התחרות בשוק שבבי מרכזי הנתונים מתרחבת מעבר לשחקניות המסורתיות. קוואלקום ו־Arm, שתי חברות שבמשך שנים היו מזוהות בעיקר עם סמארטפונים ועם ארכיטקטורות חסכוניות באנרגיה, מגבירות את מאמציהן להפוך לספקיות מרכזיות של רכיבי מחשוב עבור שרתי AI.

קוואלקום הרחיבה בשנים האחרונות את פעילותה מעבר למעבדי Snapdragon למובייל, תוך רכישת טכנולוגיות בתחום ה־AI, הקישוריות והתוכנה. המטרה היא להציע פתרונות רחבים יותר למרכזי נתונים — לא רק שבב בודד אלא חלק גדול יותר ממערכת המחשוב והרשת שסביבו.

Arm, מצדה, כבר הפכה לבסיס ארכיטקטוני חשוב במרכזי הנתונים. ספקיות ענן ובהן חברות ענק מפתחות מעבדי שרתים המבוססים על Arm, והחברה עצמה מתקדמת למעורבות עמוקה יותר בתכנון פתרונות מלאים. בכך היא נכנסת לשטח שנשלט במשך עשרות שנים בידי ארכיטקטורת x86 של אינטל ו־AMD.

השינוי נובע גם מאופי עומסי ה־AI. מרכזי נתונים חדשים אינם נשענים עוד על CPU כללי בלבד, אלא משלבים מעבדים, מאיצים, זיכרונות HBM, קישוריות אופטית ומהירה ורשתות ייעודיות. הדבר מאפשר לשחקניות חדשות לבחור נקודת כניסה אחרת לשוק ולבנות ממנה פלטפורמה רחבה.

עבור אינטל ו־AMD, התחזקות Arm מגדילה את התחרות דווקא בשוק ה־CPU לשרתים. עבור אנבידיה, האיום שונה: קוואלקום וחברות נוספות מנסות להציע חלופות לחלקים שונים ממערכת ה־AI, ובמקביל לצמצם את התלות במערכת אקולוגית של ספק יחיד.

המאבק איננו רק על ביצועים גולמיים. צריכת חשמל, עלות כוללת למרכז הנתונים, קישוריות בין מאיצים וזמינות תוכנה הפכו למדדים קריטיים. ככל שמתקני AI גדלים לעשרות ואף מאות אלפי מאיצים, שיפור קטן בנצילות האנרגטית או בתעבורת הנתונים עשוי לתרגם לחיסכון של מיליוני דולרים.

עבור תעשיית השבבים, המשמעות היא שהתחרות מתרחשת כעת ברמת המערכת השלמה. היתרון כבר אינו נקבע רק לפי מי מייצר את ה־CPU או ה־GPU המהיר ביותר, אלא לפי היכולת לחבר מחשוב, זיכרון, רשת ותוכנה לפלטפורמה אחת שניתנת לפריסה בקנה מידה גדול.

הפוסט קוואלקום ו־Arm מגבירות את הלחץ על אינטל, AMD ואנבידיה במרכזי הנתונים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל חשפה בכנס Hot Chips 2026 פרטים חדשים על ארכיטקטורת Diamond Rapids, הדור הבא של מעבדי Xeon לשרתים. לפי החברה, המעבד יכלול עד 256 ליבות וייבנה סביב עד ארבע יחידות חישוב מודולריות מסוג Compute Building Block – CBB. את יחידת החישוב המרכזית פיתחו בהובלת צוותי הארכיטקטורה וה־SoC של אינטל בישראל.

כל יחידת CBB מרכזת עד 64 ליבות, זיכרון מטמון ורכיבים המאפשרים לליבות לפעול כאשכול חישוב. עד ארבע יחידות כאלה מתחברות למרכזי מערכת המטפלים בזיכרון ובקישוריות לרכיבים אחרים בשרת.

הפיתוח מסמן הרחבה של אחריות מרכזי הפיתוח בישראל. בעבר התמקדה התרומה הישראלית למעבדי Xeon בעיקר בפיתוח ליבת הביצועים, ואילו ב־Diamond Rapids הובילו הצוותים המקומיים תכנון של יחידת חישוב שלמה.

יחידת ה־CBB מבוססת על מבנה תלת־ממדי שבו שבבי הליבות מונחים מעל שבב בסיס ומחוברים אליו באמצעות Foveros Direct 3D. החיבורים הקצרים והצפופים נועדו להאיץ את מעבר המידע בין הליבות לזיכרון המטמון המשותף, אך מחייבים תכנון משולב של אספקת החשמל, פיזור החום, מיקום הרכיבים והקישוריות בין שכבות הסיליקון.

“ב־Diamond Rapids קיבלנו אחריות רחבה יותר”, אמר ערן שיפר, הארכיטקט הראשי של יחידת ה־CBB. “לקחנו את היכולות שפיתחנו בישראל בתחומי הביצועים והיעילות האנרגטית, הרחבנו אותן לעבודה עם מספר גדול משמעותית של ליבות ובנינו סביבן יחידת חישוב שלמה עבור הדור הבא של Xeon”.

Diamond Rapids ייוצר בתהליך Intel 18A-P, גרסה המיועדת לביצועים גבוהים של תהליך Intel 18A. אינטל מסרה כי המעבד יכלול זיכרון מטמון בנפח של עד 1.28 גיגה־בייט, 16 ערוצי זיכרון בקצב של עד 12,800 מגה־העברות בשנייה, 128 נתיבי PCIe 6.0 ותמיכה ב־CXL 3.0.

המעבד יתמוך גם ב־Intel APX, שנועדה לאפשר לתוכנה לבצע פעולות בפחות פקודות, ובגרסה משופרת של Intel AMX להאצת חישובי בינה מלאכותית.

