במסגרת קרב השליטה על תחום הסיליקון פוטוניקס: אינטל משתפת פעולה עם טאואר

זאת כחלק ממאמץ בינלאומי של חברות ואף מדינות שמבקשות להכנס לתחום פוטוניקת הסיליקון שיאפשר את פיתוח הדורות הבאים של מחשבי בינה מלאכותית

מלחמה שקטה מתנהלת להשתלטות על מוליכים למחצה פוטוניים, שיהפכו לבסיס לטכנולוגיות עתידיות מתקדמות כמו בינה מלאכותית (AI), דור 6G ונהיגה אוטונומית. התעשייה חוזה שאם Nvidia תשתלט על שוק המוליכים למחצה הפוטוניים, היא תוכל לעקוף את ההשפעה והמעמד שהיא נהנית מהם בשליטתה על שוק המוליכים למחצה לבינה מלאכותית. התשובה של אינטל, מסתבר היא שיתוף פעולה עם טאואר סמיקונדקטור הישראלית, אותה ביקשה לפני מספר שנים לרכוש אך הרכישה סוכלה.

בהתאם לכך, לא רק חברות גלובליות כמו TSMC ואינטל, אלא גם סין ויפן משקיעות מאמצים רבים לפיתוח מוליכים למחצה פוטוניים ברמה הלאומית. המאמצים לאבטח טכנולוגיה עצמאית נמשכים גם במכוני מחקר מקומיים.

באופן דומה, חברות מוליכים למחצה גלובליות מפתחות באופן פעיל טכנולוגיות סיליקון פוטוני למיסחור מוליכים למחצה פוטוניים, שיהוו את הבסיס לטכנולוגיות עתידיות מתקדמות.

TSMC עובדת עם חברות פבלס גדולות כמו אנבידיה וברודקום לפיתוח משותף של טכנולוגיות סיליקון פוטוני ואריזה. ידוע שצוות מחקר ופיתוח של יותר מ-200 עובדים הוקם לפיתוח טכנולוגיות קשורות. על פי מקורות בתעשייה, צפויה להתחיל ייצור המוני כבר השנה או בשנה הבאה.

אינטל וטאואר: שיתוף פעולה אסטרטגי.

אינטל נמצאת צעד אחד לפני TSMC. בשנת 2016 היא השיקה רשמית משדר אופטי מבוסס סיליקון פוטוני המסוגל לשדר נתונים במהירות של 100 גיגאביט לשנייה (Gb) באמצעות סיבים אופטיים.

אינטל מתכננת לאבטח מנהיגות במוליכים למחצה פוטוניים באמצעות שיתוף פעולה פעיל עם טאואר סמיקונדקטור, חברת מוליכים למחצה ישראלית. אינטל נכשלה ברכישת טאואר באוגוסט 2023 בשל חוסר אישור מרגולטורים סיניים אך ממשיכה לחזק את שיתוף הפעולה עם החברה. טאואר סמיקונדקטור היא פאונדרי שמתמחה בפיתוח מוליכים למחצה אנלוגיים כמו חיישני CMOS ו-PMIC (מוליכים לניהול צריכת חשמל) ויש לה גם פלטפורמת פיתוח סיליקון פוטוני משלה.

סין מנסה להתגבר על הסנקציות האמריקאיות באמצעות מוליכים למחצה פוטוניים

סין גם מתמקדת בפיתוח מוליכים למחצה פוטוניים. עם הסנקציות החזקות של ארה"ב שמגבילות את פיתוח המוליכים למחצה המתקדמים, נראה שהיא משתמשת במוליכים למחצה פוטוניים כפריצת דרך. זאת מכיוון שייצור מוליכים למחצה פוטוניים אינו דורש ציוד מתקדם כמו ציוד חשיפה EUV (פוטוליתוגרפיה). כך לדוגמה חוקרים באוניברסיטת שינגחואה בסין הודיעו שהם פיתחו שבב ACCEL שמשתמש בטכנולוגיית פוטונים לשיפור הביצועים עם פחות אנרגיה.

יפן, ששלטה פעם בשוק המוליכים למחצה העולמי אך איבדה את מקומה לקוריאה, גם עושה מהלכים בלתי רגילים. לאחרונה, משרד הכלכלה, המסחר והתעשייה היפני מפתח את תעשיית המוליכים למחצה בשלושה אזורים: קיושו, טוהוקו והוקאידו, במטרה להחיות את תעשיית המוליכים למחצה היפנית. יפן גם שוקלת מוליכים למחצה פוטוניים כפריט מרכזי לתעשיית המוליכים למחצה.

על פי אסטרטגיית המוליכים למחצה של משרד הכלכלה, המסחר והתעשייה היפני, יפן כיום רודפת אחרי שלב שלישי של שיקום תעשיית המוליכים למחצה. השלב הראשון הוא לאבטח יכולות ייצור מקומיות, השלב השני הוא להקים טכנולוגיית מוליכים למחצה מהדור הבא, והשלב האחרון הוא להקים תשתית טכנולוגית גלובלית עתידית. בשלב השלישי, יפן מתכננת להחזיר את המנהיגות בתעשיית המוליכים למחצה, תוך התמקדות בטכנולוגיית מוליכים למחצה אופטואלקטרוניים.