הישגים מדעיים מרשימים מקרבים את החזון הקוונטי, אך עדיין לא ברור מי יצליח להפוך אותם למחשבים שימושיים ולעסק רווחי. השאלה היא אם שוק ההון כבר מתמחר את ההצלחה.
מאת אופיר יוסף | טור דעה וניתוח
המאמר מביע את דעת הכותב ומבוסס על מחקרים, הודעות חברות ודוחות כספיים. אין לראות בו ייעוץ השקעות.
בשיח על מחשוב קוונטי נכרכים יחד הישגים מדעיים, הבטחות תאגידיות והשקעות ממשלתיות. מכאן קצרה הדרך למסקנה שמחשב קוונטי שימושי ורווחי נמצא מעבר לפינה. אבל הדרך ממעבדה לחברה מצליחה עוברת כמה שלבים. הצלחה בשלב אחד אינה מבטיחה את הצלחת השלבים הבאים.
המחשוב הקוונטי אינו טכנולוגיה מדומה. ההתקדמות הניסויית אמיתית, ולעיתים מרשימה מאוד. החשש הוא שחלק מהמשקיעים מתמחרים כבר היום הצלחות מדעיות, הנדסיות ומסחריות שטרם הושגו. במובן הזה הבועה האפשרית אינה בפיזיקה, אלא בקצב שבו השוק מצפה שהמדע יהפוך לרווח.
ארבע תחנות בדרך למחשב רווחי
בדרך מהמעבדה לשוק יש ארבע תחנות. ראשית, השליטה בקיוביטים הפיזיקליים צריכה להפוך לחישוב לוגי אמין. שנית, החישוב צריך להציג יתרון על פני השיטות הקלאסיות הטובות ביותר. שלישית, היתרון צריך להתממש במערכת זמינה, יציבה ובעלות סבירה. ולבסוף, לקוחות צריכים לשלם עבורה באופן שמאפשר רווחיות לאורך זמן.
זו אינה הבחנה סמנטית. ירידה בשיעור השגיאות אינה מוכיחה יתרון מסחרי. הדגמת יתרון במשימה שנבחרה לניסוי אינה מוכיחה ביקוש. וחוזה ממשלתי אינו מעיד בהכרח על עסק רווחי. תמחור מופרז עלול להיווצר כאשר הצלחה בתחנה מוקדמת נחשבת בטעות להוכחה שגם התחנות הבאות הושלמו.
ההתקדמות המדעית אמיתית, אבל אינה סוף הדרך
מעבד Willow של גוגל סיפק ראיה חשובה לכך שהרחבת מנגנון תיקון השגיאות יכולה להפחית את שיעור השגיאות בקיוביט לוגי. זוהי התקדמות בבעיה יסודית בדרך למחשב קוונטי עמיד לשגיאות. אבל זו עדיין לא מערכת מסחרית שמבצעת חישובים מורכבים בהיקף מעשי [1].
במערכת H1-1 של Quantinuum הודגמו הכנה איכותית של מצבים קוונטיים לוגיים וביצוע שער לוגי מסוג הדרוש לחישוב אוניברסלי. גם זה הישג משמעותי בתיקון שגיאות. אבל זה עדיין לא מחשב כללי גדול שמסוגל להתחרות ביישומים מסחריים [2].
מיקרוסופט הציגה ביוני 2026 את Majorana 2, ממשיכו של שבב Majorana 1, וטענה לשיפור ניכר ביציבות הקיוביטים בגישה הטופולוגית. ואולם, הפרשנות של תוצאות הניסויים והטענה למימוש קיוביטים טופולוגיים עדיין נתונות למחלוקת מקצועית. הכרזה של חברה, גם כשהיא מלווה במחקר, אינה תחליף לאימות עצמאי ולשחזור תוצאות [3,4].
היתרון הקוונטי הוא יעד נע
גם ההשוואה למחשבים רגילים אינה קבועה. ב־2023 דיווחה IBM על חישוב במעבד קוונטי בן 127 קיוביטים. החישוב נחשב קשה לשחזור מדויק במחשב קלאסי. בהמשך הציגו חוקרים שיטות קלאסיות מקורבות שהשיגו את התוצאות הנדרשות ביעילות גבוהה. ההישג של IBM לא התבטל. אבל התברר שיתרון על פני שיטה קלאסית אחת אינו בהכרח יתרון על פני השיטה הטובה ביותר שתפותח בהמשך [5,6].
לפיכך צריך לבחון לא רק את זמן החישוב על השבב, אלא גם את הכנת הנתונים, תיקון השגיאות, הכיול, הקריאה והעלות הכוללת. יתרון בניסוי מעבדה אינו זהה עדיין לערך שהלקוח יכול למדוד בעבודה היומיומית.
המבחן החיצוני: האם הערך גדול מן העלות?
סוכנות המחקר האמריקנית DARPA קבעה אמת מידה מעשית: מערכת קוונטית מועילה היא כזו שהערך החישובי שלה עולה על העלות הכוללת של בנייתה והפעלתה. ב־7 באוקטובר 2026 הודיעה הסוכנות כי Atom Computing, Diraq, IBM ו־IonQ עברו לשלב C בתוכנית הבדיקה שלה. בשלב זה ייבחנו בפועל החומרה, התכנון והיתכנות המערכות. הן מצטרפות למיקרוסופט ול־PsiQuantum, שהגיעו לשלב זה קודם לכן [7].