צוותי אינטל בישראל השתתפו גם בפיתוח הרחבות ל־Intel TDX, המבודדת ומצפינה מכונות וירטואליות בזמן עיבוד המידע. ב־Diamond Rapids ניתן יהיה להחיל את ההגנה גם על זיכרון נוסף המחובר לשרת באמצעות CXL.

אינטל טרם השיקה את Diamond Rapids מסחרית ולא מסרה בהודעה הנוכחית מועד זמינות מדויק.

בכנס הציגה החברה גם את מאיץ ההסקה Crescent Island ואת Wildcat Lake – מעבדי Core Series 3 למחשבים ניידים ולמערכות קצה. Crescent Island יכלול עד 480 גיגה־בייט של LPDDR5X ויפעל בהספק של 350 ואט, ואילו Wildcat Lake הוא המעבד הראשון של אינטל שבו משמש UCIe לחיבור רכיבי סיליקון בתוך המארז.

הפוסט הפיתוח הישראלי של אינטל מגיע ללב השרת: Diamond Rapids יכלול עד 256 ליבות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שישה מכל עשרה מנהלים מעריכים כי הארגון שלהם יפעיל צי רובוטים בתוך חמש שנים, אך רק ארבעה מכל עשרה מדווחים שכבר קיימת אצלם אסטרטגיה רשמית לניהול כוח עבודה משולב של בני אדם ורובוטים. כך עולה ממחקר בינלאומי חדש שהוזמן על ידי אינטל, תחת הכותרת The Robotics Readiness Gap.

המחקר מצביע על פער בין קצב ההתפתחות של רובוטיקה חכמה לבין יכולתם של ארגונים לשלב אותה בפעילות השוטפת. 67% מהמשיבים סבורים כי עד שנת 2030 יהיה הארגון שלהם ערוך לניהול כוח עבודה משולב, ו־74% מאמינים שעד אז לא יהיה עוד אפשר להפריד בין תכנון כוח האדם לבין אסטרטגיית הרובוטיקה.

מנגד, רק 40% מהארגונים כבר מחזיקים באסטרטגיה רשמית בתחום. האחריות על הרובוטיקה מפוצלת כיום בין מנהלי טכנולוגיה, מערכות מידע ותפעול: 29% מהמשיבים מסרו כי האחריות העיקרית מוטלת על סמנכ"ל הטכנולוגיות, 18% על מנהל מערכות המידע ו־16% על מנהל התפעול. רק ב־12% מהארגונים קיים מנהל ייעודי לרובוטיקה או לאוטומציה.

תפקידים חדשים – אך לא בהכרח יותר משרות

אחד הנתונים הבולטים במחקר הוא ש־75% מהמשיבים צופים כי הכנסת רובוטים תחייב את ארגוניהם ליצור תפקידים אנושיים מסוגים חדשים – ובהם ניהול ציי רובוטים, תחזוקה, פיקוח, בטיחות ושיתוף פעולה בין עובדים למכונות. 67% מעריכים שהרובוטיקה תהפוך את העובדים למיומנים יותר.

עם זאת, הנתונים אינם מוכיחים כי מספר המשרות הכולל יגדל. המחקר בדק את הערכותיהם של מנהלים ובעלי תפקידים, ולא מדד בפועל את מספר המשרות שנוצרו או בוטלו בעקבות הכנסת רובוטים. בנוסף, המשיבים מעריכים כי בתוך כשלוש שנים יהיה בממוצע זול יותר להציב רובוט מאשר להעסיק אדם לצורך אותה משימה.

המנהלים העריכו כי הרובוטיקה כבר שחררה או אפשרה להקצות מחדש כ־14% מיכולת העבודה האנושית בארגוניהם. הם צופים ששיעור זה יעלה ל־24% עד שנת 2030.

רק 45% אמרו שהכנסת הרובוטים גרמה לעובדים האנושיים להרגיש מוערכים יותר. 41% סבורים שמנהלי משאבי האנוש עדיין אינם ערוכים לתכנון כוח עבודה הכולל גם רובוטים.

מחסור בכישורים ובתשתיות

ארבעה מכל עשרה מנהלים ציינו שמחסור בכוח אדם מיומן מעכב את הרחבת השימוש ברובוטיקה. הפער הגדול ביותר נמצא בתחומי מחשוב הקצה ובינה מלאכותית הפועלת על גבי המכשיר עצמו. פערים נוספים נמצאו בהנדסת נתונים, אבטחת סייבר, בינה מלאכותית, תחזוקת רובוטים וניהול ציים.

מחשוב קצה חיוני במיוחד משום שרובוטים הפועלים לצד בני אדם אינם יכולים תמיד להמתין לתשובה משרת מרוחק. 78% מהמשיבים אמרו שיישומי רובוטיקה קריטיים צריכים לקבל החלטה בתוך פחות מ־100 אלפיות השנייה, ו־23% זקוקים לזמן תגובה קצר מעשר אלפיות השנייה.

כיום, 42% מהארגונים כבר מחזיקים באסטרטגיה מתוקצבת למחשוב קצה או ל־AI מקומי עבור מערכות רובוטיות, ועוד 39% נמצאים בתהליך גיבושה.

הבטיחות עדיין מעכבת את הפריסה

31% מהמנהלים ציינו כי שיפור הבטיחות הוא התחום שבו הרובוטיקה סיפקה לארגונם את הערך הגדול ביותר. רובוטים יכולים לקבל על עצמם משימות מסוכנות, פיזיות או חזרתיות ולהפחית את חשיפת העובדים לפציעות.

