלמחשב היו 126 ביט זכרון. ואכן אלו היו היכולות של מחשב אישי טיפוסי בשנת 2000.
הוא גם מוכר כמי שהגה את מבחן טיורינג לתבונה מלאכותית לפיו ניתן לדעת אם בן השיח בצד השני הוא אדם או מחשב, ואכן זה סימן שהוא עבר את המבחן המשקף את יכולות התבונה המלאכותית שלו. לדעתי, טיורינג היה מופתע שאפילו היום, אף מחשב לא עובר את המבחן שלו. יש לכך סיבות רבות, אבל להערכתי הסיבה הבסיסית לקושי בבניית תבונה מלאכותית היא שאיננו יודעים הרבה על התבונה הטבעית שלי. בעשרים השנים האחרונות אני חוקר שימוש במחשבים כדי כדי להאיץ את הבנת תהליכי הפעולה של המוח.
"בעיתונות יש המון מאמרים על בינה מלאכותית. כולם שמענו על למידה עמוקה – מגמה חדשה בלימוד מכונה. גוגל ופייסבוק מוציאות המון כסף כדי לחקור את הנושא. עד לפני עשר שנים רשתות נוירונים היו תמיד הבעיה השניה בחשיבותה לפתרון בעית מיחשוב. היום בזכות הלימוד העמוק השיטה הפכה לשיטה העיקרית לפתרון בעיות מורכבות.
לפני מספר שבועות נתבשרנו על פריצת הדרך של מערכת אלפה-גו שנבנתה על ידי חברה בריטית שנרכשה על ידי גוגל. כשגארי קספרוב נוצח על ידי מחשב של יבמ לפני 20 שנה – DEEP BLUE הוא אמר ששחמט הוא משחק קל למיחשוב, אפילו טיורינג כתב תוכנת שחמט למחשב שעוד לא היה קיים. הוא (קספרוב) שיחזר את התוכנה הזו וניצח אותה בקלות. אחר כך הצליח המחשב DEEP BLUE לנצח אותו אבל לא נדרש לכך למידה עמוקה. גו הוא משחק הרבה יותר מסובך, ובתוך פחות מ-20 שנה יש לנו תוכנה המנצחת את השחקן האנושי הטוב ביותר.
"אלפה גו מכילה הרבה טכניקות של לימוד עמוק. היא למעשה רשת נוירונים ומשתפרת באמצעות משחק עם עותקים שלו מיליוני פעמים וכך הוא למד כדי להביס את האדם הטוב. אנשים רבים רואים בזה סימן שאנחנו מתקרבים לתבונה מלאכותית חדשה. ואפילו היו שהזהירו מפני ההשלכות של זה לרבות אנשים חשובים בתעשייה ובמדע כגון סטיבן הוקינג, אילון מאסק וביל גייטס שהזהירו שתבונה מלאכותית היא איום קיומי על האנושות.
הם תומכים בתיאורית הסינגולאריות שלפיה אם נבנה בינה מלאכותית היא תשתפר אקספונצנילית כל הזמן. לדעתי הדיבורים הללו לא מוצדקים. ככל שאני בוחן יותר את התבונה האנושית אני רואה שיש לה הרבה רבדים ואין אף גורם ספציפי שאפשר להאיץ אותו ולקבל יכולת חישוב כמו של המוח. היא מתוחכמת ורבת ממדים, אני לא רואה את הרעיון של הסינגולאריות קורה.
באשר לסיכון לאנושיות – הבינה המלאכותית לא ברמה הכי גבוהה של סיכון, אנשים מסוכנים יותר. הפנטגון ישקיע 12-15 מיליארד דולר למחקר נשק בתבונה מאלכותית. אולי צריך להגיע להסכמה בין לאומית לאסור כלי נשק אוטונומיים. הם לא מסוגלים אתית לקבל החלטה ולכן צריכה להיות מעורבות אנושית בלופ לפחות בזמן הנראה לעין.
מה זו תבונה מלאכותית – פרויקט המוח האנושי, שנוי במחלוקת, הממומן על ידי תוכנית הICT של האיחוד האירופי, לתמיכה במחקרים של מדעי העצב. היום התפוקה כל כך גדולה שאף מדען לא יכול לקרוא את כל המאמרים ולכן הם נעזרים במיחשוב מבוסס נוירונים NEUROFORMATICS שינתח ויעזור לקרוא ולהבין מחקרים שכמותם אדירה.
לפיכך בנינו באוניברסיטת מנצ'סטר את SPINNAKER MACHINE בעלת 500 ליבות ARM התופסת שש ארונות בעלות של חצי מיליון דולר. הוא מדמה פעילות של חצי מיליארד נוירונים, הרבה פחות מאחוז מהיכולת של המוח האנושי, אבל בכל זאת תקציב המחקר שלנו מוגבל.
| {loadposition content-related} |
