פרישת מנכ"ל אינטל: בין כישלון טכנולוגי למשבר ניהולי

פט גלסינגר נכנס לתפקידו במטרה להציל את אינטל, אך תחת הנהגתו החברה לא הצליחה להתחרות במובילות השוק כמו Nvidia ו-TSMC. המעבר הטכנולוגי לייצור מתקדם עוכב משמעותית, ואינטל איבדה נתחי שוק מרכזיים במעבדי AI, תחום שבו התבססה Nvidia כשליטה מוחלטת. בנוסף, חברות כמו אפל וגוגל החלו לפתח מעבדים עצמאיים, דבר שהעצים את הפגיעה במעמדה של אינטל

פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל מאז 2021, הודיע על פרישתו המיידית מתפקידו בעקבות אובדן אמון מצד דירקטוריון החברה, מהלך שמבטא את עוצמת המשבר שאליו נקלעה ענקית השבבים בשנים האחרונות. הפרישה מגיעה לאחר כישלון מתמשך בהתמודדות עם תחרות מוגברת, הפסדים כספיים וירידה חדה בערך המניה, לצד אתגרים מבניים וניהוליים. כך עולה מסיכום דבריהם של אנליסטים שהתבטאו לאחר ההודעה הדרמטית על הפרישה.

גלסינגר נכנס לתפקיד במטרה להציל את אינטל, אך תחת הנהגתו החברה לא הצליחה להתחרות במובילות השוק כמו Nvidia ו-TSMC. המעבר הטכנולוגי לייצור מתקדם עוכב משמעותית, ואינטל איבדה נתחי שוק משמעותיים במעבדי AI, תחום שבו התבססה Nvidia כשליטה מוחלטת. בנוסף, חברות כמו אפל וגוגל החלו לפתח מעבדים עצמאיים, דבר שהעצים את הפגיעה במעמדה של אינטל.

מעבר לתחרות החיצונית, גלסינגר נחשב לדמות ריכוזית, ולעיתים מנותקת, כך לפי דיווחים. תחושת התסכול בדירקטוריון גברה בעקבות דו"חות כספיים מדאיגים, שכללו ירידה בהכנסות והפסדים של מיליארדי דולרים. בנוסף, החברה נאלצה לפטר עשרות אלפי עובדים ולבצע שינויים דרסטיים במבנה הארגוני – מהלכים שלא נשאו פרי.

שני מנהלים בכירים, דיוויד זינסנר ומישל ג'ונסטון הולטהאוס, מונו למנכ"לים זמניים, אך הדירקטוריון ניצב בפני החלטות קשות לגבי עתיד החברה. למרות הצעדים האמיצים שנקט גלסינגר, הכוללים פתיחת מפעלי הייצור של אינטל לחברות חיצוניות, נראה שהזמן הדרוש למימוש החזון שלו חרג מעבר לסבלנות השוק והדירקטוריון.

5 סיבות מרכזיות לחוסר ההצלחה

גלסינגר עשה מאמצים רבים להציל את אינטל אל בסופו של יום אפשר לסכם את הסיבות לחוסר יכולתו לשקם את אינטל בסיבות הבאות:

קיפאון תרבותי: התרבות הפנימית של אינטל תוארה כסולדת סיכונים ובירוקרטית, מה שהפריע לחדשנות ולקבלת החלטות מהירה. זה היקשה כמובן על יישום רעיונות חדשים ועל האפשרות להגיב במהירות לשינויים בשוק.

התלות בארכיטקטורת X86: ההסתמכות הרבה של אינטל על ארכיטקטורת ה-x86 שלה, שהייתה מוצר הליבה שלה במשך עשרות שנים, הפכה למגבלה כשהתעשייה עברה לכיוון AI, מחשוב ענן ותכנונים חסכוניים באנרגיה. מתחרים כמו Nvidia ו-AMD, שאימצו את הטכנולוגיות החדשות הללו, זכו להצלחות והשאירו את אינטל מאחור.

אתגרי ייצור: אינטל התמודדה עם כישלונות משמעותיים בפעילות הייצור שלה, כשהיא נאבקת לעמוד בקצב של TSMC שהפכה למובילה בייצור שבבים מתקדם. למרות המאמצים של גלסינגר לחדש את יכולות הייצור של אינטל, החברה לא הצליחה להדביק את הקצב של מתחרותיה.

מאבקים פיננסיים: הביצועים הפיננסיים של אינטל נפגעו, מה שהוביל לירידה משמעותית בשווי השוק שלה. החברה הודיעה על פיטורים של 15,000 עובדים והתמודדה עם תביעות מרובות של משקיעים. הבעיות הפיננסיות הללו שחקו את אמון המשקיעים והוסיפו לחץ על מנהיגותו של גלסינגר.

תחרות: עלייתם של מתחרים כמו Nvidia, Qualcomm ו-TSMC, יחד עם הפופולריות הגוברת של מעבדים מבוססי arm, העצימו עוד יותר את האתגרים שאיתם התמודדה אינטל. אינטל התקשתה להתחרות בשווקים החדשים הללו ואיבדה את מעמדה הדומיננטי בשוק השבבים הגלובלי.

ההשפעה על ישראל

אינטל נחשבת לשחקן מרכזי בכלכלה הישראלית, עם כ-12,000 עובדים ומרכזי פיתוח וייצור אסטרטגיים. הפרישה של גלסינגר מעלה חששות גם לגבי המשך ההשקעות של החברה בישראל, כולל הרחבת המפעל בקריית גת, פרויקט שמוערך בכ-25 מיליארד דולר ועשוי להשפיע משמעותית על הכלכלה המקומית.

עזיבתו של גלסינגר מסמנת נקודת שפל היסטורית עבור אינטל, שהייתה חלוצה בתחום השבבים. בעוד השוק הטכנולוגי מתפתח בקצב מסחרר, אינטל תצטרך להתמודד עם האתגרים הניהוליים והטכנולוגיים כדי להחזיר את מעמדה המוביל ולהבטיח את המשך הישרדותה בשוק הסמיקונדקטור העולמי.