החלטת הממשל מגיעה אחרי תקופה שבה אנבידיה ניסתה לעקוף את מגבלות הייצוא על ידי פיתוח שבבים ״מוחלשים״ לשוק הסיני, כמו דגם H20, שנועד לעמוד בתקרות הביצועים שהציב הבית הלבן. באפריל השנה נאלצה החברה לעצור את משלוחי ה-H20 בעקבות החמרת הכללים
נשיא ארה״ב דונלד טראמפ הודיע כי חברת אנבידיה (NVIDIA) תוכל לשוב ולמכור לסין שבב בינה מלאכותית מתקדם מדגם H200 – מהלך שסימן שינוי כיוון ביחס למדיניות ההגבלות שאפיינה את השנים האחרונות. אנליסטים מזהירים כי ההחלטה תחזק משמעותית את יכולות ה-AI של בייג׳ין ותחתור תחת היתרון האסטרטגי העיקרי של ארה״ב: כוח החישוב.
לפי הודעת טראמפ ברשת Truth Social, אנבידיה תורשה לספק את שבבי ה-H200 ל״לקוחות מאושרים בסין״ ובמדינות נוספות, בתנאי שהממשל הפדרלי יקבל 25% מהכנסות המכירות – שיעור גבוה מההסדר הקודם, שעמד על 15%. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הדור החדש והחזק יותר – שבבי Blackwell ו-Rubin – אינו כלול בעסקה ואסור למכירה לסין.
מה כולל הדיל עם אנבידיה
החלטת הממשל מגיעה אחרי תקופה שבה אנבידיה ניסתה לעקוף את מגבלות הייצוא על ידי פיתוח שבבים ״מוחלשים״ לשוק הסיני, כמו דגם H20, שנועד לעמוד בתקרות הביצועים שהציב הבית הלבן. באפריל השנה נאלצה החברה לעצור את משלוחי ה-H20 בעקבות החמרת הכללים.
כעת, מתן אישור ל-H200 – שבב המסוגל להאיץ משמעותית אימון והפעלה של מודלי בינה מלאכותית גדולים – משדר לסין ולשוק שהממשל מוכן להתגמש, כל עוד ארה״ב נהנית מנתח נאה מהרווחים. ההחלטה מתפרשת גם על רקע כוונתו של טראמפ לבקר בסין באפריל, ומשדרת ריכוך מסוים ביחסים הכלכליים בין שתי המעצמות, בלי הסרת כל מגבלות הטכנולוגיה העילית.
אנליסטים: ״ארה״ב מוותרת על יתרון המחשוב שלה״
בקהילת מומחי הביטחון והטכנולוגיה בארה״ב התקבלה ההודעה בביקורת חריפה. החוקר ראש דושי (Rush Doshi), לשעבר בכיר במועצה לביטחון לאומי וכיום מרצה באוניברסיטת ג׳ורג׳טאון, הזכיר כי יתרונה העיקרי של ארה״ב על סין במרוץ ה-AI נשען על גישה עדיפה לחומרת מחשוב עוצמתית. לדבריו, לסין כבר יש יתרונות אחרים – כוח אדם הנדסי עצום ותשתיות חשמל – ומתן גישה לשבבי H200 מצמצם את הפער האחרון שבו ארה״ב הובילה בבירור.
מכון המחקר Institute for Progress פרסם ימים ספורים לפני ההחלטה ניתוח שלפיו היתרון האמריקני בכוח חישוב צפוי לעמוד בשנה הקרובה על פי עשרה לעומת סין – אך אם אנבידיה תורשה לייצא H200 לסין, הפער עלול להצטמצם לפי חמישה בלבד.
טים פיסט, מנהל תחום טכנולוגיות מתפתחות במכון, כתב כי המהלך ״מעניק לסין חבילת מחשוב AI מתקדמת שלא הייתה לה בדרך אחרת״, והעריך שה״סטאק״ הסיני החדש ייבנה משבבי אנבידיה, ענני המחשוב של טנסנט, באידו ואליבאבא, ומודלים סיניים כדוגמת DeepSeek, Qwen ו-Kimi – שישמשו להתחרות בחברות ובמודלים אמריקניים בשווקים ברחבי העולם.
