כמו כן היא עלולה גם להטיל סנקציות על כל מי שיסחור עם חברות סיניות שייחשדו בגניבת קניין רוחני
| האם טראמפ מבקש להסיר את המסיכה מעל תעשיית השבבים הסינית. איור: pixabay |
ארה"ב תטיל ב-2019 מכסים כבדים על יבוא שבבים מסין ומשאר העולם. כך עולה מדיווחים המתפרסמים בעיתונות העולמית. לדברי אנליסטים בתחום, המכסים הללו עלולים לגרום להאטה בענף השבבים.
אולי כמלחמת מאסף, איגוד תעשיית השבבים העולמית SEMI המשרת את שרשרת האספקה של מוצרי האלקטרוניקה, הביע לפני כמה ימים במכתב פתוח לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ תמיכה ועידוד בקיום דיוני סחר בין טראמפ לנשיא סין שי ג'ינפינג, במהלך פסגת ה- G20 שתתקיים בארגנטינה ב -30 בנובמבר וב -1 בדצמבר. SEMI המייצגת את תעשיית המוליכים למחצה מקצה לקצה – מתכנון השבב ועד לייצור, דחק בשני המנהיגים להגיע לעסקה בונה והציע עקרונות הסחר מועיל שרשרת המיקרואלקטרוניקה העולמית שרשרת האספקה.
"חברי SEMI הם המפתח שמאפשר הכנסות של של יותר מ 2 טריליון דולר בשרשרת האספקה של תחום האלקטרוניקה, ומספקים למעלה מ-350 אלף משרות בארה"ב לבדה", אמר Ajit Manocha, נשיא ומנכ"ל SEMI. "היתרונות העסקיים הגלובליים שלנו הם מסחר חופשי והוגן, שווקים פתוחים ותמיכה בחוקים בינלאומיים המסדירים את הקניין הרוחני, ביטחןו הסייבר והביטחון הלאומי. אני קורא למנהיגי סין וארצות הברית לבוא לשולחן המשא ומתן ולהסכים על מסגרת שיכולה לפתור את החיכוכים הנוכחיים המשפיעים לרעה על התעשייה שלנו ".
לדבריו, בגלל המתחים, יחד עם המכסים הצפויים גורמים לנטל על שרשרת האספקה העולמית וחברות שבבים רבות נאלצו להשהות או לחשוב מחדש על אסטרטגית ההשקעה שלהם. בששת החודשים האחרונים, איגוד SEMI יכול להעיד כי התעריפים מאיימים לערער את יכולתם של חברי SEMI רבים למכור בחו"ל בשל הגדלת העלויות, החנקת החדשנות וסיכון ההנהגה הטכנולוגית של ארה"ב."
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לא רק שלא נשמע לבקשת ראשי תעשיית השבבים למתן את מתחמת הסחר עם סין, הוא אף עומד להעמיק את הפער. אתר החדשות BUSINESS KOREA מסר כי גם יצואני השבבים הקוריאנים יסבלו מהמכסים הגבוהים.
לדברי האתר, היצואנים הקוריאנים נאנקים תחת הגברת ההסתגרות המסחרית בארה"ב. על פי מקורות בתעשייה, הנשיא דונלד טראמפ עשוי להפעיל לחץ על תעשיית המוליכים למחצה הקוריאנית, כמו גם על תעשיית הרכב, על ידי הטלת תעריפים מופרזים על פי סעיף 232 של חוק הרחבת הסחר של 1962. בכירי הפדרציה של התעשיות קוריאנית אמרו ב -13 בנובמבר כי יש סיכוי של 80 אחוז שוושינגטון תחיל גם על דרום קוריאה את סעיפי הגבלת יבוא המוליכים למחצה בגלל קשריה עם סין וכדי להחליש את סין בתחום הטכנולוגיה העילית. הייצוא של דרום קוריאה לסין מהווה כ 40% מסך היצוא שלה. התאחדות יצרני הרכב בקוריאה הסכימה ואמרה: "ארה"ב קבעה גבול עליון ליבוא מכוניות ממקסיקו על סמך תיקון NAFTA, והגבלות סחר דומות עשויות לחול גם על דרום קוריאה".
על פי איגודים תעשייתיים מקומיים, סכסוכי הסחר המתמשכים בין ארה"ב לסין עומדים להתפשט לעולם כולו, והיצוא של מוצרי פלדה, חומרים פטרוכימיים, כלי רכב וציוד תקשורת אלחוטית מדרום קוריאה צפוי לרדת ב -10%, 5%, 3% 0.5% בשנה הבאה, בהתאמה.
