"לא כל הקרנות הן אנטי סמיז"

כך אמר יהל זילכה, מנהל שותף בקרן מגמה, ממובילי היוזמה החדשה למימון חברות בשלב ה-PRE SEED שהוצגה לראשונה אמש במפגש מועדון השבבים הישראלי.  

"למרות הדעה הרווחת, לא כל קרנות הון הסיכון הן אנטי סמיז, כלומר מתנגדות להשקעה בחברות השבבים." כך אמר אמש יהל זילכה, מנהל שותף בקרן הון הסיכון מגמה ונצ'רס פרטנרס, ואחד ממקימי מיזם סוליד ( SOLID  (Semiconductor Entrepreneur Framework  ביחד עם הקרנות כרמל ג'מיני וג'נסיס. יהל נענה לפניית מועדון השבבים הישראלי (שנוסד ע"י Chiportal) והציג לראשונה את המיזם במפגש השלישי של מועדון השבבים שנערך אמש בת"א. "אני מקווה כי בזכות המיזם הזה, אמר יו"ר המועדון ומנחה הערב, שלמה גרדמן, נוכל לראות  יוזמות חדשות בתעשיית השבבים  הישראלית שיובילו לווינטרה, למלנוקס ולצורן הבאות."

זילכה פתח דבריו באומרו "אני שותף מנהל בקרן מגמה, קרן בוטיק המשקיעה רק בשלושה תחומים שאחד מהם הוא שבבים, אנחנו מאוד אוהבים שבבים. בכל השנים השקענו בתחום כאשר החברה הראשונה היתה וינטגרה וכיום אנו מנהלים כ-7-8 השקעות בתחום השבבים.

ישראל היא מוקד ( Hub ) של תעשיית השבבים. יש פה מעל 130 חברות פאבלס העוסקות בפיתוח מתוכן כ-80-90 חברות יותר קטנות, כ-30 חברות רב לאומיות ועוד 10-15 גורמים ממשלתיים וחצי ממשלתים לדוגמה בצבא. לכולנו זכורים אקזיטים כגון גלילאו שנרכשה תמורת 2.7 מיליארד דולר על ידי מארוול, מודם-ארט שנרכשה בידי אגיר, פסעבה ווינטגרה שנרכשו על ידי PMC SIREEA ועוד רבים אחרים. גם היום יש בצנרת 12-15 חברות מדהימות הנמצאות כרגע בשלבי צמיחה ובהן פרוביג'נט, ברודלייט, פריימסנס, אן-טריג, אנוביט, סיאנו, דזיין ארט, סלנו, אלטייר, ואיניפיניט ממוריז.

בשנה שעברה נמכרו שש חברות שבבים – תמורת כ-650 מיליון דולר, הקרנות ראו סדר גודל של 450 מיליון דולר מהסכום הזה ובעשר השנים מ-2000 עד 2010 התעשיה ראתה אקזיטים וסכומים שהכניסו לכלכלה סדר גודל של 10 מיליארד דולר. הנקודה האחרונה –איך היזמים והעובדים יצאו גם מכל היזמויות הללו. מוינטגרה לדוגמה יצאו לפחות 10 מיליונרים ועוד כ-20 חצאי מיליונרים.

מטרתינו לפתור בעיה שנוצרה בשנים האחרונות.  משנת 1996 עד 2007 נוצרו ומומנו בישראל חברות בקצב של בין 7 ל-10 חברות חדשות כל שנה. בשנתיים האחרונות מומנו רק שלוש חברות חדשות – קצב של חברה וחצי לשנה שזו ירידה מאוד משמעותית ויכולה לגמור לנו את התעשיה. בארה"ב המצב לא שונה ואפילו יותר גרוע. באירופה המצב עוד יותר גרוע. – ירידה של 90-95%.