אלא שהסקר מציג גם תמונה מורכבת יותר: 55% אמרו שחששות בטיחותיים עיכבו אצלם פרויקטים רובוטיים, ו־48% דיווחו כי בארגונם כבר התרחש אירוע בטיחות שבו היה מעורב רובוט. בנוסף, 42% רואים בסיכוני סייבר או מידע חסם בפני הרחבת השימוש.

68% מהמנהלים סבורים שתקני בטיחות בינלאומיים ברורים יותר יאיצו את אימוץ הרובוטיקה, אך רק 37% מהארגונים מפעילים כיום תקנים אחידים בכל האתרים והשווקים שבהם הם פועלים.

פחות עניין ברובוטים דמויי אדם

למרות תשומת הלב הרבה שמקבלים רובוטים דמויי אדם, מנהלי החברות מתעניינים יותר במערכות ייעודיות. 77% אמרו שביצועים ואמינות חשובים יותר ממראה הרובוט, ו־40% סבורים שרובוטים דמויי אדם לעולם לא יהיו כדאיים לפריסה המונית.

רק 6% העריכו שרובוטים דמויי אדם יהיו סוג הרובוט בעל ההשפעה הגדולה ביותר על הענף שלהם בחמש השנים הקרובות. לעומתם, 20% הצביעו על רובוטים ניידים אוטונומיים, 14% על זרועות תעשייתיות ו־11% על רובוטים לבדיקות ולחישה.

המחקר הוזמן על ידי אינטל ונערך באמצעות Coleman Parkes Research בשיתוף חברת הייעוץ Man Bites Dog. השתתפו בו 800 מנהלים בכירים, מנהלי מערכות מידע, מומחי רובוטיקה ונציגי ממשל ובריאות מארצות הברית, סין, גרמניה, יפן, בריטניה ודרום קוריאה. כל המשתתפים פעלו בארגונים בעלי הכנסה שנתית של לפחות 500 מיליון דולר.

מכיוון שאינטל משווקת מעבדים, תשתיות מחשוב קצה וכלים עבור רובוטיקה ו־Physical AI, יש להתייחס למחקר גם כחלק מהעניין העסקי שלה בהתרחבות השוק. עם זאת, הנתונים מצביעים על כך שהאתגר אינו מסתכם ברכישת רובוטים: הוא כולל שינוי ארגוני, הכשרת עובדים, אבטחת סייבר, תקינה ותשתיות מחשוב בזמן אמת.

הפוסט מחקר אינטל: ארגונים נערכים לציי רובוטים – אך לרובם עדיין אין אסטרטגיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תוכנית „אופק דרום” מורחבת למודל אזורי, שבמסגרתו צפויים כ־300 מתושבי קריית גת, שפיר ולכיש לעבור בשלוש השנים הקרובות הכשרה מקצועית ולהשתלב במפעלי התעשייה המתקדמת באזור. התוכנית מיועדת גם למועמדים שאין להם השכלה אקדמית או ניסיון מקצועי קודם.

בשנה הראשונה מתוכננים שישה מחזורי הכשרה לכ־80 משתתפים. שניים מהם כבר יצאו לדרך: הכשרה של 17 עובדים עבור מפעל קו רציף טכנולוגיה, העוסק בין היתר בחיווט, בהרכבות חשמליות ומכניות ובייצור ארונות חשמל; והכשרה של 18 משתתפים בחברת ואריסייט, המפתחת ומייצרת מודולים ממוחשבים וכרטיסים אלקטרוניים.

התוכנית מופעלת בידי עמותת צורים, מיסודה של קרן סטף ורטהיימר, בשיתוף י.ש. גת – החברה המנהלת את פארק התעשייה קריית גת, אינטל, עיריית קריית גת, עמותת מט״ע ו„שותפות ביחד” של הסוכנות היהודית והקהילה היהודית בשיקגו.

הכשרות לפי צורכי המפעלים

בניגוד להכשרות כלליות, שלא תמיד מסתיימות במשרה בתחום הנלמד, מסלולי „אופק דרום” אמורים להיבנות בהתאם לצורכי הגיוס שמציגים מפעלי פארק התעשייה. גופי ההכשרה ילמדו את המשתתפים את המיומנויות הנדרשות למשרות שהוגדרו מראש, והשותפים יפעלו לחיבורם למעסיקים לאחר סיום ההכשרה.

בחלק מהמקרים הקורס ייפתח עבור מפעל מסוים והמשתתפים ייקלטו לעבודה כבר בתחילת ההכשרה. כאשר ההכשרה מיועדת לכמה מעסיקים, תהליכי הקבלה וההשמה ייערכו לקראת סיום המסלול.

ההכשרות ימומנו בידי הגופים השותפים. במקרים שבהם מדובר בהכשרת עובדים שכבר מועסקים במפעלים, ישתתפו גם החברות במימון.

תחומי הלימוד ייקבעו בהתאם לביקוש בפארק וצפויים לכלול חשמל, אלקטרוניקה, חיווט והלחמה, ריתוך, עיבוד שבבי ממוחשב – CNC, חומרים מרוכבים, מיזוג וקירור ומקצועות ייצור נוספים. לצד ההכשרה הטכנית ישולבו מיומנויות עבודה, מיומנויות בין־אישיות והיכרות בסיסית עם כלי בינה מלאכותית.

מאינטל לכלל פארק התעשייה

מקורה של „אופק דרום” בתוכנית שהחלה באינטל קריית גת בשנת 2018, ביוזמת דניאל בן עטר, כיום סגן נשיא תאגידי ומנכ״ל ארגון הייצור העולמי של אינטל. במסגרת התוכנית המקורית הוכשרו כ־150 מתושבי הדרום לעבודה במפעל השבבים.

