החברות הישראליות גייסו 3.4 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2026, עלייה של כ־50% לעומת הרבעון המקביל. עם זאת, רוב הכסף מתרכז בסייבר, תוכנה ובינה מלאכותית, בעוד התעסוקה נותרת כמעט ללא צמיחה.
ההייטק הישראלי פתח את 2026 עם התאוששות פיננסית ברורה, אך גם עם סימני שינוי עמוקים במבנה הענף. לפי דוח IVC–לאומיטק לרבעון הראשון של 2026, חברות הטכנולוגיה הישראליות גייסו 3.4 מיליארד דולר ברבעון, נתון הגבוה מהממוצע הרבעוני של 2020, שעמד על 2.7 מיליארד דולר. בהשוואה לרבעון הראשון של 2025 מדובר בעלייה של כמעט 50%, המעידה כי השוק התרחק משפל סוף 2023 וחזר לרמת פעילות יציבה יותר. לפי הערכת IVC, אם כוללים גם סבבי גיוס שלא פורסמו או שייחשפו בהמשך, מספר הסבבים ברבעון עשוי להגיע לכ־225, בהיקף כולל של כ־4 מיליארד דולר.
עם זאת, הדוח מדגיש כי ההתאוששות אינה מתורגמת באופן ישיר להתרחבות רחבה של הענף. מספר העסקאות עדיין נמוך ביותר מ־15% מהממוצע ההיסטורי של העשור האחרון, והכסף מתרכז במספר קטן יחסית של חברות גדולות וחזקות. עשירון העסקאות העליון קיבל 52.5% מכלל ההון שגויס ברבעון. במילים אחרות, השוק חזר להזרים כסף, אך הוא עושה זאת בזהירות רבה יותר, בעיקר לחברות שהמשקיעים רואים בהן סיכוי גבוה לצמיחה גלובלית.
הפער הזה מסביר מדוע הגידול בהון אינו מביא לגידול מקביל במספר המועסקים. לפי הדוח, מספר המשרות בהייטק התייצב מאז 2023 בטווח של כ־380 עד 388 אלף משרות, וחלקו של הענף בכלל שוק העבודה ירד מעט מ־9.5% ב־2023 ל־9.4%. גם קצב גידול התעסוקה השתנה: בשנים 2023–2025 הוא עמד בממוצע על 1.4% בלבד, לעומת 5.7% בשנים 2016–2022. הדוח קושר זאת לעלויות שכר גבוהות, להתחזקות השקל שפוגעת בכוח הקנייה של דולרים שגויסו, ולשימוש גובר בבינה מלאכותית שמחליפה חלק מתהליכי ההתרחבות האנושיים.
אחת התופעות המרכזיות בדוח היא המעבר של ההשקעות לשלבים מוקדמים יותר. מאז 7 באוקטובר עלה חלקם של סבבי Pre-Seed עד Series A מ־22.5% ל־36.1% מההון, וברבעון הראשון של 2026 הגיעו סבבים אלה ל־1.35 מיליארד דולר. לעומת זאת, סבבי B ו־C, שבעבר היו מנוע הצמיחה המקומי המרכזי של חברות ישראליות, ירדו מ־42.5% ל־29.7% מההון, אף שעדיין גייסו 1.16 מיליארד דולר ברבעון. המשמעות היא שהכסף מופנה יותר לבניית קניין רוחני וטכנולוגיה, ופחות להרחבת ארגונים מקומיים גדולים שמעסיקים עובדים רבים.
גם גודל הסבבים השתנה. חציון סבבי ההשקעה בשלבים מוקדמים הגיע לשיא של 8.5 מיליון דולר, לעומת טווח של שניים עד שישה מיליון דולר שאפיין שנים קודמות. בסבבי B ו־C החציון זינק ל־47 מיליון דולר, יותר מ־50% מעל רמת השיא של בועת 2021. לפי הדוח, המשמעות היא שהמשקיעים אינם מפזרים את ההון על פני מספר גדול של חברות, אלא מחמשים קבוצה מצומצמת יותר של חברות שנחשבות איכותיות במיוחד.
