בפברואר 2022 נחתמה עסקת ענק בה הודיעה אינטל על רכישת יצרנית השבבים הישראלית טאואר בסכום של 5.4 מילארד דולר. למרות אישור הדירקטוריונים של שתי החברות והסברים רבים על ההגיון שמאחורי ביצוע העסקה, כדי להשלימה היה צורך לקבל אישור של הרגולטורים ברחבי העולם. אינטל האמינה אז כי תוכל להשלים את קבלת האישור תוך מספר חודשים והצהירה כי תשלים את העסקה בתוך 12 חודשים, כלומר עד אמצע פברואר 2023. בפועל זה לא קרה, ומכיוון שהמינהל הממלכתי של סין לתקנת שוק (SAMR) לא אישר את העסקה החליטו שתי החברות על הארכת תקופת הרכישה עד אמצע יוני 2023. בהמשך הוארך תאריך השלמה העסקה שוב ל-15 באוגוסט. פט גלסינגר גם ביקר פעמיים בסין כדי לקדם את סגירת העסקה אך עד כה SAMR לא אישרה רשמית את העסקה. מכיוון שזה לא קרה עד אתמול (15-08-2023) , אינטל וטאואר יצטרכו להחליט מה בכוונתם לעשות.
בפני אינטל עומדות כרגע שתי אפשריות:
אפשרות א' – לסגת מהעסקה ולשלם לטאואר קנס ביטול בסך של כ- 350 מליון דולר. במקרה זה הנזק לטאואר לא יהיה גדול כי היא המשיכה עד כה לעבוד כחברה עצמאית והשוני המרכזי מבחינתה יהיה המשך פעילות עצמאית עם עוד 350 מליון דולר בקופתה. אינטל מצידה תנסה למצא חברה אלטרנטיבית שתעזור לה להכנס לתחום שרותי הפאונדרי לשבבים אנלוגים אבל כרגע לא נראה שיש לה הרבה חלופות לעסקת טאואר ומה שיותר מדאיג אותה הוא העובדה כי לא נראה שהסינים יאשרו עסקה אחרת במקום טאואר.
אפשרות ב' – הארכת תקופת הסגירה פעם נוספת מתוך אמונה כי אינטל תצליח לשכנע את הרגולטורים הסינים לאשר את העסקה בחודשים הקרובים. במקרה שכזה יתכן ואינטל וטאואר יצטרכו לשכנע בכדאיות העסקה גם רגולטורים בארה"ב או באירופה שכבר אישרו אותה לתקופה מוגבלת והארכה נוספת עלולה להרים דגלים אדומים אצלם או בקשות לבדיקה נוספת.
הבעיה העקרונית שבגללה הסינים לא מאשרים את העסקה היא לא חששם מהמונופול שאינטל עלולה ליצר אלא מכיוון שמגזר המוליכים למחצה הסיני סובל מסנקציות גדולות מצד ממשלת ארה"ב. סיבה מרכזית נוספת היא העובדה שטאואר מתחרה כיום מול יצרניות סיניות כמו SMIC והואה הונג, בעוד שחטיבת שירותי הפאונדרי של אינטל (IFS) בקושי מהווה תחרות מולם. ברגע שטאואר תהפוך לחלק מאינטל, הישות החדשה תהיה יריבה אדירה עבור יצרניות השבבים הסיניות ולכן אין להם שום תמריץ לאשר את העסקה לא היום, לא מחר וגם לא בעוד כמה חודשים או שנים.
לא ברור לי למה צריך בכלל אישור רגולטור סיני, אינטל זו חברה אמריקאית וטאואר ישראלית.
מצטרף לשאלה
שתי החברות מוכרות בסין במעל 117 מליון דולר כל אחת, ולכן מחויבות לקבל אישור מהרגולטור הסיני לפני מיזוג. זה לגמרי סטנדרטי והגיוני – כל מדינה רוצה להבטיח תחרות בין החברות שמהן היא מיבאת.
כמובן שלסינים יש אינטרסים נוספים – ולמי אין?
בסכומי הכסף ובמאמצים שאינטל השקיע כדי להיכנס לעולם האנלוגי, היא היתה יכולה להביא אנשים עם ניסיון מכל העולם ולהיכנס לזה בעצמה, בלי טובות של אף אחד. חבל.
ברור שהסינים לא יסכימו… אבל לא ברור מי נתן להם זכות וטו על מפעלי יצור במדינות אחרות?
מישהו צריך לעשות שינוי דחוף.
האם לטאואר יש אלטרנטיבה להתמזג עם חברה אחרת?