• אודות
  • כנסים ואירועים
  • צור קשר
  • הצטרפות לניוזלטר
  • TapeOut Magazine
  • ChipEx
  • סיליקון קלאב
  • Jobs
מבית
EN
Tech News, Magazine & Review WordPress Theme 2017
  • עיקר החדשות
    מרכז נתונים מודרני. אילוסטרציה: depositphotos.com

    ארה"ב סוגרת את הפרצה: גישה מרחוק של חברות סיניות לשבבי AI תחייב רישיון יצוא

    תמונת ההכרזה של אינטל ומיקרוסופט על הרחבת שיתוף הפעולה ב־Azure

    מיקרוסופט בוחרת בטכנולוגיית האריזה של אינטל לשבבי Azure

    אנתרופיק. אילוסטרציה: depositphotos.com

    אנתרופיק בדרך לנאסד״ק: ענקיות השבבים משתתפות בהקצאה פרטית של 26 מיליארד דולר

    מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג בכנס CES 2025. צילום יחצ אנבידיה

    דירקטוריון אנבידיה אינו שוקל להחזיר את ג'נסן הואנג, למרות קמפיין שזוכה לתמיכת טראמפ ומאסק

    Arc pro b70. צילום יחצ אינטל

    אינטל: כרטיס ה-AI החדש שלה מהיר עד פי 5.9 מכרטיס של אנבידיה בסימולציות פיננסיות

    הדמיה: הלוגואים של AMD ו-World Labs. צילום: יח"צ AMD

    AMD השלימה את רכישת World Labs ב-8.2 מיליארד דולר; פיי־פיי לי מונתה למדענית הראשית

  • בישראל
    אריאל סובלמן, יועץ בכיר לראש הסוכנות הלאומית לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה. צילום: עמית אלפונטה

    ישראל מציעה ליצרניות השבבים להקים כאן מפעל מתקדם שישרת "עתודת מחשוב אסטרטגית" אזורית

    אבי שבתאי, מנכ"ל רמון ספייס. צילום: רמון ספייס

    רמון ספייס גייסה 124 מיליון דולר לפיתוח תשתית מחשוב בחלל; מיקרון מצטרפת כמשקיעה

    הדמיה אווירית של מבני חוות שרתים בנמל חיפה

    אנלייט ושמן נדל"ן יקימו חוות שרתים בהספק של עד 150 מגה-ואט בנמל חיפה

    הדמיה של מבני תעשייה ומפעלי שבבים בפארק הדיפ-טק באשקלון

    נדב ב. לוגיסטיקה תשקיע 1.5 מיליארד שקל בפארק השבבים של Awz באשקלון

    פולסי לייזר בשני צבעים מכוונים זרם אלקטרונים בין חוד מיקרוסקופ מנהור לדגם

    חוקרי הטכניון כיוונו בעזרת צורת גל האור זרם אלקטרונים שנמשך 860 אטו-שניות

    רחפן התצפית seniX של אירו סנטינל

    אירו סנטינל משיקה רחפן תצפית שקט ועוברת לייצור סדרתי

  • מדורים
    • אוטומוטיב
    • בינה מלאכותית (AI/ML)
    • בטחון, תעופה וחלל
    • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
    • ‫יצור (‪(FABs‬‬
    • ‫צב"ד‬
    • ‫שבבים‬
    • ‫רכיבים‬ (IOT)
    • ‫תוכנות משובצות‬
    • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
    • תקשורת מהירה
    • ‫‪FPGA‬‬
    • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
  • מאמרים ומחקרים
  • צ'יפסים
  • Chiportal Index
    • Search By Category
    • Search By ABC
No Result
View All Result
Chiportal
  • עיקר החדשות
    מרכז נתונים מודרני. אילוסטרציה: depositphotos.com

    ארה"ב סוגרת את הפרצה: גישה מרחוק של חברות סיניות לשבבי AI תחייב רישיון יצוא

    תמונת ההכרזה של אינטל ומיקרוסופט על הרחבת שיתוף הפעולה ב־Azure

    מיקרוסופט בוחרת בטכנולוגיית האריזה של אינטל לשבבי Azure

    אנתרופיק. אילוסטרציה: depositphotos.com

    אנתרופיק בדרך לנאסד״ק: ענקיות השבבים משתתפות בהקצאה פרטית של 26 מיליארד דולר

    מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג בכנס CES 2025. צילום יחצ אנבידיה