הבינה המלאכותית הופכת לשכבת תשתית רוחבית בהייטק הישראלי. לפי IVC, כ־35% מהחברות הפרטיות הפעילות בישראל, כמעט 3,000 חברות, משלבות AI במוצר או בתהליך הפעילות שלהן. במקביל, ההון הגדול מתרכז בקבוצה קטנה יותר של חברות תשתית, מודלים ו־GenAI. חלקו של תחום ה־GenAI מכלל ההשקעות בהייטק הישראלי עלה מ־3.6% ב־2016 לשיא של 25.3% ב־2025, וברבעון הראשון של 2026 עמד על 17.6%. הדוח מדגיש כי GenAI אינו בהכרח תחום נפרד, אלא שכבה טכנולוגית המשולבת בסייבר, פינטק, תוכנה ותחומים נוספים.
הריכוזיות הענפית ניכרת במיוחד בחלוקת ההון לפי תחומים. סייבר קיבל 37.7% מההון ברבעון, ותוכנה ארגונית וצרכנית קיבלה 33.2%. יחד, שני התחומים האלה משכו יותר מ־70% מההון הפרטי בהייטק הישראלי. מנגד, מדעי החיים ירדו לשפל של 2.7% בלבד, פחות מ־100 מיליון דולר ברבעון. תחומי אגריטק ופודטק כמעט נעלמו מהמפה, בעוד שבבים וחומרה עלו ל־7.2%, השיעור הגבוה ביותר מאז 2018. הדוח רואה בכך איתות אסטרטגי חשוב, על רקע הפיכת השבבים לנושא גאופוליטי מרכזי בעולם.
בצד האקזיטים, התמונה חריגה במיוחד. שווי האקזיטים ברבעון הראשון של 2026 הגיע ל־62 מיליארד דולר, אך הדוח מדגיש כי הנתון מושפע מאוד מעסקאות הענק של Wiz ו־CyberArk, שהיוו 92% מהשווי הכולל. גם בנטרול שתי העסקאות האלה, הרבעון הניב אקזיטים בהיקף של כ־4.8 עד חמישה מיליארד דולר, נתון חזק מאוד במונחים היסטוריים. עם זאת, גם כאן הריכוזיות גבוהה: עיקר האקזיטים ממשיך להגיע מתחומי התוכנה והסייבר.
לפי הדוח, המשקיעים הזרים ממשיכים להיות עמוד השדרה של נזילות ההייטק הישראלי. הם אחראים ל־67% מההון שגויס מקרנות VC ו־CVC, ובתחומי הצמיחה המאוחרת חלקם אף גבוה יותר. לצד זאת, קיימת קבוצה יציבה של כ־180 עד 200 משקיעים זרים פעילים וחוזרים, לצד גרעין מקומי חזק של קרנות ישראליות. כלומר, גם בתקופה של אי־ודאות ביטחונית ומדינית, ישראל עדיין נהנית מאמון של משקיעים מקצועיים, אך הם נעשים בררנים יותר.
המסקנה המרכזית של הדוח היא שההייטק הישראלי אינו במשבר הון, אלא בתקופת כיול מחדש. הכסף חזר, האקזיטים חזקים, והבינה המלאכותית יוצרת מוקדי צמיחה חדשים. אך המבנה נעשה צר יותר, מרוכז יותר ופחות עתיר תעסוקה. כדי שההתאוששות תהפוך לצמיחה רחבה יותר, יהיה צורך בהרחבת ההשקעות גם לתחומים שנדחקו לשוליים, ובהחזרת סבבי הצמיחה הבינוניים למעמד מרכזי יותר. אחרת, ההייטק הישראלי עלול להישאר חזק פיננסית, אך מצומצם יותר מבחינת השפעתו על שוק העבודה ועל מגוון החדשנות בישראל.
