בין הממצאים המדאיגים – התקציב שהממשלה אישרה איננו מנוצל, המעמד הבינלאומי של ישראל מתדרדר, אין גורם ממשלתי מתכלל, אין אסדר משמעותית וחסרות תשתיות מיחשוב על
אתמול פורסםפ דוח מבקר המדינה בנושא ההיערכות הלאומית בתחום המיחשוב והסייבר בכלל והבינה המלאכותית בפרט נכון לחודש נובמבר 2024. בחודשים יוני 2023 – מרץ 2024 בדק משרד מבקר המדינה את ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית, את דירוגה הבין-לאומי של ישראל בתחום זה ואת פעולות הממשלה ומשרדי הממשלה לקידום תוכנית לאומית לבינה מלאכותית. הביקורת נעשתה במשרד החדשנות, ברשות החדשנות, במשרד הביטחון, בוועדה לתכנון ולתקצוב, במשרד האוצר ובמטה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה. בדיקות השלמה נעשו במערך הדיגיטל הלאומי שבמשרד הכלכלה והתעשייה.
נתוני מפתח
- אסטרטגיה לאומית: אין בישראל אסטרטגיה לאומית ארוכת טווח או תוכנית אב כוללת בתחום הבינה המלאכותית.
- תקציב: הממשלה אישרה תקציב של כמיליארד ש"ח בשתי פעימות, אך מרביתו טרם מומש; התקציב הוא כחמישית מהמלצת ועדת תל"ם.
- מעמד בינלאומי: ירידה בדירוגי ישראל במדדים הבינלאומיים Tortoise ו-Oxford.
- יישום תקציבי: 40% מתקציב הפעימה הראשונה מומש, רק 11% בתחום מחשוב-על, 55% בתחומי ההון האנושי, ו-76% בתחום עיבוד שפה טבעית.
תמונת מצב
- העדר גורם ממשלתי מתכלל: היעדר גוף מרכזי המוביל את תחום הבינה המלאכותית.
- נסיגה בדירוג הבינלאומי: ישראל ירדה בדירוג העולמי בתחום הבינה המלאכותית.
- אסדרה: אין הסדרה משמעותית של התחום למרות הסיכונים הקיימים.
- מחשוב עתיר ביצועים: יש מחסור בתשתיות מחשוב-על הכרחיות.
- תשתית לאימון מודלים גדולים: פרויקטים בתחום זה לא מומשו במלואם.
- עיבוד שפה טבעית: קיימים פערים טכנולוגיים בשפה העברית והערבית.
- הון אנושי: חסרים אנשי סגל מיומנים בתחום.
עיקרי המלצות מבקר המדינה
- הובלת מדיניות הממשלה בתחום: משרד החדשנות יגבש תוכנית אסטרטגית לאומית, כולל חזון ואבני דרך.
- שיתוף פעולה לקידום תשתית מחשובית: קידום חתימת הסכמים ליישום תשתית מחשובית מתקדמת.
- פיתוח מודל שפה גדול בעברית וערבית: קידום הפרויקט בשיתוף רשות החדשנות, מפא"ת ומערך הדיגיטל.
- תמיכה באקדמיה: בחינת פתרונות להגדלת מספר החוקרים באקדמיה בתחום.
- בקרת חלוקת מלגות: הפעלת מנגנוני בקרה לניתוח הנתונים ולהערכת יעילות חלוקת המלגות בתחום.
הדוח מציין את הצורך בהובלה ממשלתית ובתשתיות מתקדמות לקידום ישראל בתחום הבינה המלאכותית, תוך התאמת התחום לצורכי האקדמיה והתעשייה.
ההובלה המדעית והטכנולוגית של מדינת ישראל היא אחד מעמודי התווך של ביטחונה הלאומי, חוסנה הכלכלי ורווחת אזרחיה. הובלתה של ישראל בתחומים אלו היא דרך אסטרטגית לפצות על היעדר משאבים טבעיים ועל משאבי אנוש מצומצמים ביחס למדינות אחרות בעולם. מהפכת הבינה המלאכותית כבר איננה טכנולוגיה עתידנית – היא טכנולוגיית ליבה חדשנית המשפיעה בהדרגה על מרבית היבטי החיים בהווה ואף תופסת מקום מרכזי ומשמשת מוקד לתחרות בזירה הבין-לאומית במגוון תחומים, ובהם : מדע, כלכלה, תעשייה, ביטחון, בריאות, חינוך ותעסוקה.
דוח זה מצביע על כך כי אף שמדינת ישראל זיהתה כבר בשנת 2018 כי התחום הטכנולוגי מצוי בפתחה של מהפכה של ממש, ואף שראש הממשלה הבין את ההכרח שבהכנה וביישום של תוכנית לאומית מקיפה וכוללת בנושא, הרי שמאז לא השכילה הממשלה להוביל וליישם מהלכים לאישור תוכנית לאומית רחבה, כוללת וארוכת טווח ולהעלותה לנתיב של יישום ממשי, תוך קיום בקרה שוטפת שתבטיח את מסלול ההתקדמות הנחוץ. ובפועל מיצובה של ישראל בממדים הבין-לאומיים נשחק.
