זו התרומה הגדולה בתולדות הטכניון ומהגדולות במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל
| פרופסור אלון וולף מציג למר לי קא-שינג ולנשיא הטכניון את הרובוט נחש. צילום : ישראל סאן, דוברות הטכניון |
הטכניון ואוניברסיטת שנטאו יקימו מכון אקדמי-טכנולוגי משותף בסין המסמל עידן חדש בחינוך גבוה, מחקר וחדשנות בתחומי ההנדסה, המדעים ומדעי החיים בסין.
המכון החדש, שייקרא "מכון טכניון-גואנגדונג לטכנולוגיה" (TGIT), יוקם בזכות תרומת ענק בסך 130 מיליון דולר של ארצות הברית מקרן לי קא-שינג. הקמתו משקפת גם שיתוף פעולה חסר תקדים בין ממשלת מחוז גואנגדונג ((Guangdong, עיריית שנטאו, הטכניון ואוניברסיטת שנטאו. מחוז גואנגדונג ועיריית שנטאו הקציבו 900 מיליון יואן (כ-147 מיליון דולר) לבנייתו של המכון ולהפעלתו הראשונית. בנוסף, הוקצו למכון 330,000 מ"ר שעליהם ייבנה המכון, בסמוך לאוניברסיטת שנטאו.
התרומה מקרן לי קא-שינג בסך 130 מיליון דולר של ארצות הברית היא התרומה הגדולה ביותר שקיבל הטכניון בתולדותיו ואחת הנדיבות ביותר בהיסטוריה של ההשכלה הגבוהה בישראל. תרומה זו תוקדש לשיפור תשתיות ולקידום תכניותיו של הטכניון לרווחת הסטודנטים והסגל בקמפוס בחיפה, החיוניים לקידום הקמת המכון בסין.
מזכר הבנות (MOU) להקמת "מכון טכניון-גואנגדונג לטכנולוגיה" נחתם היום בטקס חגיגי בתל אביב על ידי נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא ופרובוסט (רקטור) אוניברסיטת שנטאו פרופסור גו פאיהואה, במעמד יושב ראש הקרן מר לי קא-שינג, שר המדע יעקב פרי ומושל מחוז גואנגדונג ג'וּ שיאודן (Zhu Xiaodan). מזכר ההבנות יובא לאישור הרשויות המתאימות בטכניון ובסין.
משנת הלימודים 2014 יציע מכון טכניון-גואנגדונג לטכנולוגיה מסלולי לימוד לתואר ראשון בהנדסה אזרחית וסביבתית ובמדעי המחשב. שפת הלימוד בו תהיה אנגלית ואנשי הסגל שילמדו בו יגויסו מאוניברסיטאות מובילות ברחבי העולם. בסמוך למכון הטכנולוגי החדש בגואנגדונג יוקם מרכז חדשנות אשר יחבר חברות מגואנגדונג עם חדשנות טכנולוגית ישראלית ויקדם חדירת טכנולוגיות ישראליות לסין ופיתוח משותף של חדשנות ויזמות.
משנת 2014 יקיימו מכון טכניון-גואנגדונג לטכנולוגיה ואוניברסיטת שנטאו מחקר משותף במדעי החיים, במטרה להתמודד עם אתגרים מרכזיים בתחומי החברה ואיכות החיים, כגון ליקויים במערכת הבריאות ואי דיוקים באבחון רפואי וזאת תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות בעיבוד בסיסי מידע גדולים.
עד 2020 יחל המכון להציע קורסים נוספים בתחומי הנדסה אחרים, כמו הנדסת מכונות או הנדסת חלל.
השותפות בין ישראל וקרן לי קא-שינג החלה בשנת 2011, בביקורם הראשון של נציגי הקרן בטכניון ובביקור הגומלין של פרופסור פרץ לביא במשרדי הקרן בהונג קונג. במהלך הביקור בישראל השקיעה קרן Horizons – קרן הון סיכון בבעלותו של לי קא-שינג, בחברת Waze. הרווחים של הקרן ממכירת Waze לחברת Google מהווים חלק מן התרומה של קרן לי קא-שינג לטכניון.