    דירקטוריון אנבידיה אינו שוקל להחזיר את ג'נסן הואנג, למרות קמפיין שזוכה לתמיכת טראמפ ומאסק

    Arc pro b70. צילום יחצ אינטל

    אינטל: כרטיס ה-AI החדש שלה מהיר עד פי 5.9 מכרטיס של אנבידיה בסימולציות פיננסיות

    הדמיה: הלוגואים של AMD ו-World Labs. צילום: יח"צ AMD

    AMD השלימה את רכישת World Labs ב-8.2 מיליארד דולר; פיי־פיי לי מונתה למדענית הראשית

  • בישראל
    אריאל סובלמן, יועץ בכיר לראש הסוכנות הלאומית לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה. צילום: עמית אלפונטה

    ישראל מציעה ליצרניות השבבים להקים כאן מפעל מתקדם שישרת "עתודת מחשוב אסטרטגית" אזורית

    אבי שבתאי, מנכ"ל רמון ספייס. צילום: רמון ספייס

    רמון ספייס גייסה 124 מיליון דולר לפיתוח תשתית מחשוב בחלל; מיקרון מצטרפת כמשקיעה

    הדמיה אווירית של מבני חוות שרתים בנמל חיפה

    אנלייט ושמן נדל"ן יקימו חוות שרתים בהספק של עד 150 מגה-ואט בנמל חיפה

    הדמיה של מבני תעשייה ומפעלי שבבים בפארק הדיפ-טק באשקלון

    נדב ב. לוגיסטיקה תשקיע 1.5 מיליארד שקל בפארק השבבים של Awz באשקלון

    פולסי לייזר בשני צבעים מכוונים זרם אלקטרונים בין חוד מיקרוסקופ מנהור לדגם

    חוקרי הטכניון כיוונו בעזרת צורת גל האור זרם אלקטרונים שנמשך 860 אטו-שניות

    רחפן התצפית seniX של אירו סנטינל

    אירו סנטינל משיקה רחפן תצפית שקט ועוברת לייצור סדרתי

  • מדורים
    • אוטומוטיב
    • בינה מלאכותית (AI/ML)
    • בטחון, תעופה וחלל
    • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
    • ‫יצור (‪(FABs‬‬
    • ‫צב"ד‬
    • ‫שבבים‬
    • ‫רכיבים‬ (IOT)
    • ‫תוכנות משובצות‬
    • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
    • תקשורת מהירה
    • ‫‪FPGA‬‬
    • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
  • מאמרים ומחקרים
  • צ'יפסים
  • Chiportal Index
    • Search By Category
    • Search By ABC
No Result
View All Result
Chiportal
No Result
View All Result

בית מאמרים ומחקרים מאמרים טכניים כמה באמת עולה לנו הבום של ה-NFT?

כמה באמת עולה לנו הבום של ה-NFT?

מאת זווית סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
18 מאי 2021
in מאמרים טכניים
כמה באמת עולה לנו הבום של ה-NFT. אילוסטרציה: depositphotos.com

כמה באמת עולה לנו הבום של ה-NFT. אילוסטרציה: depositphotos.com

Share on FacebookShare on TwitterLinkedinWhastsapp

NFT, יצירות אמנות דיגיטליות שמאומתות כמקוריות בטכנולוגיית בלוקצ'יין, הן הדבר החם החדש בשוק. עם זאת, הנזק הסביבתי שנגרם עקב השימוש בהן רחוק מלהיות וירטואלי

כל מי שקצת מתעניין בכלכלה, באמנות או בטכנולוגיה, או בנקודות הממשק הרבות ביניהן, שמע בתקופה האחרונה בלי סוף על "NFT" (Non-Fungible Token). למי שפחות בקיא, אפשר להסביר שמדובר בקבצי מידע אינטרנטי (או "אסימונים") שמאפשרים לאמנים לקודד יצירה דיגיטלית, שקיימת אך ורק על גבי רשת האינטרנט, כ"מקורית", וכך למכור אותה בעלות גבוהה לאספנים.

הטכנולוגיה החדשה איפשרה בתקופה האחרונה לשוק חדש של אמנות אינטרנטית להרקיע שחקים, עם מכירות במיליוני דולרים, אך על אף שאף אחת מיצירות האמנות שנמכרות כ-NFT לא נמצאות במרחב הפיזי, ה"אמיתי" – את העלויות הסביבתיות שלהן כולנו משלמים.

