דרור אנגלשטיין הוא כבר ינן ותיק בתעשיית היין הישראלית אבל אפשר לומר שהוא גם בתחילת דרכו. זה נשמע כמו דבר והיפוכו אבל דרור הוא אדם שחושב למרחקים וגם מתכנן לטווח ארוך. בסוף 2024 השלים את הרכישה של חוות קלע דוד והפך לראשונה לבעלים של יקב משלו הכולל 50 דונם כרמים במושב גבעת ישעיהו. וכך אחרי ששימש כינן של יקבים שונים (עמק האלה, סוסון ים, שורק, אולו) הגשים את חלומו להקים יקב שהוא גם Estate Winery. כלומר שכל הענבים המשמשים להכנת ינותיו גדלים בכרמי היקב. החלום הזה עדיין נמצא בהתהוות שכן ברוב המקרים הגפנים ששתל עדיין צעירים מדי בשביל לעשות מהם יין איכותי ונכון להיום הוא עדיין נעזר בכרמים של אחרים.
את היכרותו עם עולם היין החל דרור לפני כמעט עשרים שנה, כשעבד בבר יין בירושלים. שם, בין בקבוקים, כוסות ושיחות עם לקוחות, הבין שהוא מתאהב בתחום. מהר מאוד החליט להפוך את הסקרנות למקצוע, והצטרף לצוות של ערן פיק ביקב צרעה, צעד ראשון ומשמעותי בדרך להפיכתו ליינן. ב־2012 יצא לאיטליה ללימודי מדעי הכרם ומדעי היין באוניברסיטת מילאנו. במקביל ללימודיו עבד ביקב הידוע MASI, מה שאיפשר לו להיחשף לעשייה ייננית ברמה גבוהה ולספוג ניסיון מעשי בסביבה מקצועית תובענית. ב־2016 חזר לישראל והמשיך את דרכו כיינן במספר יקבים כולל סוסון ים לצד זאב דוניה ואחר כך ביקב עמק האלה.
כיום כבעלים של חלקת אדמה בגבעת ישיעיהו הוא מתחיל לטפח את הכרמים של היקב תוך שהוא מתמקד בזנים ים תיכונים. דרור מאמין כי אלו הזנים המתאימים ביותר לישראל ולכן תמצאו בכרמיו שנין בלאן, רוסאן, גרנאש בלאן, סמיון, ויוניה וסובניון בלאן באדומים דרור מעדיף את הזנים גרנאש נואר, פטיט סירה קריניאן וסנסו.
את דרור הכרתי לראשונה בשנת 2018 כאשר שימש כיינן, מנהל ייצור ומדריך בבית הספר ליין ביקב שורק ואני למדתי שם בקורס המקיף לעשיית יין. למרות הכרותינו רבת השנים היה זה ביקורי הראשון ביקב החדש שלו. שאלתי את דרור מה התפיסה היננית שלו. תשובתו: "אני משתדל לתת ביטוי לגפן. חשוב לי להתאים את עצמי לגפנים כדי להוציא את הכי טוב שאני יכול מהענבים ולהביא לידי ביטוי את האופי היחודי של הענבים הללו". לצד זאת חשוב לדרור לתת ללקחותיו גם מוצר איכותי או כפי שהוא מגדיר זאת: "אני מתאמץ לתת ללקוח שלי Value For Money שירגיש שהוא מקבל יותר ממה ששילם."
דרור בחר לקרא לינות הדגל שלו סנונית וכשחשבתי על כך הכל התחבר לי. ראשית, הסנוניות של דרור מייצגות את החופש. אחרי שנים בהן עבד ביקבים אחרים והשתמש בכרמים של אחרים, כאן דרור חופשי ליצור בדיוק את מה שמתאים לו ועם חומרי הגלם מהכרמים שלו. הסנוניות גם מייצגות מצוין את תפיסת העולם של דרור לפיה הסנונית היא לא רק ציפור, אלא מטאפורה לדינמיות, לדיוק ולהתחלה חדשה כל שנה.