לפי מחקר שפרסם מכון RISE Israel על השפעת אינטל בישראל, ההכשרה המקורית נמשכה תשעה חודשים וכללה לימודי מתמטיקה, אנגלית ורובוטיקה לצד הכשרה לעבודה בקווי הייצור. משתתפיה קיבלו הסמכה כהנדסאי אלקטרוניקה והשתלבו כעובדים במפעל; לפי המחקר, כ־80% מהם התמידו בעבודתם.

„כישרון קיים בכל מקום, אבל לא בפני כל אדם נפתחת אותה הדלת”, אמר בן עטר. לדבריו, המודל נבנה מתוך כוונה לבחון את היכולות והמוטיבציה של המועמדים ולא להסתמך רק על קורות החיים והניסיון הקודם שלהם.

ההרחבה הנוכחית מעבירה את המודל מתוכנית המשרתת את צורכי כוח האדם של אינטל למערך משותף למספר גדול יותר של חברות בפארק. היא עשויה גם לסייע למפעלים המתמודדים עם מחסור בעובדים מקצועיים בתחומי הייצור, התחזוקה והאלקטרוניקה.

עם זאת, הצלחת התוכנית לא תימדד רק במספר הנרשמים להכשרות. הנתונים המרכזיים יהיו שיעור המסיימים, מספר העובדים שייקלטו במקצוע שלמדו, תנאי השכר ושיעור ההתמדה בעבודה לאחר שנה ויותר. בהודעה על הרחבת התוכנית לא פורסמו תקציבה הכולל, יעדי השכר או שיעורי ההשמה שאליהם מתחייבים השותפים.

התוכנית מיועדת בין היתר לעולים חדשים, לנשים, לבני החברה החרדית, למשרתי מילואים, לאנשים עם מוגבלות ולתושבים נוספים המבקשים לרכוש מקצוע ולהשתלב בתעשייה באזור מגוריהם.

הפוסט תוכנית „אופק דרום” תכשיר כ־300 מתושבי קריית גת לתעשייה המתקדמת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל השלימה את תמחור הנפקת המניות החדשה שלה, שבמסגרתה היא צפויה לגייס 20 מיליארד דולר — לעומת יעד ראשוני של 15 מיליארד דולר שעליו הודיעה יום קודם לכן. מדובר בהנפקת מניות נוספת של חברה ציבורית, ולא בהנפקה ראשונית.

לפי הודעת אינטל, החברה תמכור 210,526,315 מניות במחיר של 95 דולר למניה. לאחר ניכוי עמלות החתמים והוצאות ההנפקה, היא מצפה לקבל כ־19.7 מיליארד דולר. השלמת העסקה צפויה ב־12 באוגוסט, בכפוף לתנאי הסגירה המקובלים.

בנוסף העניקה אינטל לחתמים אופציה ל־30 יום לרכוש עד 31.6 מיליון מניות נוספות באותו מחיר. מימוש מלא של האופציה עשוי להגדיל את היקף הגיוס ברוטו בכ־3 מיליארד דולר נוספים, לכ־23 מיליארד דולר.

ניצול העלייה במניה

מחיר ההנפקה נמוך בכ־2.6% ממחיר הסגירה של מניית אינטל לפני ההכרזה. עם זאת, החברה יוצאת לגיוס לאחר שמנייתה כמעט שילשה את שוויה מתחילת 2026, על רקע התאוששות בתוצאות, ביקוש מוגבר למעבדים והציפיות להתקדמות בעסקי הייצור עבור לקוחות חיצוניים.

לפי רויטרס, העלייה במחיר המניה יצרה עבור אינטל הזדמנות לגייס הון בהיקף גדול בלי להגדיל עוד יותר את החוב. מנגד, הוספת המניות צפויה לדלל את אחזקות בעלי המניות הקיימים.

נכון ל־17 ביולי היו לאינטל כ־5.04 מיליארד מניות. מכירת 210.5 מיליון המניות תגדיל את מספרן בכ־4.2%. אם החתמים יממשו גם את מלוא האופציה, התוספת תגיע לכ־4.8%.

המפעלים עדיין צורכים הון רב

אינטל מסרה כי כספי ההנפקה ישמשו לצרכים עסקיים כלליים, ובהם השקעות הוניות והון חוזר, אך לא פרסמה חלוקה מפורטת בין מפעלים, טכנולוגיות או מדינות. החברה ציינה ביקוש בתחומי מחשוב הבינה המלאכותית, שבבים ייעודיים, בינה מלאכותית פיזית, אריזה מתקדמת וייצור פרוסות עבור לקוחות חיצוניים.

ברבעון השני של 2026 רשמה אינטל הכנסות של 16.1 מיליארד דולר, עלייה של 25% לעומת הרבעון המקביל. הכנסות Intel Foundry, הכוללות גם עסקאות פנימיות עם חטיבות המוצרים, עלו ב־31% ל־5.8 מיליארד דולר. ואולם, פעילות הייצור עדיין הפסידה כ־2.1 מיליארד דולר ברמה התפעולית ברבעון.

אינטל הגדילה לאחרונה את תחזית ההשקעות ההוניות שלה לשנת 2026 מ־18 מיליארד דולר ליותר מ־20 מיליארד דולר. החברה משקיעה בהרחבת חדרים נקיים, ברכישת ציוד ובטכנולוגיות אריזה ומצעי שבבים. במקביל היא מקדמת את תהליך Intel 18A ואת פיתוח Intel 14A, שאותו היא מתכננת להביא לייצור המוני ב־2028.