ה-NFTs התפרצו לתודעה של הקהל הרחב כשב-11 במרץ 2021 ביפל (Beeple), אמן דיגיטל אמריקאי, מכר את יצירתו "יומיום – 5,000 הימים הראשונים", קולאז' של ציורים שהוא העלה מדי יום לרשת האינטרנט במשך 5,000 ימים רצופים, בלא פחות מ-69 מיליון דולרים. NFTs אחרים שנמכרו בסכומי עתק הם ממים ידועים, כמו סרטון היוטיוב של החתול המעופף Nyan Cat, שנמכר תמורת סכום של 580 אלף דולר, וטור של הניו יורק טיימס בנושא NFTs, שהפך בעצמו ל-NFT ונמכר תמורת 560 אלף דולר.

שוק ה-NFT נסק בלא פחות מ-1,700 אחוז בין דצמבר לפברואר, תוך שהוא מעלה חששות שמדובר בעוד בועת אינטרנט של משקיעים חדשים ואלמוניים. נכון להיום, כל NFT נמכר בממוצע במעט יותר מ-1,000 דולרים.


למצוא את הסיסמה לכספת

ה-NFTs מתבססים על טכנולוגיית המטבעות המבוזרים (Cryptocurrencies), שהמוכר ביותר שבהם הוא הביטקוין, ושפועלים באמצעות טכנולוגיית הבלוקצ'יין (Blockchain): רשת של קבצי מידע, המכונים בלוקים, שמקושרים אחד לשני. כל בלוק כזה הוא בעצם מעין "כספת" קשה מאוד לפריצה, כשמי שהקוד ל"כספת" נמצא ברשותו הוא למעשה הבעלים של הקובץ שבתוכה – וביצוע עסקאות באמצעות המטבע היא בעצם העברת הקוד מאדם לאדם. כל בלוק מכיל את ההיסטוריה של העסקאות שלו, כלומר מי העביר למי את הקוד של ה"כספת".

כדי ליצור NFT, יש לקשר את יצירת האמנות הדיגיטלית ה"מקורית" לבלוק ברשת הבלוקצ'יין. כך, היצירה הופכת למוצר שאפשר לעקוב אחרי האותנטיות והיסטורית הבעלות שלו, ולהבדיל בינו לבין ה"חיקויים", שכה קל ליצור באינטרנט.

כדי להוסיף בלוק לשרשרת הבלוקצ'יין יש צורך להצפין אותו, באמצעות פעולה חישובית שמכונה "כרייה" (Mining). הצפנת הבלוקים היא כמו פאזל מתמטי מסובך שהמחשב צריך למצוא לו פתרון – והמחשב הראשון שמשקיע את המאמץ החישובי שנדרש כדי לפתור את ה"פאזל" מגלה את הסיסמה ל"כספת" החדשה ולוקח עליה בעלות. במערכת יש כמות מוגבלת של בלוקים, והיא מתוכננת כך שעם הזמן, ככל שיותר מחשבים מנסים ליצור בלוק, הפאזל נהיה קשה יותר, ולכן יש צורך להשקיע יותר כוח חישובי כדי לזכות בבעלות על בלוק. מאמץ חישובי אדיר זה הוא זה שגורם לנזק הסביבתי.

מאמץ חישובי נוסף מושקע בתהליך הווידוא (Validation), שנערך בעת ביצוע עסקה ושנועד לאמת שהקוד הנכון עבר מאדם לאדם. כדי לוודא את העסקה, מחשבים שונים פותרים פאזל מתמטי – אך אחד קל יותר מזה שנפתר במהלך הכרייה. "זו הדרך של המערכת לשמור על האמינות שלה, ולראות שכל עסקה נעשתה באופן תקין", אומר ד"ר מיכאל ריאבצב, ממייסדי חברת StarkWare, שפועלת לייעול שיטות החישוב בבלוקצ'יין.

יותר אנרגיה ממדינה שלמה

כוח חישובי לא בא יש מאין. הוא נותר על ידי הרבה מחשבים וחוות שרתים והוא צורך אנרגיה בעולם האמיתי, כזאת שמקורה מפחם, או מנפט. כיום, רק 39 אחוז מהאנרגיה שמשמשת לכרייה מופקת ממקורות מתחדשים, ורוב הכרייה מסתמכת על אנרגיה שמקורה בדלקי מאובנים מזהמים – כך שכל בלוק חדש שנוסף לרשת הבלוקצ'יין תורם להחרפתו של משבר האקלים.

