מחקר חדש של מכון האדסון מציג את השותפות הכלכלית בין ישראל לארה"ב כנכס אסטרטגי שמייצר תשואות גדלות, ומדגיש את חשיבותה בתחרות העולמית על טכנולוגיות עתיד
הדיון על הקשר בין ארצות הברית לישראל נוטה להתמקד בסיוע הביטחוני, כאילו השותפות היא בעיקר תרגיל בפטרונות אסטרטגית. אולם, לפי מחקר חדש של זינב ריבואה ממכון האדסון, מסגרת זו מתעלמת מכך שישראל היא מעצמה כלכלית וחדשנית משמעותית, שהשילוב העמוק שלה במערכות האקולוגיות התעשייתיות, הטכנולוגיות וההוניות האמריקאיות מחזק את כלכלת ארה"ב.
לאחר ה-7 באוקטובר 2023, סוכנויות אשראי, משקיעים זרים ופרשנים גיאופוליטיים הניחו שהחוסן הכלכלי של ישראל יתמוטט תחת נטל של מלחמה ממושכת על מספר חזיתות. סוכנות מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של ישראל ב-2024. עם זאת, הערכה זו לא החזיקה מעמד.
שלוש תכונות מבניות מרכזיות
המחקר מזהה שלוש תכונות מבניות של הכלכלה הישראלית שהופכות את המדינה לשותפה כה יקרת ערך:
1. צפיפות של חדשנות
ישראל מונה 10.1 מיליון איש אך מייצרת תפוקה טכנולוגית המתחרה במדינות גדולות פי כמה. מספר החברות הישראליות הנסחרות בנאסד"ק עולה על הסכום המשולב של חברות מהודו, יפן ודרום קוריאה. למעלה מ-2,500 חברות אמריקאיות פועלות בישראל, ומעסיקות ישירות כ-72,000 ישראלים.
2. התאמה סקטוריאלית בטכנולוגיות עתיד
הקשר הכלכלי בין ארה"ב לישראל משתרע על התחומים שבהם תוכרע התחרות האסטרטגית של המאה ה-21: אבטחת סייבר, בינה מלאכותית, מערכות אוטונומיות, ביוטכנולוגיה, טכנולוגיית מים ואנרגיה מתחדשת.
3. תאימות מוסדית
ישראל היא דמוקרטיה שלטונית עם בתי משפט עצמאיים, שווקי הון שקופים והגנות חזקות על קניין רוחני. חברות אמריקאיות מבצעות שם מחקר ופיתוח רגיש מכיוון שחוזים ניתנים לאכיפה וסעד משפטי אמין.
תשואות מוכחות
מאז 1985, המסחר הדו-צדדי בין ארה"ב לישראל גדל פי עשרה לכ-49 מיליארד דולר, בנוסף להשקעות של ישראל בארה"ב בשווי כ-24 מיליארד דולר. קרן המחקר והפיתוח התעשייתי הדו-לאומית (BIRD), שהוקמה ב-1977, הקצתה 282 מיליון דולר ליותר מ-800 פרויקטים, שיצרו במישרין ובעקיפין כ-8 מיליארד דולר במכירות.
חוסן שהוכח במלחמה
בינואר 2026, מודי'ס שינתה את התחזית שלה לישראל משלילית ליציבה, בציון ירידה בסיכון הגיאופוליטי וחוסן מוכח. בנק ישראל צופה צמיחה של 5.2 אחוזים ב-2026, קרן המטבע הבינלאומית חוזה 4.8 אחוזים, והאבטלה ירדה ל-3 אחוזים.
המחקר מדגיש שלושה מאפייני חוסן:
- אמינות שרשרת אספקה תחת לחץ – מגזרי הטכנולוגיה והביטחון של ישראל המשיכו לפעול בתנאי מלחמה מתמשכים
- שימור הון – הון אמריקאי שהושקע בישראל הניב תשואות טובות ולא נזקק לאמצעי ייצוב חירום
- אמינות הרתעה – כל אינדיקטור כלכלי ישראלי שהחזיק או השתפר חיזק את האמינות של הסדר האזורי המעוגן באמריקה
תשואות אמריקאיות ישירות
ההשקעה הישראלית יוצרת מקומות עבודה אמריקאיים בעלי ערך גבוה:
- בניו יורק: כמעט 600 חברות שנוסדו על ידי ישראלים ייצרו 19.5 מיליארד דולר בתפוקה ותמכו ביותר מ-57,000 משרות
- בפלורידה: 429 חברות ישראליות ייצרו 7.3 מיליארד דולר בתפוקה
- בוירג'יניה: 119 חברות ייצרו 2.3 מיליארד דולר
איום החרם האירופי
המחקר מזהיר מפני התרחבות תנועות החרם באירופה מאז ה-7 באוקטובר, ומפרט צעדים שנקטו מדינות שונות נגד תעשיית הביטחון הישראלית, תוך שהן עצמן ממשיכות לרכוש מערכות הגנה ישראליות. דוגמאות:
- רומניה חתמה על חוזה הגנה אווירית בסך 2.3 מיליארד יורו עם רפאל ביולי 2025
- גרמניה קיבלה את מערכת Arrow 3 הראשונה בדצמבר 2025, והרחיבה את החוזה בכ-3.1 מיליארד דולר, והפכה אותו ליצוא הביטחוני הגדול ביותר בהיסטוריה של ישראל
המלצות מדיניות
המחקר ממליץ על ארבעה צעדים קונקרטיים:
- אכיפה נגד התפשטות החרם – שימוש בחוקי סחר וסמכויות פיננסיות כדי להרתיע צעדים המשבשים את שילוב הטכנולוגיה בין ארה"ב לישראל
- עדכון מסגרת הסחר החופשי – הבית הלבן צריך לעדכן את הסכם הסחר החופשי בין ארה"ב לישראל משנת 1985
- ביסוס מוסדי של קו-פרודוקציה בטכנולוגיות קריטיות – מעבר מעסקאות רכש למבנה של קו-פרודוקציה במגזרים קריטיים
- בניית פלטפורמת אינטגרציה תעשייתית דו-צדדית – הקמת מנגנון התאמה תעשייתי פדרלי המקשר בין חברות ישראליות לאשכולות ייצור אמריקאיים
מסקנה
המחקר מסכם: "השותפות בין ארה"ב לישראל היא אב-טיפוס של שיתוף פעולה בין בעלות ברית בתנאי תחרות אסטרטגית. האתגר המרכזי העומד בפני ארצות הברית הוא בניית סדר כלכלי בינלאומי המסוגל לעלות בביצועיו על חלופות אוטוריטריות לאורך זמן. הקשר בין ארה"ב לישראל מדגים כיצד נראה הסדר הזה כשהוא מתבגר: חדשנות משולבת, אמון מוסדי וחוסן שהוכח תחת לחץ."
מכון האדסון הוא ארגון מחקר מדיניות לא-מפלגתי המוקדש למחקר וניתוח חדשניים המקדמים ביטחון גלובלי, שגשוג וחופש. המכון נוסד ב-1961 ומשרדיו הראשיים נמצאים בוושינגטון די.סי. המכון מתמחה במדיניות חוץ ובטחון לאומי, כלכלה גלובלית, תחרות אסטרטגית (במיוחד עם סין), ומדיניות המזרח התיכון. הוא נחשב למכון שמרני-ליברלי עם נטייה חזקה למדיניות חוץ אמריקאית אקטיבית.