ישבנו בחצר היקב תחת סוכת גפנים יפה ודרור החל להטעים לנו מינותיו. טעמנו:
סנונית לבנה 2024
היין שנמזג לכוס היה בצבע צהבהב קש בהיר מאד, חלל האף התמלא בריח פרחי הדרים ולימון, בפה טעמתי אשכולית, ליים ומלון. היין היה בעל חמיצות נעימה וסיומת ארוכה . זהו יין העשוי מרוסאן (מושב נוב ברמת הגולן), שנין בלאן (כרמי יוסף), ויונייה וסוביניון בלאן (גבעת ישעיהו). כל זן ענבים נבצר, תסס והתבגר בנפרד. חלק מהיין התבגר בחביות של 500 ו 225 ליטר על השמרים במשך 6 חודשים והחלק הנותר במיכלי נירוסטה.
ריזלינג 2025
ריזלינג צעיר ומבטיח. צבעו כמעט שקוף, האף מינרלי עם רמזים לפטרוליות וארומות של פרחים לבנים. בחיך קיבלתי טעמי תפוח ירוק ועדין לצד חומציות מאזנת. יין עדין ומורכב שנראה כי ישתפר עם הזמן. עשוי מענבי ריזלינג המגיעים מכרם בן זמרה בגליל.
רוזה 2023
צבעו ורדו כתום בהיר. עשוי משלושה זנים גרנאש נואר, פטיט סירה וקריניאן שהותססו ביחד. האף היה מעניין, היו בו ארומות עדינות של אפרסק ותות. בפה קיבלתי פירות יער אדומים לצד חמיצות נעימה. יחד עם זאת היין נראה לי לא ברור. מין שילוב לא מאוזן שגם אחרי תקופת התבגרות בת 6 חודשים במיכלי נירוסטה ועוד שנתיים בבקבוק היה פחות מוצלח משני קודמיו.
כתוצאה ממכירת כל הינות שיצר דרור לא טעמנו את יין הדגל של היקב הנקרא סנונית אדומה. זהו בלנד לא שגרתי המורכב מענבי סירה, גרנאש וזן נדיר בישראל בשם אוזלטה (Oselleta).
Summer Wine 2024
סיימנו את הביקור בטעימת יין הקיץ הזה העשוי 70% ענבי סנסו ממושב נוב ברמת הגולן ו -30% גרנאש נואר מגוש עציון. צבעו אדום בהיר. באף הרחתי ארומות של תות שדה לצד דובדבנים אדומים ואותם הפירות הופיעו גם בפה. הגוף הקל של היין הבהיר כי מטרת הינן היתה לייצר יין קליל ורענן המיועד לשתיה לא מחייבת בימי הקיץ החמים ועדיף גם לשתות אותו מקורר.
יקב אנדרדוג בגבעת ישעיהו צילום: שלמה גרדמן
כיום מייצר דרור כבר כ- 20,000 בקבוקים ביקב שלו. בין טעימה אחת לשניה ביקשתי להבין מדרור מדוע החליט לקרא ליקב שלו בשם הלא שגרתי אנדרדוג. רבים נוטים לחשוב שזה שם שמתאים ליינן בתחילת דרכו, לא למי שכבר צבר ניסיון רב ביקבים בארץ ובחו״ל. דרור חייך בביישנות והסביר שהשם אינו הצהרה על מעמדו, אלא על גישתו. מבחינתו, יינן חייב להישאר צנוע, להקשיב לענב ולא לאגו. “התפקיד שלי,” הוא אמר, “לא לכפות את עצמי על היין, אלא לאפשר לענבים לבטא את עצמם בצורה הטובה ביותר.”
בנקודה הזו אני מוצא את עצמי מסכים עם דרור ועם גישתו. למרות שנותיו הרבות בענף, יש בדרור את הצורך והתעוזה להמשיך לחפש, לבדוק, לחקור ולנסות במובן הטוב ביותר של המילים הללו. דרור לא מהסס לשנות בלנדים, לשלב זנים לא טריוויאליים ולהכניס לעשייה שלו זנים שאינם חלק מהקונצנזוס המקומי. זו גישה יפה, נועזת ובעיקר כזו שמבטיחה המשך התפתחות. מצד שני, בטעימות שלי חשתי כי היינות שלו נמצאים עדיין בתהליך התגבשות ויש בהם מקום לשיפור ולדיוק נוסף. דרור כבר מתכנן את השלב הבא: שימוש בלעדי בענבים הגדלים בכרמי היקב שלו מה שיאפשר לו להכיר לעומק את הכרמים, לעבוד עם חומר גלם עקבי, ולהביא לידי ביטוי את מלוא הפוטנציאל של עשייתו. אם לשפוט לפי מה שטעמתי יש בהחלט למה לצפות.