למהלך אין בשלב זה השלכה ישירה שהוכרזה על פעילות אינטל בישראל. החברה לא ציינה אם חלק מהכספים יוקצה לקריית גת, שם תוכנית הרחבת המפעל עדיין מוקפאת. לאחרונה בוטל מענק ממשלתי בסך 1.3 מיליארד שקל שיועד להתקדמות הפרויקט ב־2025, בעוד שמענק נוסף שתוכנן ל־2026 נותר לפי שעה בתקציב.

ההנפקה מעניקה לאינטל מרחב פיננסי רחב יותר למימון תוכנית הייצור שלה, אך גם מעלה את רף הציפיות: החברה תצטרך להראות שההשקעות החדשות מתורגמות ללקוחות חיצוניים, לשיפור ברווחיות Intel Foundry ולתשואה שתפצה על הדילול.

הפוסט אינטל מגייסת 20 מיליארד דולר בהנפקת מניות למימון הרחבת הייצור הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשלת ישראל אישרה ביום ראשון, 9 באוגוסט 2026, להעביר כמיליארד שקל לתקציב הביטחון לצורך מימון צרכים דחופים. כ־850 מיליון שקל מסכום זה יגיעו מתקציב משרד הכלכלה והתעשייה, לאחר שיועדו במקור למענק עבור הרחבת מפעל אינטל בקריית גת ולא נוצלו.

על פי הדיווחים התקציב נועד לתשלום נוסף במסגרת תוכנית ההשקעה של אינטל במפעל Fab 38. אין מדובר בהחזרת כסף שכבר הועבר לחברה, אלא בהסטת הקצאה תקציבית שתשלומה היה מותנה בהתקדמות הפרויקט ובעמידה באבני הדרך שנקבעו בהסכם.

בדצמבר 2023 אישרו המדינה ואינטל תוכנית שבמסגרתה הייתה החברה אמורה להשקיע כ־25 מיליארד דולר בהרחבת אתר הייצור בקריית גת. המדינה התחייבה להעניק לחברה עד כ־3.2 מיליארד דולר, כ־12.8% מההשקעה המתוכננת, בהתאם לקצב הביצוע.

אינטל התחייבה גם לרכוש מוצרים ושירותים מספקים ישראליים בהיקף של כ־60 מיליארד שקל במשך עשר שנים. מפעל Fab 38 נועד, לפי התוכנית המקורית, להתחיל לפעול ב־2028, לייצר אלפי מקומות עבודה ולהרחיב במידה ניכרת את יכולת ייצור השבבים של אינטל בישראל. ההסכם המקורי פורסם בדצמבר 2023.

ההקפאה הופכת להחלטה תקציבית

עבודות ההקמה של Fab 38 נעצרו ב־2024, על רקע בחינה מחודשת של תוכניות ההשקעה והייצור של אינטל ברחבי העולם. באותה שנה הועברו לחברה כ־1.5 מיליארד שקל עבור שלבי עבודה שכבר בוצעו באתר.

בעקבות עצירת העבודות בוטל מענק נוסף של כ־1.3 מיליארד שקל, שהיה אמור להיות משולם ב־2025. בשלב הראשון נותרה בתקציב המדינה הקצאה נוספת לשנת 2026, למקרה שאינטל תחדש את ההשקעה. ההחלטה החדשה מעבירה כעת כ־850 מיליון שקל מהקצאה זו לתקציב הביטחון.

משרד הכלכלה מסר כי השינוי משקף התאמה של תקציב המדינה לקצב מימוש ההתחייבויות ולתחזית תשלומי המזומנים, בהתאם לקצב ההשקעות בפועל של המגזר העסקי.

מאינטל נמסר: “כפי שהודענו בעבר, תוכניות ההתרחבות שלנו בישראל נמצאות כעת בבחינה, כדי לוודא שהן תואמות את הביקוש מצד הלקוחות”.

אי־ודאות סביב עתיד הייצור בישראל

ההחלטה נוגעת לתוכנית ההרחבה ולמפעל Fab 38, ולא לפעילותו השוטפת של מפעל Fab 28 הקיים בקריית גת או למרכזי המחקר והפיתוח של אינטל בישראל. עם זאת, היא מעמיקה את אי־הוודאות באשר לחידוש פרויקט הייצור הגדול.

מבחינת תעשיית השבבים הישראלית, משמעות המהלך חורגת מהעברה חשבונאית בין סעיפי תקציב. Fab 38 נועד לחזק את יכולות הייצור המקומיות, להרחיב את רשת הספקים הישראלית ולשמר בישראל ידע וכוח אדם בתחומי ייצור שבבים מתקדם. ככל שהקמתו מתרחקת, גדל הפער בין מעמדה של ישראל כמרכז עולמי לתכנון ולפיתוח שבבים לבין יכולתה לייצרם בהיקפים גדולים בתחומה.

הפוסט 850 מיליון שקל שיועדו להרחבת מפעל אינטל הועברו לתקציב הביטחון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המפעל החדש נועד להיות אחד ממפעלי הייצור המתקדמים של אינטל בעולם, ולהרחיב משמעותית את פעילות החברה בישראל. בתמורה למענק המדינה התחייבה אינטל לבצע רכישות של מוצרים ושירותים מספקים ישראליים בהיקף של כ-60 מיליארד שקל לאורך עשור, וכן להמשיך ולהרחיב את פעילותה התעשייתית בישראל. 

כבר ביוני 2024 פורסם כי אינטל עצרה את העבודות המקדימות לפרויקט וביטלה חוזים עם ספקים, אולם אז הסתפקה החברה בתגובה שלפיה לוחות הזמנים של פרויקטים גדולים משתנים בהתאם לתנאי השוק ולניהול ההון, מבלי לאשר רשמית את ביטול הפרויקט. כעת, במסגרת תוכנית ההתייעלות הרחבה, לא ברור אם המפעל יוקם ומתי. מדאיגה במיוחד העובדה כי אינטל הסכימה לוותר על מענקים שהמדינה התחייבה להעניק לה במטרה לעודד את הקמת המפעל בישראל. 