הידיעה שהטכנולוגיה של המטבעות המבוזרים גורמת לנזקים סביבתיים לא חדשה, אך היא קיבלה תהודה בתקופה האחרונה. כך לדוגמה, רק לאחרונה פורסם שצריכת החשמל השנתית של שוק הביטקוין (121.36 טרה וואט שעה) גדולה מזו של ארגנטינה כולה (121 טרה וואט שעה) וצמודה לזו של נורווגיה (122.2 טרה וואט שעה). נכון ל-2018, על כל ערך של דולר שנוצר בביטקוין, נגרם נזק סביבתי ובריאותי שמוערך ב-0.49 דולר בארה"ב וב-0.37 דולר בסין.

הבעיה אם כך בצמיחת שוק ה-NFTs, היא שהיא מגדילה את הביקוש ל-"כרייה" של מטבעות מבוזרים. "ככל שיש יותר סחר ב-NFT השימוש ברשת גדל, ובהתאם גדל גם המחיר הסביבתי", אומר ריאבצב. בעוד שיצירת אמנות "רגילה" שמובלת באמצעות טיסה ותחבורה יבשתית לביתו של הקונה, ושאפשר לתלות על הקיר בסלון, תפלוט "רק" 2.3 קילוגרם של פחמן דו-חמצני לאטמוספירה, קובץ NFT של יצירה דיגיטלית, שהעברתו לקונה לא כרוכה בשימוש בשום אמצעי תחבורה ושלא קיים למעשה באופן פיזי, יפלוט ביצירתו ובמכירתו באופן פרדוקסלי לא פחות מ-211 קילוגרם של פחמן דו-חמצני – כמות ששווה לזו שנפלטת במהלך נסיעה למרחק של 826 קילומטר במכונית אמריקאית ממוצעת עם מנוע בנזין. בעקבות זאת עלתה השאלה בקרב אמנים ואנשי טכנולוגיה: האם השוק החדש מצדיק את המחיר הסביבתי?


לצמצם את כמות הפאזלים

לאור הדילמה הזאת קמו מיזמים שנועדו לייעל את המערכת החישובית של הבלוקצ'יין. בהיבט הכרייה, קמו רשתות לסחר ב-NFT שבהן אין צורך להפעיל כוח חישובי רב כדי להצפין בלוקים. במערכות אלה, שהפרוטוקול שבו הן משתמשות נקרא PoS (Proof of Stake), במקום שהמשתמשים יפעילו מאמץ חישובי כדי לפתור את ה"פאזל", עליהם להשקיע הון ראשוני בצורת ביטקוין כ"הימור" – וככל שההימור גבוה יותר, הסיכוי לפתוח את ה"כספת" גדול יותר. בדרך זו, המערכת כולה ידידותית יותר לסביבה. עם זאת, נכון לעכשיו, רק חלק קטן משוק ה-NFT נסחר בצורה זו.

גם בזירה המקומית קמו מיזמים במטרה ליעל את המערכת. המערכת של חברת StarkWare מאפשרת לוודא כמה עסקאות בו זמנית על ידי פתירת פאזל בודד – במקום לפתור פאזל עבור כל עסקה ועסקה. כך, כמות הפאזלים הכוללת שנפתרת מצטמצמת, ויש צורך בפחות כוח חישובי לצורך פעולת הווידוא. החברה נמצאת כיום בשלבים ראשוניים יחסית של פעילותה, אך היא גייסה הון של מעל 100 מיליון דולר ממשקיעים והטכנולוגיה מיושמת כיום במספר חברות. "פיתוחים כמו שלנו מאפשרים לעבודת הווידוא להיות הרבה יותר יעילה חישובית", מסכם ריאבצב.

Tags: NFT
זווית סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

זווית סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

נוספים מאמרים

פולסי לייזר בשני צבעים מכוונים זרם אלקטרונים בין חוד מיקרוסקופ מנהור לדגם
בישראל

חוקרי הטכניון כיוונו בעזרת צורת גל האור זרם אלקטרונים שנמשך 860 אטו-שניות

מגנט מרחף מעל מוליך־על בטמפרטורה נמוכה
‫ ‪וזכרונות IPs‬‬

סיבית זיכרון במוליך־על מתקרבת לגבול האנרגיה התאורטי של מחיקת מידע

איור: מחשב קוונטי בתוך בועה
מיחשוב קוונטי

האם המחשוב הקוונטי הוא בועת הדוט־קום הבאה?

