החברה הבריטית, שפועלת מקארדיף ומפתחת "מפעלים" קטנים במסלול סביב כדור הארץ, טוענת שמיקרו-כבידה וחלל נקי מזיהומים יכולים להוביל לחומרי גלם טהורים ומסודרים יותר לשבבים—בדרך לשיפור ביצועים ויעילות אנרגטית, עם מיקוד גם בשווקים כמו תשתיות תקשורת, דטה-סנטרים והגנה.
Space Forge רוצה לגדל בחלל את "זרעי" השבבים של הדור הבא. החברה הבריטית, שפועלת מקארדיף ומפתחת "מפעלים" קטנים במסלול סביב כדור הארץ, טוענת שמיקרו-כבידה וחלל נקי מזיהומים יכולים להוביל לחומרי גלם טהורים ומסודרים יותר לשבבים—בדרך לשיפור ביצועים ויעילות אנרגטית, עם מיקוד גם בשווקים כמו תשתיות תקשורת, דטה-סנטרים והגנה.
Space Forge הוקמה על ידי המנכ"ל ג'ושוע ווסטרן וה-CTO אנדרו בייקון במטרה לנצל תנאים שקשה או בלתי אפשרי להשיג על פני הקרקע: כמעט אפס-כבידה, ואקום טבעי ורמות נמוכות יותר של חלקיקים מזהמים. לפי החברה, השילוב הזה יכול לסייע ביצירת "זרעים" קריסטליים (crystal seeds) באיכות גבוהה—בסיס שעליו ניתן "לגדל" בהמשך חומרים מתקדמים לתעשיית השבבים חזרה בכדור הארץ.
למה לייצר חומרים לשבבים דווקא בחלל
ההיגיון המדעי הבסיסי מאחורי "ייצור במיקרו-כבידה" מוכר גם מתחומים אחרים: כשמבטלים כמעט לחלוטין את השפעת הכבידה, אפשר להפחית תופעות כמו שקיעה והפרדת שכבות, ולקבל תהליכים אחידים יותר—לפחות בחלק מהיישומים. כך, למשל, נאס"א מתארת כיצד תנאי מיקרו-כבידה יכולים לסייע בייצור שכבות דקות הומוגניות יותר ובפחות פגמים במבנים מסוימים.
במקרה של Space Forge, הטענה היא שגבישים המיועדים לתעשיית השבבים—במיוחד חומרים מתקדמים שבהם "סדר אטומי" וטוהר קובעים את הביצועים—יכולים לצאת "נקיים ומדויקים יותר" אם מתחילים את התהליך במסלול סביב כדור הארץ. החברה מציגה זאת כפוטנציאל לשבבים יעילים יותר אנרגטית ולרכיבים שמתאימים לעומסי-הספק גבוהים בתקשורת, תעופה-חלל והגנה.
המפעל המוטס שכבר עלה למסלול, ומה הוכח עד כה
הניסוי המרכזי שעליו נשענת החברה כיום הוא שיגור לוויין-מפעל קטן בשם ForgeStar-1, שנועד להדגים יכולות תפעול של "כלי ייצור" בחלל. לפי דיווחים שפורסמו, במסגרת המשימה הצליחה החברה להפעיל פלזמה—גז מחומם לטמפרטורות גבוהות מאוד (כ-1,000 מעלות צלזיוס)—שלב טכנולוגי שנחשב בעיניה תנאי מקדים לייצור חומרים וגבישים מתקדמים בהמשך.
השלב הבא, כפי שמסבירים בחברה, הוא לא רק "לייצר למעלה" אלא גם להחזיר בבטחה את התוצר לכדור הארץ—וזה החסם שמפריד בין הדגמה מעניינת לבין מודל מסחרי. כאן נכנסת לתמונה טכנולוגיית החזרה (reentry) שהחברה מפתחת: מגן חום מתקפל בשם Pridwen, שתואר בכמה דיווחים כמעין "מטרייה" או מגן נפרש שמאט ומגן על המטען בדרכו חזרה דרך האטמוספרה.
במקביל, Space Forge כבר גייסה מימון כדי להתקדם מעבר לאב-טיפוס: החברה דיווחה על סבב משמעותי, עם השתתפות של NATO Innovation Fund בין המשקיעים—איתות לכך שיישומים בתחומי תשתיות קריטיות והגנה נמצאים חזק על הרדאר שלה.
האתגרים הגדולים: רגולציה, חזרה לכדור הארץ, והוכחת ביקוש אמיתי
גם אם הטכנולוגיה עובדת, נשארות שלוש שאלות כבדות:
האחת היא רגולציה: פעילות תעשייתית בחלל מערבת רישוי שיגור, בטיחות, אחריות, ולעיתים גם חוסר בהירות לגבי מיסוי ומעמד מוצרים שחוזרים מהמסלול למדינות שונות. החברה עצמה טוענת שזה אחד החסמים המרכזיים לקיצור לוחות זמנים.
השנייה היא לוגיסטיקת "חזרה" בקצב גבוה. ייצור בחלל נהיה מעניין כלכלית רק אם אפשר להוריד מטענים בתדירות אמינה—וכאן התעשייה כולה עדיין בונה את השרירים. במקביל ל-Space Forge, חברות אחרות כבר מדגימות גישה דומה של "מייצרים במסלול ומחזירים": למשל Varda Space Industries, שמפתחת קפסולות חזרה ומדווחת על משימות שבהן מוחזרים מטענים ומידע מהמסלול.