בתגובה לפניית Chiportal מסר גיא גרימלנד, דובר אינטל ישראל: "אינטל, לא הודיעה על ביטול פאב 38 אך כפי שהודענו בעבר, תוכניות ההתרחבות שלנו בישראל נמצאות תחת בדיקה, על מנת להבטיח התאמה לביקוש הלקוחות".

למרות השהיית המפעל החדש, אינטל ממשיכה להפעיל בישראל את מרכזי הפיתוח בחיפה, ירושלים ופתח תקווה ואת מפעל Fab 28 בקריית גת, הנחשב לאחד ממפעלי הייצור המתקדמים של החברה. עם זאת, ביטול ההשקעה החדשה מהווה מכה משמעותית לתעשיית השבבים המקומית, לספקים הישראלים ולתוכניות הממשלה לחזק את מעמדה של ישראל כמרכז ייצור שבבים עולמי. 

הפוסט דובר אינטל ישראל: "אינטל לא הודיעה על ביטול פאב 38 אך תוכניות ההתרחבות שלנו בישראל נמצאות בבדיקה" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל ופורטינט הודיעו על שיתוף פעולה לפיתוח Fortinet Security Processor 6, או SP6, הדור הבא של מעבדי האבטחה הייעודיים המשולבים במוצריה של פורטינט.

במסגרת ההסכם, אינטל לא תשמש רק כקבלנית לייצור פרוסות סיליקון. החברה תספק גם יכולות תכנון שבבים, קניין רוחני, אריזה מתקדמת וסיוע בשילוב הרכיבים למעבד אבטחה מלא. פורטינט תביא לפרויקט את הידע שפיתחה במשך יותר משני עשורים בתכנון מעבדי ASIC המותאמים לעיבוד תעבורת רשת ולביצוע פעולות אבטחה.

החברות לא מסרו מפרט טכני של SP6, לא ציינו מתי ייכנס לייצור סדרתי ולא פרסמו את היקף ההסכם. עם זאת, אינטל מסרה לכלי תקשורת בתחום החומרה כי השבב ייוצר בתהליך Intel 4. זהו תהליך ייצור המבוסס על ליתוגרפיית EUV, ששימש עד כה בעיקר מוצרים פנימיים של אינטל. לפי Tom’s Hardware, פורטינט היא הלקוחה החיצונית המזוהה הראשונה שפורסמה עבור תהליך זה.

שבב המיועד להוריד עומס מהמעבד המרכזי

מעבדי האבטחה של פורטינט מיועדים לבצע בחומרה פעולות שאחרת היו מוטלות על המעבד המרכזי של מערכת הפיירוול. אלה כוללות עיבוד של כמויות גדולות של חבילות מידע, הצפנה ופענוח, בדיקת תוכן, זיהוי יישומים וסינון תעבורה.

העברה של הפעולות האלה ל־ASIC ייעודי אמורה לאפשר למערכת לבדוק את התעבורה במהירות גבוהה יותר ובצריכת חשמל נמוכה יותר בהשוואה לביצוע כל המשימות באמצעות CPU כללי.

הדור הנוכחי, FortiSP5, משלב על שבב אחד יכולות עיבוד רשת ותוכן ומשמש בין היתר במערכות המיועדות לסניפים, קמפוסים, תשתיות 5G, מחשוב קצה וסביבות תעשייתיות. פורטינט מציגה את השבבים הייעודיים כאחד הגורמים המבדילים בין מוצריה לבין פתרונות אבטחה המבוססים בעיקר על מעבדים כלליים.

SP6 צפוי להמשיך את האסטרטגיה הזאת ולהתמודד עם העלייה בכמות התעבורה המוצפנת ועם הצורך להריץ מספר גדל של שירותי אבטחה במקביל. בשלב זה אין מידע המאפשר להשוות את ביצועיו לדור SP5 או לשבבים של חברות מתחרות.

עסקה המשלבת תכנון, ייצור ואריזה

עבור אינטל, חשיבות ההסכם חורגת ממספר פרוסות הסיליקון שפורטינט עשויה להזמין. החברה מנסה להציע ללקוחות חיצוניים מסלול הכולל כמה שלבים בשרשרת פיתוח השבב: בחירת ארכיטקטורה ורכיבי קניין רוחני, תכנון פיזי, ייצור, בדיקות ואריזה.

המודל דומה לשירותי Custom Silicon שמציעות חברות אחרות בשוק, ובהן Broadcom ו־Marvell. לקוחות שאינם מעוניינים להקים מערך תכנון מלא יכולים לפתח יחד עם הספק שבב המותאם ליישום מסוים, במקום לרכוש מעבד כללי או לנהל לבדם את הקשר עם מפעל הייצור.

בהודעה המשותפת ציינו החברות כי הפרויקט ישתמש גם בניסיון של אינטל בתכנון שבבים המורכבים ממספר יחידות נפרדות ובטכנולוגיות אריזה המיועדות הן ליישומי בינה מלאכותית עתירי ביצועים והן למוצרים שבהם העלות היא שיקול מרכזי.

ליפ־בו טאן, מנכ״ל אינטל, אמר כי שילוב יכולות התכנון, הייצור והאריזה של החברה נועד לסייע לפורטינט להאיץ את פיתוח טכנולוגיות האבטחה ולגוון את שרשרת האספקה שלה.

