תוכנית חדשה של משרד המסחר האמריקאי מזמינה קונסורציומים בהובלת חברות אמריקאיות להציע חבילות AI מלאות לשווקים בעולם. לפי המסמכים הרשמיים, חברות זרות ובהן ישראליות יכולות להשתלב כחברות קונסורציום בעזרת לשכת המסחר ישראל-ארה"ב, אך לא להוביל אותו אם מרכזן מחוץ לארה״ב
ממשל טראמפ פתח רשמית את השלב הראשון של American AI Exports Program, תוכנית שנועדה לקדם יצוא של “חבילת AI אמריקאית מלאה” לשווקים בעולם. הבסיס לתוכנית הוא צו נשיאותי שפורסם ב־23 ביולי 2025, שקבע כי ארה״ב לא רק צריכה להוביל בפיתוח בינה מלאכותית, אלא גם לוודא שטכנולוגיות, תקנים ומודלי ממשל אמריקאיים יאומצו ברחבי העולם. בהמשך לכך הודיע משרד המסחר האמריקאי כי החל ב־1 באפריל 2026 ועד 30 ביוני 2026 ניתן להגיש הצעות לקונסורציומים תעשייתיים שיציעו חבילות AI ליצוא. (The White House)
לפי מסמכי התוכנית, “חבילת AI מלאה” חייבת לכלול חמישה רבדים: חומרה מותאמת ל-AI ותשתיות נלוות, מערכות דאטה ותיוג, מודלים ומערכות AI, שכבת אבטחה וסייבר, וכן אפליקציות לשימושים ענפיים כמו בריאות, חינוך, חקלאות, תחבורה, פיננסים או ממשל. הקונסורציומים שייבחרו לא אמורים למכור רק רכיב בודד, אלא להציע פתרון שלם שניתן להציגו ללקוחות ציבוריים ופרטיים בעולם כחבילה מוכנה לפריסה.
ההטבה המרכזית למי שייבחר אינה מענק ישיר, אלא מעמד מועדף מול הממשל האמריקאי. קונסורציום מאושר ייכנס ל“תפריט” החבילות המאושרות שהממשל יוכל להציג לרוכשים זרים, ויוכל לקבל קידום ממשלתי מול ממשלות אחרות, חשיפה באירועים רשמיים, עדיפות בבחינת היבטי רישוי יצוא לעסקאות מסוימות, וגישה מועדפת לכלי מימון פדרליים ולתיאום בין־משרדי. עם זאת, ה־Federal Register מדגיש במפורש שהמעמד הזה אינו מבטיח אישור רישיון יצוא, מימון, ביטוח או זכייה בפועל בעסקה.
מבחינת החברות הישראליות, הנקודה החשובה ביותר היא שהמסמכים הרשמיים קובעים כי חבר העוגן של הקונסורציום, זה שמגיש את ההצעה ומשמש כתובת רשמית לתוכנית, חייב להיות תאגיד אמריקאי שמאורגן לפי חוקי ארה״ב ומרכז עסקיו הראשי בארה״ב. אפילו חברה־בת או שלוחה אמריקאית של קבוצה זרה אינה יכולה לשמש כחבר עוגן אם חברת האם העליונה שלה מאורגנת מחוץ לארה״ב. עם זאת, חברות זרות יכולות להשתלב כחברות קונסורציום, ובמקרים חריגים גם לשמש ספק מרכזי ברובד החומרה או המודלים, אם משרד המסחר יקבע שהדבר משרת את האינטרס הלאומי האמריקאי. במקרה כזה, ההכרה בהן מוגבלת לחבילה המיועדת למדינת הבית שלהן. המשמעות המעשית היא שחברות ישראליות אכן יכולות להשתתף, אך בדרך כלל כשותפות טכנולוגיות בתוך מסגרת בהובלה אמריקאית, ולא כמובילות העצמאיות של המהלך.
המהלך הזה מתחבר לפעילות של לשכת המסחר ישראל–אמריקה, שהקימה כבר ב־2024 פורום AI ייעודי, ואבנר גורן משמש בו יועץ. לפי ההודעה שנמסרה מלשכת המסחר, היא מתכוונת לסייע לחברות ישראליות מול גורמי הממשל בארה״ב כדי לבחון השתלבות בקונסורציומים. גורן מסר כי השילוב של חדשנות טכנולוגית ישראלית ויכולת הוכחת ביצועים מהירה יכול לאפשר לחברות מישראל להפוך לשותפות בעלות ערך במיזמים רב־לאומיים. (amcham.co.il)
הרקע המדיני־כלכלי חשוב לא פחות. בחודשים האחרונים ממשל טראמפ מנסה לעצב מחדש את מדיניות יצוא ה-AI האמריקאית: מצד אחד הוא ביטל את מגבלות היצוא הרחבות מתקופת ביידן על שבבי AI לשורה ארוכה של מדינות, בטענה שהן מכבידות מדי; מצד שני, לפי דיווחי רויטרס, נבחנת מסגרת חדשה שעשויה לקשור גישה לשבבי AI אמריקאיים גם להתחייבויות השקעה או ביטחון מצד המדינות הרוכשות. לכן ההבטחה ל“עדיפות” בבחינת רישיונות יצוא בתוך התוכנית החדשה עשויה להיות בעלת ערך מסחרי ממשי, במיוחד בשווקים שבהם רגישות היצוא גבוהה.
מבחינת התעשייה הישראלית, זהו פתח מעניין אך לא פשוט. התוכנית האמריקאית יכולה לאפשר לחברות ישראליות להיכנס לפרויקטים גלובליים גדולים בלי לבנות לבדן ערימת AI מלאה מקצה לקצה, אבל היא גם כופה מסגרת ברורה: רוב ההובלה, הבעלות והזהות המסחרית של ההצעה צריכות להיות אמריקאיות. לכן, בחודשיים הקרובים, האתגר של החברות הישראליות יהיה לא רק טכנולוגי אלא גם מבני — למצוא שותף עוגן אמריקאי מתאים, להשתלב ברובד הנכון של ה-stack, ולעמוד בתנאי התוכן, הבעלות והציות ליצוא שקבעה וושינגטון. זה לא “שער פתוח” לחלוטין, אבל זו בהחלט דלת חדשה שנפתחה.
