צביקה גולצמן מציג בכנס CEVA 2025: כ־200 חברות שבבים בישראל (כ־40 אלף עובדים), השקעות מדינה של כ־500 מ׳ ש״ח במו״פ, מאגדים ותשתיות; יעד – חממה ייעודית לשבבים, שיתופי פעולה בינ״ל ודגש על תחומים מפציעים
צביקה גולצמן, סגן ראש התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית ומרכז תחום השבבים ברשות החדשנות, הציג היום (שלישי) את תמונת המצב של תעשיית השבבים בישראל, לצד האתגרים והחסמים העומדים בפניה.
בכנס Ceva Technology Symposium 2025, שנערך במלון דן אכדיה בהרצליה, ציין כי תעשיית השבבים המקומית כוללת כיום כ-200 חברות, מהן כ-25% רב-לאומיות, המעסיקות יחד כ-40 אלף עובדים – כ-10% מכלל עובדי ההיי-טק בישראל. 75% מהפעילות מתמקדת בתכנון שבבים (Chip Design), והיתר בתחומי מדידה, ייצור ותשתיות.
גולצמן ציין כי מדובר בתעשייה דינמית ובעלת תרומה מהותית לייצוא הישראלי, אך כזו הפועלת "כמעט ללא מעורבות ממשלתית ביחס לעולם", תוך התמודדות עם תלות גבוהה בייצור מתקדם בחו"ל, מחסור במשקיעים מתמחים, ועלויות כניסה גבוהות במיוחד. לדבריו, "גם כאשר יש כוח אדם מיומן, הביקוש הגבוה יוצר תחרות פנימית קשה – ומגביר את הסיכון לדעיכה של ידע ליבה קריטי".
"אנחנו לא יכולים להתחרות בהיקפי ההשקעות של מדינות כמו ארצות הברית או קוריאה", אמר גולצמן. "אבל כן יכולים להצליח באמצעות מיקוד – וביצירת סביבה תומכת שתאפשר לצמוח מהיתרונות היחסיים שלנו".
גולצמן הדגיש כי לצד האתגרים, קיימים בישראל "איים של מצוינות" בתחומים מפציעים ובתחומי מו"פ שבהם חסמי הכניסה נמוכים יותר, וכי יש לנצל הזדמנות זו באמצעות תשתיות חדשות ותמיכה ייעודית. בין הצעדים המרכזיים שהציג: הקמת חממה טכנולוגית ייעודית לשבבים, שתתוקצב בכ-10 מיליון דולר לחמש שנים, ותעניק לסטארטאפים גישה לכלי תכנון יקרים, הסכמי ייצור (Shuttles), וליווי טכנולוגי ועסקי.
בנוסף, גולצמן חשף כי רשות החדשנות השקיעה בשנים האחרונות כ-500 מיליון שקל בתעשיית השבבים, מתוכם 205 מיליון שקל בתיקי מו"פ (104 פרויקטים) ו-260 מיליון שקל במאגדים ותשתיות לאומיות, בהם תחומים כגון BioChip, Graphene, Risc-V, Photonics, Meta-Materials ונוירומורפיקה.
"תחום השבבים הוא מועמד טבעי לתמיכה מצד המדינה, משום שמדובר בפרויקטים ארוכי טווח הדורשים הון עתק ומשקיעים מעטים," אמר גולצמן. "לכן הוספנו אמת מידה חדשה – עדיפות לתחומים שבהם יש מיעוט משקיעים פרטיים".
עוד הוסיף כי רשות החדשנות פועלת לקידום שותפויות בינלאומיות, פיתוח הון אנושי והגברת החשיפה של התעשייה הישראלית למוסדות מחקר עולמיים, לצד תמיכה בטכנולוגיות מפציעות בתחומים כגון Power Electronics, Integrated Photonics ו-Advanced Packaging.
"אם תחום אינו כלכלי – הוא לא יחזיק לאורך זמן", סיכם גולצמן. "המטרה שלנו היא לבנות אקוסיסטם המחבר בין ממשלה, תעשייה ואקדמיה – כך שתעשיית השבבים הישראלית לא רק תשרוד, אלא תמשיך להוביל".
