בחודש האחרון היינו עדים לפרישתם הבלתי צפויה של מנכ"לי שלוש חברות אמריקאיות, בריאן קרזניץ' מנכ"ל אינטל, בריאן קרטצ'ר מנכ"ל טקסס אינסטרומנטס ורון בלאק, מנכ"ל ראמבס. בשלושת המקרים מדובר בחברות גדולות וידועות מתחום השבבים ובכל המקרים סיבת העזיבה הוגדרה ע"י דירקטוריון החברה כהתנהגות הנוגדת את הקוד האתי של החברה.
האם רק יד המקרה בדבר ומה הסיבה שבשניים מתוך שלושת המקרים לא פורסמו פרטים על העילה המדויקת להחלטה על "פרידה" ממנכ"ל החברה?
ובכן לפי בדיקותינו והערכתינו שרשרת ההתפטרויות שקרתה בסמיכות תאריכים אינה אלא צירוף מקרים עגום אך מה בנוגע לשאלה הנשאלת ע"י רבים: מדוע החליטו מובילי החברות הללו להסתתר מאחורי ניסוח עלום של "התנהגות לא ראויה" במקום לפרסם מה היה "פשעו" של אותו מנכ"ל שגרם למנהיגי החברה לדרוש את פרישתו המאולצת?
במקרה של בריאן קרזניץ פורסם כי סיבת העזיבה קשורה למערכת יחסים רומנטית שניהל קרזניץ עם עובדת החברה אך, כפי שכבר תיארנו בעבר, מדובר בסיטואציה שונה שבה דירקטוריון החברה דווקא חיפש ככל הנראה סיבות להפסיק את עבודתו של קרזניץ' ומצא ברומן האסור עילה טובה לגרום לפרישתו המיידית.
במקרים של קרטצ'ר ובלאק נוצרה עננת חוסר בהירות לסיבות שהובילו לפרידה המפתיעה. האם מדובר במעשה שוחד, תרמית, הטרדה מינית או שימוש במידע פנים כדי לסחור במניות החברה? יש מן הסתם סיבות שונות היכולות להביא חברה לאלץ את מנכ"לה להתפטר תחת ההגדרה "התנהגות שאינה הולמת את הקוד האתי של החברה" אך מה בדיוק קרה ברמבס ובטקסס אינסטרומנטס?
הסיבה לכך שנציגי שתי החברות ממלאות את פיהן מים קשורה ככל הנראה ברצון ההנהלה והדירקטריון למנוע זעזוע בחברה. זעזוע שכזה עשוי לגרום לשינוי בערך מניות החברה, להפסקת התקשרות עם לקוחות מפתח ו/או לעזיבתם של עובדים חשובים.
המניעים שהביאו את החברה לדחוף את המנכ"ל החוצה סופם להתגלות אך כרגע מאמינים חברי מועצת המנהלים של טקסס אינסטרומטנס וראמבס כי צריך "להרגיע את הרוחות" וגם אם יפרסמו בסופו של יום את פרטי המקרה עדיף שזה יעשה אחרי שירגעו הרוחות והנזק לחברה יהיה קטן הרבה יותר.
| {loadposition content-related} |