קן זי, מייסד, יו״ר ומנכ״ל פורטינט, אמר כי מעבדי ה־ASIC הייעודיים היו גורם מרכזי באסטרטגיית המוצרים של החברה במשך יותר משני עשורים, וכי שיתוף הפעולה עם אינטל נועד לקדם את מפת הדרכים של הדורות הבאים.

הישג לאינטל – אך לא ב־18A

הבחירה ב־Intel 4 מעניקה לאינטל לקוח חיצוני מזוהה ותורמת לניצול מפעלי הייצור שלה, אולם היא אינה מהווה עדיין זכייה של לקוח בטכנולוגיית הדגל החדשה יותר, Intel 18A.

Intel 4 מתאים למוצרי רשת ואבטחה שאינם זקוקים בהכרח לצפיפות הטרנזיסטורים הגבוהה ביותר, אך דורשים שילוב של ביצועים, זמינות ושרשרת אספקה יציבה. עבור פורטינט, מעבר לאינטל עשוי גם לצמצם את התלות ביצרן יחיד ולספק חלופה נוספת לייצור בארצות הברית ובאירופה.

החברות הודיעו כי הן בוחנות שיתופי פעולה נוספים בתחומי השבבים, הייצור והאריזה, אך לא התחייבו למוצרים נוספים. הצלחת הפרויקט תימדד ביכולתה של אינטל להביא את SP6 לייצור בזמן, בתשואה גבוהה ובמחיר שיאפשר לפורטינט לשלב אותו במגוון רחב של מערכות FortiGate.

הפוסט פורטינט בחרה באינטל לפיתוח ולייצור הדור הבא של מעבדי האבטחה שלה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פרופ׳ אמנון שעשוע, מייסד מובילאיי, הודיע על כוונתו לפרוש מתפקיד נשיא ומנכ״ל החברה לאחר 27 שנים שבהן עמד בראשה. הפרישה אינה מיידית: שעשוע ימשיך לנהל את החברה עד שהדירקטוריון ישלים את תהליך האיתור וימנה מנכ״ל חדש. מובילאיי מסרה כי תשכור חברת השמה בינלאומית ותנהל חיפוש מקיף אחר מחליף. (Mobileye)

לפי הדיווח שמסרה מובילאיי לרשות ניירות הערך האמריקנית, שעשוע עדכן את הדירקטוריון בהחלטתו כבר ב־18 ביולי, וההודעה לציבור פורסמה ב־23 ביולי. החברה הדגישה כי החלטתו אינה נובעת ממחלוקת עם הדירקטוריון בנוגע לפעילות החברה, למדיניותה או להתנהלותה. שעשוע מתכוון להישאר חבר דירקטוריון, והוצע לו להתמנות ליו״ר לאחר כניסת המנכ״ל החדש לתפקיד.

״במשך כמעט שלושה עשורים מובילאיי היתה מפעל חיי״, אמר שעשוע. לדבריו, החברה התבגרה והגיעה לשלב שבו נדרש מבנה הנהלה שיתאים לפרק הבא בהתפתחותה. הוא הוסיף כי בכוונתו להישאר מעורב בהצלחת החברה, בעיקר בתחומי הבינה המלאכותית המתקדמת, המערכות האוטונומיות והרובוטיקה ההומנואידית.

מעבר מניהול שוטף להתמקדות בחדשנות

בשיחת הוועידה עם המשקיעים הסביר שעשוע כי מוצרי הנהיגה המתקדמת של מובילאיי – SuperVision,‏ Chauffeur ו־Drive – מתקרבים לשלבי מסחור והטמעה רחבים. לדבריו, השלב הבא דורש מנהל בעל אוריינטציה תפעולית ועסקית, שיוכל להרחיב את הפעילות מול יצרניות הרכב ולפתח מודלים חדשים בתחומי הרובוטקסי והרובוטיקה. (Reuters)

שעשוע העריך כי חלק ניכר מהאתגרים המדעיים הבסיסיים בתחום הנהיגה האוטונומית כבר נפתרו, וכי מוקד האתגר עובר כעת למסחור, להפעלה ולצמיחה בקנה מידה גדול. הוא עצמו מבקש להתמקד באסטרטגיה ארוכת טווח ובתחומים שבהם עדיין נדרשת פריצת דרך טכנולוגית, ובראשם רובוטים דמויי אדם.

המעבר מגיע חודשים אחדים לאחר שמובילאיי רכשה בכ־900 מיליון דולר את חברת Mentee Robotics, שאותה הקים שעשוע יחד עם שותפים נוספים. באמצעות הרכישה הרחיבה מובילאיי את פעילותה מעבר לשוק הרכב, אל תחום המכונה Physical AI – שילוב של תפיסה חזותית, קבלת החלטות ובינה מלאכותית במערכות הפועלות בעולם הפיזי.

במקביל, החברה מקדמת תוכניות להפעלת שירותי רובוטקסי. לפי שעשוע, מובילאיי מתכננת להתחיל פעילות מסחרית בארצות הברית ב־2027, לאחר ניסויים ופריסות המתבצעים עם שותפות ובהן MOIA מקבוצת פולקסווגן. החברה מעריכה כי רכב רובוטקסי פעיל עשוי לייצר הכנסות שנתיות של כ־125 אלף דולר, אם כי מדובר בתחזית שעדיין תלויה בהשלמת הפיתוח, ברגולציה ובקצב הפריסה.

הדוחות עקפו את התחזיות – אך המניה נפלה

הודעת הפרישה פורסמה במקביל לדוחות הרבעון השני של 2026. מובילאיי דיווחה על הכנסות של 508 מיליון דולר, לעומת 506 מיליון דולר ברבעון המקביל. הרווח המתואם למניה הסתכם ב־19 סנט, גבוה מתחזיות האנליסטים שעמדו על כ־6 סנט. החברה גם העלתה וצמצמה את טווח תחזית ההכנסות השנתית ל־1.97–2.02 מיליארד דולר.