נמצא כי על אף החלטת ראש הממשלה משנת 2018 לאשר את הקמת "המיזם הלאומי", ואף שוועדת תל"ם, ועדה בדיקה מקצועית שמונתה לבחינת ההאצה הנדרשת להתפתחות תחום הבינה המלאכותית,קבעה בשנת 2020 כי קיומה של תוכנית לאומית בתחום הבינה המלאכותית ומדע הנתונים קריטי וחיוני לחוסנה של מדינת ישראל, נכון לשנת 2024 לא קיימת תוכנית לאומית מאושרת ומתוקצבת על ידי הממשלה. תחת זאת, בשנים 2018 – 2023 גובשו שתי תוכניות מרכזיות לקידום התחום ברמה הלאומית – "המיזם הלאומי" ותוכנית ועדת תל"ם – אך תוכניות אלה נזנחו או קודמו באופן חלקי ביותר. בביקורת עלה כי גם הסיכום בשנת 2021 בין ראש המל"ל לשרת החדשנות דאז כי יוענקו למשרדה אחריות וסמכות כוללות לניהול התוכנית הלאומית ולתכלול פעולות הממשלה בנושא, סיכום שעוגן בהחלטת הממשלה, לא יושם. נוסף על כך עלה כי התוכנית הלאומית שגובשה על ידי משרד החדשנות נותרה בגדר "אות מתה" וכי מאז חילופי הממשלה בדצמבר 2022, משרד החדשנות לא ראה עצמו מחויב למינוי האמור אלא לקידום תחומים ספציפיים בלבד.
יוצא אפוא כי כשש שנים לאחר שהתקבלה החלטת ראש הממשלה ולמרות העובדה שטכנולוגיית הבינה המלאכותית מתקדמת בקצב מהיר בזירה הבין-לאומית, לא קיימת בישראל אסטרטגיה לאומית ארוכת טווח, והממשלה לא אישרה תוכנית אב כוללת ופרטנית ליישום. אישור הממשלה של תוכניות בתחום לאורך השנים התבצע בפעימות, מימושן איטי, חסר ואינו עומד בלוחות הזמנים שנקבעו. כמו כן, עקרונות המדיניות, הרגולציה והאתיקה בתחום הבינה המלאכותית שגיבשו משרד החדשנות ומשרד המשפטים טרם אושרו בממשלה ולפיכך אף לא עוגנו רבדים חיוניים בחקיקה או באסדרה סקטוריאלית.
ניתן אפוא לקבוע כי המדינה איתרה את הצורך במועד וניתחה אותו, ואולם זה כמה שנים היא אינה צולחת את שלבי קבלת ההחלטות ההכרחיות לנוכח הצורך ואת שלבי יישומן.
כדי לשמר את עליונותה הטכנולוגית והמדעית של ישראל בתחום הבינה המלאכותית, שהוגדר כבעל עדיפות לאומית, על משרד החדשנות, להוביל את מדיניות הממשלה בתחום ולפעול בהתאם להחלטת הממשלה ולסיכום של השרה דאז עם המל"ל. במסגרת זו עליו להשלים את גיבוש התוכנית האסטרטגית הלאומית שהחל בהכנתה כבר בשנת 2022. על תוכנית זו לכלול, בין היתר: חזון, אבני דרך, תוכנית פעולה מפורטת הכוללת הגדרה של הגורם הממשלתי האחראי לכל כיוון פעולה, לוחות זמנים למימושה ותוכנית תקציבית התואמת לתוכנית שתיקבע. כמו כן על המשרד לקבוע מתווה הן לבחינה עיתית של מידת העמידה של התוכנית ביעדים שנקבעו בה, והן לבחינה פרטנית של כיווני הפעולה שהוגדרו בה ובכלל זה עליו לעדכנם במידת הצורך. במסגרת זו עליו לבחון בין היתר את המבנה הניהולי הקיים למימוש הפעימות שאושרו בהחלטות הממשלה, הפועל במועד סיום הביקורת באופן וולונטרי וללא סמכויות תקציביות.
בעת הזו נדרש ממשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה לממש את אחריותו ובאופן זה תקוים החלטת הממשלה כלשונה. הובלה ברורה של תוכנית לאומית משמעותית הכרחית לשמירה על יכולותיה הטכנולוגיות ועל יתרונה היחסי אל מול יתר מדינות העולם. כל סטייה מנתיב היישום האמור של ההחלטה יחייב עדכון של הממשלה בנושא לצורך בחינת מצב הדברים ולצורך מתן מענה שיבטיח את מימוש היעד של קידום תחום הבינה המלאכותית על ידי הממשלה.
לסיכום כותב המבקר: "מוצע כי ראש הממשלה – אשר כבר בשנת 2018 יזם מהלך לקידום התוכנית הלאומית בתחום הבינה המלאכותית כבסיס להחלטת הממשלה בנושא – יעקוב באמצעות המל"ל אחר התקדמות הטיפול הממשלתי בנושא ויבטיח כי מיושמת תוכנית לאומית משמעותית הלכה למעשה."