הערכות מאינטל ו-TSMC, שמתכננות לבנות מפעלי שבבים באריזונה ובאיידהו, אמרו שהן יפרידו כימיקלים שאינם מתפרקים משאר זרמי הפסולת וישתמשו במתקני פינוי חיצוניים אולם פעילי סביבה ואיגודי עובדים עדיין חוששים
במאמץ לייצר יותר שבבים בארצות הברית, ממשל ביידן השקיע מיליארדי דולרים במתקנים חדשים. עם זאת, בעוד שהשבבים עשויים להיות חיוניים לחיים המודרניים, ישנן דאגות רציניות בנוגע לסיכוני הבריאות הקשורים להקמת מתקנים אלו, כך לפי קבוצות סביבתיות מסוימות.
פעילי סביבה ואיגודי עובדים דורשים יותר שקיפות בכל הנוגע לכימיקלים הנכנסים ויוצאים ממפעלי שבבים אלו. בעבר, מפעלי שבבים הכילו ארסן, כלורופורם ועופרת – כימיקלים שעלולים להרוס את הקרקע ולחדור למי התהום. התעשייה טוענת שהיא התקדמה מאז ועובדת להגביל את הזיהום ולשנות את הכימיקלים המשמשים בייצור שבבים.
עם זאת, טוקסיקולוגים טוענים שהחומרים המעורבים בייצור משתנים לעיתים קרובות כל כך, שקשה לקבוע את ההשפעות ארוכות הטווח של המפעלים על הסביבה הסובבת אותם לפני שזה מאוחר מדי. חלק מהרעלים שהיו קשורים בעבר למפעלים אלו מקושרים לסרטן והפלות.
תעשיית השבבים מקווה להפיג כל דאגה לגבי הבטיחות ואמרה שהיא תבטיח שחומרים מסוכנים באתר לא יהוו סיכון משמעותי לתושבים או לעובדים בסביבה.
הערכות מאינטל ו-TSMC, שמתכננות לבנות מפעלי שבבים באריזונה ובאיידהו, אמרו שהן יפרידו כימיקלים שאינם מתפרקים משאר זרמי הפסולת וישתמשו במתקני פינוי חיצוניים.
קבוצות פיקוח אומרות שעדיין קיימת אי-ודאות לגבי לאן הכימיקלים הללו יגיעו בסופו של דבר. בעבר, כימיקלים נצחיים דלפו לאתרי מזבלות ונשארו באוויר.
בינתיים, מימון פדרלי לפרויקטים אלו תלוי בכך שהחברות יעמדו בתקנות סביבתיות מחמירות יותר.