כריס מקגווייר, עמית בכיר במועצה ליחסי חוץ (CFR), הגדיר את ההחלטה ״שינוי כיוון דרמטי במדיניות האמריקנית ושגיאה אסטרטגית משמעותית״, וטען שהיא ״מבטלת את היתרון הגדול ביותר של ארה״ב על סין בתחום הבינה המלאכותית״.
סין דוחפת לעצמאות טכנולוגית – ובינתיים נהנית מהחלון שנפתח
מנקודת מבט סינית, ההחלטה משתלבת עם אסטרטגיה רחבה יותר של הפחתת תלות בטכנולוגיה אמריקנית. בתוכנית החומש הבאה מדגישה בייג׳ין השקעות מאסיביות בשבבים מקומיים וביישומי AI, ואילו חברות כמו וואווי (Huawei) מציגות תוכניות רב־שנתיות לבניית מערכי שבבים שיספקו כוח חישוב ברמה עולמית כאשר הם מקובצים באשכולות גדולים.
עם זאת, לפי מקגווייר ואנליסטים נוספים, בסין לא מצפים לפתח שבב שיתעלה על יכולות H200 לפני הרבעון האחרון של 2027. לכן, חלון הזמן שבו אנבידיה תוכל למכור H200 לשוק הסיני – לפני שהגבלות חדשות או חלופות מקומיות יצמצמו שוב את המרחב – נחשב קריטי עבור החברה, הן מסחרית והן אסטרטגית.
ההודעה של טראמפ התקבלה בחיוב בבורסות: מניית אנבידיה עלתה בכ-2% במסחר המאוחר, ומניות חברות שבבי AI סיניות כמו Moore Threads וקיימבריקון (Cambricon) רשמו גם הן עליות, בעוד יצרנית השבבים המקומית SMIC איבדה מעל 2% בהונג קונג – סימן לכך שהשוק מעריך שלשבבי אנבידיה עדיין יתרון משמעותי על פני החלופות המקומיות.
ההגבלות לא נעלמו – והאכיפה נמשכת
לצד ההקלה הנקודתית, הממשל האמריקני מדגיש שהמסגרת הרחבה של מגבלות הייצוא עדיין בתוקף. משרד המשפטים הודיע השבוע כי תפס כ-50 מיליון דולר במעבדי GPU מתקדמים שיועדו, בניגוד לכללים, לשווקים מוגבלים כמו סין, וכי נעשה ניסיון להבריח שבבי H100 ו-H200 בהיקף כולל של כ-160 מיליון דולר בין אוקטובר 2024 למאי 2025.
גם לאחר ההחלטה הנוכחית, שבבי Blackwell ו-Rubin – הדור הבא שנועד להמשיך את שליטת אנבידיה במרכזי הנתונים של ה-AI – נותרים מחוץ להישג ידן של החברות הסיניות. בכך מנסה וושינגטון לשמור לעצמה יתרון בקצה העליון של עקומת הביצועים, גם אם היא מתירה כעת לסין גישה רחבה יותר לדור הקודם.
בסיכומו של דבר, המהלך של טראמפ משקף ניסיון לשלב בין אינטרסים כלכליים – גביית מס של 25% על מכירות רווחיות מאוד – לבין ניהול מרוץ אסטרטגי צמוד מול סין בתחום הבינה המלאכותית. השאלה הגדולה, שעליה חלוקים המומחים, היא האם הוויתור על חלק מיתרון החישוב האמריקני הוא מחיר סביר עבור ההכנסות והדיאלוג המחודש עם בייג׳ין – או התחלה של שחיקה מסוכנת במעמד הטכנולוגי של ארה״ב.