"בעולם החדש של גבולות דינמיים, לעיתים נדמה שכוחה המשתנה תדיר, המדהים והעצום של הטכנולוגיה הוא מעין שרביט קסמים, המוליד שיטות חדשות והזדמנויות חדשות בתחומים רבים, ויוצר פתרונות חדשים לבעיות נושנות, במהירות שקשה לנו להדביקה," אמר מר לי קא-שינג בטקס החתימה. "עם זאת, כולנו יודעים ששרביט קסמים לעולם שואב את כוחו מן הקוסם המחזיק בו. הקסם נובע מן היכולות הפנימיות, לא מכוח חיצוני. עלינו מוטלת האחריות להשקיע ברפורמות בחינוך, אשר יעצימו את אותן יכולות פנימיות ויאפשרו את המשך מימושו של הפוטנציאל האנושי, את בנייתה של חברה עתירת-ידע ואת יצירתה של איכות חיים בת קיימא לכל."
פרופסור גו פאיהואה אמר כי הטכניון הוכיח לעולם מה צריכה אוניברסיטת העתיד לעשות כדי להפיץ ערכים בעלי משמעות אזורית, לאומית ובינלאומית. הוא הוסיף כי הכלכלה הסינית וכלכלתו של מחוז גואנגדונג עוברים שינויים מבניים שבהם החדשנות התעשייתית והטכנולוגית ממלאות תפקיד מרכזי. "תרומתו של הטכניון, הסטודנטים וסגל החוקרים שלו לקידום המשק הישראלי באמצעות מחקר וחדשנות, יכולים להיות דוגמה ומופת לאוניברסיטאות בסין," הדגיש. "אם אוניברסיטאות רבות בגואנגדונג ובסין יפעלו כפי שהטכניון פועל בישראל, תתפתח בסין כלכלה המבוססת על יזמות וחדשנות."
פרופסור גו צופה כי בתוך עשר שנים יהפוך מכון טכניון-גואנגדונג לטכנולוגיה לבית הספר הטכנולוגי הטוב ביותר במחוז גואנגדונג, ובתוך עשרים שנים – לאחד מבתי הספר הטכנולוגיים הטובים בסין שיביא לעולם טכנולוגיות חדשות וחברות הזנק שיפותחו על ידי הסטודנטים והסגל של המכון. בתוך 30 שנה, אומר פרופסור גו, ייצא שמו של המכון מגבולות סין כמכון המצטיין בהוראה ובמחקר, וכמוקד של ההיי-טק של מחוז גואנגדונג.
נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, תיאר את השותפות כ"פריצת דרך חשובה והזדמנות בלתי רגילה לחיזוק הקשרים בין ישראל וסין." לדבריו, "כשאתה מחבר את הרוח הישראלית, החדשנית והיזמית לגודלה הבלתי נתפס של סין נוצרת שותפות אדירה. אנו מקווים שבשילוב בין מתודולוגיות המחקר שלנו לבין משאביה של סין וסדרי הגודל שלה ניצור מכון מחקר ייחודי באיכותו, שיסייע לא רק לסין ולישראל, אלא לאנושות כולה. אנו מאמינים בגלובליזציה ומשוכנעים כי דיאלוג בין-תרבותי חיוני להתקדמות המדע. פתיחותם של הטכניון ושל אוניברסיטת שנטאו לדיאלוג זה חשובה מאין כמוה".
בשלב הקמת הקמפוס בשנטאו ילמדו הסטודנטים הראשונים של המכון בטכניון במשך שנתיים, ויחזרו לשנטאו בשנה השלישית, במטרה לטפח תרבות מקומית של יזמות וחדשנות.
