כך עולה מטיוטת הצעת החלטה שהוגשה לנשיאות האיחוד האירופי. הסיבה הרשמית – הכרזה על שני תחומים אלה כאסטרטגים ורצון לעצמאות של האיחוד בתחומים הללו. אחרים רואים בכך עונש לבריטניה על יציאתה מהאיחוד, וכדי שזה לא ייראה כך מורידים את כל המדינות שנמצאות באותו מעמד בדרגה
חשש: ישראל תוצא מתוכנית המו”פ האירופית בתחומי מיחשוב קוונטי וחלל. כך עולה מדיווחים באתר החדשות הבריטי סיינס ביזניס, אתר ביקורתי שעוסק הרבה בפגיעה במדע בבריטניה לאחר היציאה באיחוד. בישראל פועלים כ-20 פרויקטים קוונטיים הכוללים שותפים ומימון של האיחוד האירופי וכן מספר לווינים המפותחים במקביל עם כמה ממדינות האיחוד.
הצעות טיוטה שהוגשו במרץ ימנעו ממדינות מחוץ לאיחוד האירופי, כמו גם חברות ומוסדות שאינם ממדינות האיחוד אירופי, הפועלים במדינות האיחוד האירופי (למשל חברות רב לאומיות), להגיש הצעות השתתפות בפרויקטים מסוימים של התוכנית בשל הצורך ב”אוטונומיה בטחונית”. מלבד הסוגיה הבטחונית, באירופה חוששים מבריחת מוחות בעקבות שיתופי הפעולה המדעיים עם גורמים ממדינות אחרות, שעלולות לפתות את המדענים המצויינים האירופים בתחומים הללו להגר אליהם.
ואולם המדענים הבכירים בתחומים הללו באירופה סבורים שההחלטה תפגע במדע האירופי. תומאס הופמן, נשיא האוניברסיטה הטכנית במינכן וברית האוניברסיטאות EuroTech, קרא לאיחוד האירופי “לאמץ גישה כוללת” לאירופה חדשנית ומשגשגת. “אנו מודאגים עמוקות מכך שמדינות בעלות רקורד ארוך של שיתוף פעולה ומצוינות במחקר ובחדשנות, מודרים מחלקים מהתוכנית. ההחלטה תשפיע לרעה על מוסדות המחקר אירופה ועל יכולתן לפתח טכנולוגיות מפתח דיגיטליות, מאפשרות ומתפתחות, ” נכתב במכתב . “כולם מזועזעים; מעולם לא ראינו דבר כזה. זה לא טוב לנו, לא טוב לתחום ולא טוב לאיחוד האירופי”, צוטט קלאוס אנסלין, פרופסור לפיזיקה של מצב מוצק ב- ETH ציריך. “סיום שיתוף הפעולה במחקר קוונטי וחלל יפגע גם באיחוד האירופי, מכיוון שהאוניברסיטאות והמעבדות שלו מאבדות שותפים חיוניים, הזהירו החוקרים.”
“היום זו טכנולוגיה קוונטית וחלל, מחר ידברו על בינה מלאכותית ומי יודע מה עוד” אמר טל דוד, ראש התוכנית הלאומית למדע וטכנולוגיה קוונטיים לאתר סיינס ביזניס. דוד, ובכירים אחרים בשני התחומים בישראל סירבו להתראיין לכתבה הראשונית בנושא שפורסמה באתר הידען על אף שכבר עשו זאת מול התקשורת הבינלאומית.
שלוש המדינות באותה סירה
יש מי שחזה מראש את הצורך לשתף פעולה לא רק עם האיחוד האירופי אלא גם עם מדינות אירופיות בעלות מסורת מחקר שאינן חברות באיחוד ואפילו נקב בשמן – בריטניה ושווייץ. בתחילת 2020 הגישה וועדה מטעם האקדמיה הלאומית למדעים דו”ח על מצב המדע בישראל ובו המליצה בין היתר על פיתוח וחיזוק קשרי המדע הבין-לאומיים של מדינת ישראל לטיפוח מחקר מדעי בסיסי. עם סיום התוכנית האירופית Horizon 2020 ולאור הצלחתה של ישראל בתוכניות המו”פ האירופי, המליצה הוועדה על הקצאת המשאבים הנדרשים להמשך פעילותה הענפה של ישראל בתוכניות המו”פ של האיחוד האירופי. כמו כן ממליצה הוועדה לכונן תוכניות מחקר משותפות נוספות עם מדינות כמו בריטניה ושווייץ המתאפיינות במצוינות מדעית מובהקת.
לכתבה המפורטת באתר סיינס ביזניס