ההודעה מלמדת שהתחום מתקדם, אך DARPA עצמה מדגישה כי אין מדובר בבחירת מנצחת. יעד הבדיקה הוא לברר אם אפשר להגיע למערכת מועילה עד 2033, לא להבטיח איזו ארכיטקטורה, או איזו מניה, תצליח.
הפער בין הכנסות לציפיות
דוחות הרבעון השני של 2026 ממחישים את השאלה הכלכלית. ארבע חברות ציבוריות המזוהות עם התחום דיווחו יחד על הכנסות של כ־93.9 מיליון דולר: IonQ – כ־80.1 מיליון, Rigetti – כ־5.1 מיליון, D-Wave – כ־3.1 מיליון ו־Quantum Computing Inc. – כ־5.6 מיליון דולר [8], [9], [10], [11]. לשם השוואה, שווי השוק של IonQ לבדה היה כ־15 מיליארד דולר בסוף אוגוסט 2026 [12].
חשוב לא להציג את הסכום המצרפי כהכנסה מחישוב קוונטי בלבד. החברות שונות מאוד זו מזו: הן פועלות גם ברשתות קוונטיות, חישה, פוטוניקה, ייצור רכיבים ובמחשוב המבוסס על אנילינג. QCi, למשל, דיווחה שמרבית הכנסות הרבעון נבעו ממוצרי פוטוניקה המשמשים גם שווקים קיימים שאינם מחשוב קוונטי [11]. לכן ההשוואה בין הכנסות לשווי שוק היא אינדיקציה לציפיות עתידיות, לא הוכחה חשבונאית לבועה.
שווי שוק גבוה גם יכול לסייע לחברה לגייס הון ולממן שנות פיתוח נוספות. כך נוצר מעגל שבו ציפיות המשקיעים מאפשרות מחקר אמיתי, והמחקר מזין ציפיות נוספות. המעגל עשוי להאיץ חדשנות. אבל הוא גם חושף את בעלי המניות לסיכון: התוצאות המסחריות עלולות להתעכב, וגיוסי הון עלולים לדלל את חלקם.
מה מלמדת בועת הדוט־קום?
בסוף שנות התשעים משקיעים רבים צדקו בהערכת חשיבות האינטרנט, אך טעו בקצב צמיחת ההכנסות ובזהות החברות שירוויחו ממנו. מהפכת האינטרנט התממשה גם כאשר חלק גדול ממניות התקופה איבדו מערכן. ההקבלה אינה מוכיחה שהמחשוב הקוונטי נמצא בבועה. היא מזכירה שהצלחת תחום טכנולוגי אינה מבטיחה תשואה בחברה מסוימת.
אותה הבחנה תקפה גם להשקעות ממשלתיות. למדינה יש סיבות לממן ידע, תשתיות, כוח אדם וביטחון טכנולוגי גם כשאין ודאות לגבי הפלטפורמה המנצחת. למשקיע שקונה מניה בודדת אין בהכרח אותה יכולת לפזר סיכונים או להמתין עשרות שנים.
איזו ראיה תשנה את התמונה?
טענת ״בועת ההמרה״ תיחלש בשלושה מצבים: כאשר מחשבים קוונטיים יציגו חישובים לוגיים מורכבים וארוכים עם שיעורי שגיאה מדווחים; כאשר יתרונם יעמוד בבדיקות עצמאיות מול חלופות קלאסיות משופרות; וכאשר לקוחות יחדשו חוזים משום שהמערכות חוסכות להם זמן או כסף באופן מדיד.
המחשוב הקוונטי אינו חייב להיכשל כדי שחלק מן ההשקעות בו יתבררו כיקרות מדי. ייתכן שהטכנולוגיה תיצור ערך עצום, אך לא בלוחות הזמנים שהשוק מתמחר היום, ולאו דווקא עבור החברות שנחשבות כעת למובילות.
מקורות והפניות
[2] Dasu et al., arXiv (2025), Breaking even with magic
[3] Microsoft, Majorana 2 announcement, 2.6.2026
[4] Nature, Microsoft upgrades controversial quantum chip — researchers are still sceptical, 3.6.2026
[5] Kim et al., Nature (2023), Evidence for the utility of quantum computing before fault tolerance
[6] Begušić, Gray and Chan, Science Advances (2024), Fast and converged classical simulations
[7] DARPA, Four more teams enter Quantum Benchmarking Initiative’s final stage, 7.10.2026
[8] IonQ, Q2 2026 financial results, 5.8.2026
[9] Rigetti, Q2 2026 financial results, 6.8.2026
[10] D-Wave, Q2 2026 financial results, 6.8.2026
[11] Quantum Computing Inc., Q2 2026 financial results, 10.8.2026
[12] YCharts, IonQ historical market cap, 28.8.2026
על הכותב
אופיר יוסף עומד בראש התוכנית לאבטחת סייבר במכללה האקדמית תל אביב־יפו, מועמד לתואר דוקטור בתקשורת קוונטית באוניברסיטת חיפה, ועוסק בייעוץ טכנולוגי לארגונים בתחומי הסייבר והתשתיות הקריטיות.
המאמר פורסם לראשונה באתר הידען.