בעוד שלושת העשורים האחרונים הציגו תקופה היסטורית שניתן היה לראות בה את ההעברה המהירה והמסיבית והמרהיבה של עושר מכוח כלכלי מרכזי אחד למשנהו, השלב הבא של יחסי סין-ארה"ב יוגדר על ידי מחסומים, איסורים והגבלות. הפירוד הכפוי בין שתי הכלכלות החל לגרום לאזעקת חירום.
לדברי אלכס קפרי, מבית הספר למינהל עסקים של NUS במבט קדימה, חברות רב לאומיות יצטרכו להכפיל על תהליכי ניהול הסיכונים, לעסוק בסדרי מדיניות לאומניים יותר ויותר, כולל סנקציות ובקרות יצוא, הגנת מידע ומתקפות סייבר בחסות המדינה. כתוצאה מכך, שרשראות הערך העולמי יקטעו ויהיה צורך להיות מגודר טבעת לתוך אשכולות עסקיים מקומיים סלקטיביים. בהקשר זה, עידן הזהב של הגלובליזציה, כפי שהגיע העולם להכיר אותו, הוא מעל.
לדבריו, על רקע סוגיות הבטחון הלאומי, הפרדה (decoupling) אינה שאלה של אם, אלא מתי.
החברות הפגיעות ביותר הן אלה שהשתלבו בתכנית Made Made in China 2025, אסטרטגיית ההשקעה של בייג'ינג לבניית יכולותיה של סין בתחום הבינה המלאכותית, הרובוטיקה, החלל ותחומים נוספים, כולל מוליכים למחצה ורשתות 5G.
קשה להעריך את מספר החברות הבינלאומיות שהצטרפו לתוכנית לכן, בעוד שפירוק האינטרסים האמריקאים והסינים באזורים אלה יפגע קשות באינטרסים הכלכליים והגיאו-פוליטיים של בייג'ינג, תהיה לכך השפעה דומה על רשתות הערך והסביבות האקולוגיות האקולוגיות בעולם.
יתכנו תרחישי שונים לגבי מידת ההיפרדות, אבל בכל מקרה, החברות יצטרכו ללמוד לחיות עם אי ודאות מוגברת כאשר הם שוקלים את המידה שבה הם יצטרכו להפריד ולאן הם יפנו לשווקים חדשים, שותפויות והכנסות.
שיעור הנזק הנלווה כמות הנזק הנלווה שנגרם על ידי הסנקציות האמריקאיות וחסימת הרשיונות הטכנולוגיים אינה ניתנת להפרזה. כשממשלת ארה"ב איימה על יצרנית הטלקום הסינית ZTE באיסור של שבע שנים על גישה לספקי טכנולוגיה בארה"ב, למשל, חברות אמריקאיות כמו קוואלקום, ספקי אנדרואיד, גוגל, מיקרוסופט – ושורה ארוכה של ספקים וקבלני משנה קטנים יותר – כולם מושפעים. מתברר שחברות אמריקניות אחראיות על יותר מ-30% מהרכיבים והטכנולגיה בטלפונים של ZTE. ושינגטון נסוגה בסופו של דבר נסוגה מהאיומים שלה, דבר שהציל את ZTE מהתמוטטות. אבל זה מעלה את השאלה: אם היחסים בין סין לארה"ב ימשיכו להתדרדר, האם וושינגטון מוכנה להמשיך את אסטרטגיות האכיפה על ZTE כדי לפרק את הקשר בין חברות טכנולוגיה אמריקאית וחברות סיניות אחרות.
לאחרונה הטיל ממשל טראמפ מגבלות יצוע על חברת האלקטרוניקה הממשלתית הסינית פוג 'יאן Jinhuaבנימוק של חשש לפגיעה בביטחון הלאומי ובעקבות נסיון סיני לגנוב סודות מסחריים ממיקרון בתחום ה-DRAM, העמידו הרשויות האמריקניות את פוג'יין ג'ין-הוא ברשימת החברות המובגלות.
עבור פוג'יין ג 'ינהואה, כנראה הברז לעסקים עם ארהב כבר נסגר אך גם חברות שאינן אמריקאיות המשלבות טכנולוגיה אמריקאית במוצרים שלהם יושפעו. גם עליהם נאסר לעשות עסקים עם החברה הסינית.
העונשים על הפרת סנקציות אלה קשים: קנסות כספיים כבדים, ביטול רשיונות הפעלה אמריקאיים, חסימת הגישה לעסקאות הנקובות בדולר ארה"ב במערכת הבנקאות הבינלאומית, ואף את מאסר של מנהלי החברות.
| {loadposition content-related} |