משיחות שניהלנו עם יזמים הסיבה המרכזית לירידה הזו נעוצה במממנים – הקהילה שלי, זה בא מארה"ב. הגישה שאומרת – חברת שבבים – זה יעלה לנו 100-120 מיליון דולר להרים את החברה, זה לא מעניין, אפשר להשקיע סכום ראשוני של חצי מיליון דולר בחברת תוכנה ובהמשך להשקיע עוד 2-3 מיליון ולמכור את החברה לגוגל. אנחנו בדעה שונה, אנחנו חושבים שבישראל ניתן להרים חברה מובילה בקנה מידה בינלאומי בתחום המוליכים למחצה בעלות של 20-50 מיליון דולר, וינטגרה היא דוגמה מצויינת. קובי בן צבי גייס 48 מיליון דולר. בימים אלה מדברים על חברה אחרת שלנו – פרוביג'נט וגם שם מדובר בחברה שגייסה 55 מיליון דולר אבל בקופה שלה יש 25 מיליון דולר. שתי החברות כבר רווחיות שנתיים שלוש. בשנתיים-שלוש האחרונות המצב השתנה, יזמים רבים התדפקו על דלתות ה-VC עם רעיונות בתחום המוליכים למחצה אך נענו בשלילה. קשה ללכת ולדפוק על דלתות עם גורמים שזה לא הדבר הראשון שהם מעוניינים לעסוק בו. אנחנו בניגוד לכמה קרנות שנקראות אנטי סמיז, אנחנו פרו סמיז.

מבחינה טכנולוגית הביצועים בישראל גבוהים .כמעט ולא היו כשלונות טכנולוגיים בתחום השבבים. יש איחורים, יש דברים שלוקחים יותר כסף,  או מקרים שבה השוק ברח כמו עולם ה-WIMAX או עולם ה-UWB. אבל מבחינה טכנולוגית יש פה ידע שאין שני לו, פרט אולי לעמק הסיליקון.

אם בוחנים את ההשקעות בשנות הבועה 1999-2001, (הגל השלישי של קרנות הון הסיכון), הנתונים די מדהימים, 35% מההשקעות שהלכו לתחום השבבים היו חיוביות וגם אם לוקחים את כל הכסף שהושקע בתחום השבבים בשנים הללו, האקזיטים שיצאו מהם הראו מאזן חיובי. לעומת זאת,  בעולם התוכנה ה-HIT RATE בסדרי גודל יותר נמוך.להערכתי יש בארץ כ-300 מיליון דולר אצל הקרנות הישראליות, (ללא הקרנות האמריקניות)  לתחום המוליכים למחצה. אנחנו קרן בוטיק, רק 120 מיליון דולר, מתוכם אנו מייעדים סכומים  משמעותיים לחברות שבבים ויש לנו בקרן הנוכחית 4 חברות עם הקצאה של 12 מיליון דולר לכל חברה. ביזמות החדשה אנחנו ארבע קרנות, ביחד עם כרמל, ג'נסיס וג'מיני ויש לנו  ביחד כ-200 מיליון דולר, שאנו מעוניינים להשקיע בתחום.

אנחנו מאמינים כי עלינו לעזור ליזמים ולתת להם את הדחיפה הראשונית. לכן שיתפנו פעולה והקמנו קרן שאינה ישות משפטית אלא קרן וירטואלית שלה הקצינו מיליון דולר ומטרתה לתת מענקים של כ-75 אלף דולר ליזמים בתחום הFabless. את המענקים הללו יתנו קבוצה של מומחים. יצרנו קשר עם מספר יזמים מאוד מנוסים ביניהם אייל ולדמן ממלנוקס, בועז איתן מסייפן דב מורן מאם סיסטמס, ישראל צידון מהטכניון ואהרון אהרון והם יהוו את ועדת ההשקעות ולא נציגי הקרנות. המסננת של הקרנות היא מאוד דקה ואם נציב ארבע מסננות כאלה ביחד שום דבר לא יעבור. המטרה שלנו הפוכה – לעודד ולהקים 15 יזמויות חדשות בתקופה של השנתיים-שלוש הקרובות. אם נצליח זה יהיה הישג מדהים לתעשיה.

יש כאלה שיגידו מה זה 75 אלף דולר? אי אפשר לעשות שום דבר בתחום השבבים עם סכום שכזה. לכן חשוב להדגיש כי המטרה היא התחלה (Kick start). הכסף הזה מיועד למחקר Pre- Feasibility (קדם ישימות) והוא נועד לממן את המיזם במשך חצי השנה הראשונה כדי שאפשר יהיה להגיע לאיזושהי אבן דרך. מעבר למהלך צירפנו ובנינו מע' כלכלית (Eco Systems ) שלמה הכוללת את משרדי עורכי דין מיתר ליקוורניק וגם את גרוס קליינר שהצטרפו ונותנים שירותים חינם במשך שנה. פירמת רואי חשבון E&Y יתנו סיוע בתחום הכספים לשנה לחברות שיהיו ראויות למענקים. חברות כמו סינופסיס, קיידנס ומנטור יתנו שירותי תכנון או כלים ליזמים, ואנחנו  מדברים גם עם SMIC ועוד חברות."