לצד הנתונים החיוביים, החברה צופה ירידה של כ־5%–6% בהכנסות ברבעון השלישי לעומת הרבעון השני. התחזית הזהירה, בצירוף חוסר הוודאות שנוצר סביב חילופי ההנהלה, הובילה לירידה של כ־15% במניית מובילאיי – הנפילה היומית החדה ביותר שלה מאז אוגוסט 2024. מאז ההנפקה המחודשת ב־2022 איבדה המניה כ־60% מערכה.

חילופי ההנהלה הגדולים בתולדות מובילאיי

שעשוע הוביל את מובילאיי מאז הקמתה ב־1999, דרך ההנפקה הראשונה בנאסד״ק ב־2014, מכירתה לאינטל תמורת 15.3 מיליארד דולר ב־2017 והחזרתה לבורסה כחברה ציבורית ב־2022. אינטל ממשיכה להיות בעלת השליטה ומחזיקה בכ־77% ממניות החברה. טכנולוגיות מובילאיי מותקנות ביותר מ־250 מיליון כלי רכב וביותר מ־1,400 דגמים ברחבי העולם.

המהלך אינו מסמן ניתוק של שעשוע ממובילאיי, אלא חלוקה מחודשת של התפקידים: מנכ״ל חדש אמור לקבל אחריות על התפעול, המסחור והצמיחה, בעוד המייסד יעבור לתפקיד אסטרטגי וטכנולוגי. עם זאת, לאחר שמובילאיי היתה מזוהה במשך יותר מרבע מאה עם שעשוע, בחירת המחליף ויכולתו לנהל במקביל את עסקי שבבי EyeQ, מערכות הסיוע לנהג, הנהיגה האוטונומית והרובוטיקה יהיו אחד המבחנים המשמעותיים בתולדות החברה.

הפוסט אמנון שעשוע יפרוש מניהול מובילאיי לאחר 27 שנה – ויתמקד בטכנולוגיות העתיד הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל פרסמה פרטים ראשונים על Starfire, שבב מחשוב משולב המיועד למערכות חלל ומשלב מעבד, מאיץ בינה מלאכותית ורכיב גרפי במארז אחד. השבב מבוסס על תכנון Panther Lake, שבפיתוחו השתתפו גם צוותי הנדסה של אינטל בישראל.

Panther Lake הוא הדור הראשון של מעבדי הלקוחות של אינטל המבוסס על תהליך הייצור Intel 18A. הארכיטקטורה פותחה במקור למחשבים אישיים ולמערכות קצה, ואינטל מתאימה אותה כעת גם ליישומים הדורשים מגבלות מחמירות של גודל, משקל, צריכת חשמל ועמידות סביבתית.

״בבסיס Starfire נמצא שבב Panther Lake שפיתחנו גם בישראל. כדי להתאים אותו לשימוש בחלל הוגדרו כבר בשלב התכנון דרישות נוספות״, אמר זוהר צבע, סגן נשיא בקבוצת המחשוב באינטל ישראל, שהיה מעורב בפרויקט.

לדבריו, הצוותים מבצעים סימולציות תרמיות כחלק מתהליך התכנון, בודקים בשלב האימות את עמידות המערכת בטמפרטורות נמוכות עד מינוס 40 מעלות צלזיוס, ובהמשך בוחנים כל שבב כחלק מתהליך הייצור. צוותים בישראל השתתפו בהגדרת הדרישות, בתכנון ובבדיקות.

Starfire יוצע בשתי גרסאות החולקות ארכיטקטורה בסיסית משותפת. שתיהן כוללות שמונה ליבות CPU – ארבע ליבות ביצועים וארבע ליבות חסכוניות – לצד NPU לעיבוד משימות בינה מלאכותית ורכיב גרפי המבוסס על ארבע ליבות Xe ו־64 יחידות ביצוע.

הרכיבים משולבים במארז אחד באמצעות טכנולוגיית Foveros של אינטל, המאפשרת לערום ולחבר אריחי סיליקון שיוצרו בתהליכים שונים. חלקי העיבוד המרכזיים מבוססים על Intel 18A, ואילו הרכיב הגרפי מיוצר בתהליך Intel 3.

הגרסה החסכונית תפעל במעטפת הספק של 10 ואט ותציע כושר עיבוד משולב של עד 45 TOPS – טריליון פעולות בשנייה. גרסת הביצועים תפעל במעטפת של 35 ואט ותגיע לפי החברה לעד 75 TOPS. ההבדלים בין הגרסאות כוללים את תדרי העבודה של ליבות המעבד ושל הרכיב הגרפי.

עם זאת, Starfire עדיין אינו מוצר בעל אפיון קרינה סופי. אינטל מסרה כי בדיקות עמידותו למנת קרינה מייננת מצטברת ולתקלות הנגרמות מאירועי קרינה נקודתיים עדיין מתבצעות. זהו שלב חיוני לפני שניתן יהיה לקבוע לאילו מסלולים ולמשך כמה זמן אפשר יהיה להשתמש בשבב.

החברה מתכננת לייצר את השבבים בארצות הברית ולהעמיד דגימות ראשונות לרשות לקוחות ברבעון השלישי של 2026. המפרטים שפורסמו מבוססים על תוצאות הבדיקות הנוכחיות ועשויים להשתנות עד השלמת הפיתוח והאימות.

הפוסט אינטל התאימה את Panther Lake לתנאי החלל: צוותים בישראל השתתפו בפיתוח Starfire הופיע לראשונה ב-Chiportal.