יריעת פוטוניקת סיליקון שקופה וגמישה שפותחה ב־MIT וב־NY CREATES. המעגלים הפוטוניים נשארו פעילים לאחר אלפי מחזורי כיפוף. באדיבות החוקרים
אופטיקת סיליקון

MIT פיתח תהליך לייצור שבבים פוטוניים גמישים ושקופים על פרוסות 300 מ״מ

Next Post
סוללות הזרימה נטולות הממברנה יצברו את האנרגיה שמקורה בשמש ויעבירו אותה בזמן הרצוי אל הצרכנים. באדיבות הטכניון

אחסון אנרגיה: משוכת הממברנה

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  • הידיעות הנקראות ביותר

  • מאמרים פופולאריים

הידיעות הנקראות ביותר

  • התפטרות ג'נסן הואנג מטלטלת את אנבידיה, את שוק ה-AI…
  • נדב ב. לוגיסטיקה תשקיע 1.5 מיליארד שקל בפארק השבבים…
  • AMD החלה לשווק את מעבדי EPYC מהדור השישי: עד 256…
  • Unit 42: האקרים הקשורים לסין הפעילו כלי AI אוטונומי…
  • ג'נסן הואנג התפטר מתפקיד מנכ"ל אנבידיה;…

מאמרים פופולאריים

  • האם המחשוב הקוונטי הוא בועת הדוט־קום הבאה?
  • סיבית זיכרון במוליך־על מתקרבת לגבול האנרגיה התאורטי…
  • מאלקטרוניקה גמישה ועד חומרים דו־ממדיים: ארבעה חוקרים…
  • חוקרי הטכניון כיוונו בעזרת צורת גל האור זרם…

השותפים שלנו

לוגו TSMC
לוגו TSMC

לחצו למשרות פנויות בהייטק

כנסים ואירועים

כנסים ואירועים

כנס ChipEx2027 יערך ב-18-19 במאי, 2027. הכנס מיועד לכל העוסקים בתעשיית הסמיקונדקטור  כולל מהנדסים, מומחים מקצועיים ובכירים.

ChipEx2027 will be held on May 18-19, 2027. The conference is intended for everyone involved in the semiconductor industry, including engineers, professional experts, and senior executives.

לחץ לפרטים

הרשמה לניוזלטר של ChiPortal

הצטרפו לרשימת הדיוור שלנו


    • פרסם אצלנו
    • עיקר החדשות
    • הצטרפות לניוזלטר
    • בישראל
    • צור קשר
    • צ'יפסים
    • Chiportal Index
    • TapeOut Magazine
    • אודות
    • מאמרים ומחקרים
    • תנאי שימוש
    • כנסים
    • אוטומוטיב
    • בינה מלאכותית
    • בטחון, תעופה וחלל
    • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
    • ‫יצור (‪(FABs‬‬
    • ‫צב"ד‬
    • ‫רכיבים‬ (IOT)
    • ‫שבבים‬
    • ‫תוכנות משובצות‬
    • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
    • ‫‪FPGA‬‬
    • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬

    השותפים שלנו

    כל הזכויות שמורות Chiportal (c) 2010 תנאי שימוש ומדיניות פרטיות

    דרונט דיגיטל - בניית אתרים, בניית אתרי וורדפרס, בניית אתרי סחר, חנות אינטרנטית, פיתוח אתרים

    No Result
    View All Result
    • עיקר החדשות
    • בישראל
    • מדורים
      • אוטומוטיב
      • בינה מלאכותית (AI/ML)
      • בטחון, תעופה וחלל
      • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
      • ‫יצור (‪(FABs‬‬
      • ‫צב"ד‬
      • ‫שבבים‬
      • ‫רכיבים‬ (IoT)
      • ‫תוכנות משובצות‬
      • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
      • ‫‪FPGA‬‬
      • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
      • תקשורת מהירה
    • מאמרים ומחקרים
    • צ'יפסים
    • כנסים
    • Chiportal Index
      • אינדקס חברות – קטגוריות
      • אינדקס חברות A-Z
    • אודות
    • הצטרפות לניוזלטר
    • TapeOut Magazine
    • צור קשר
    • ChipEx
    • סיליקון קלאב

    כל הזכויות שמורות Chiportal (c) 2010 תנאי שימוש ומדיניות פרטיות

    דרונט דיגיטל - בניית אתרים, בניית אתרי וורדפרס, בניית אתרי סחר, חנות אינטרנטית, פיתוח אתרים

    דילוג לתוכן
    פתח סרגל נגישות כלי נגישות

    כלי נגישות

    • הגדל טקסטהגדל טקסט
    • הקטן טקסטהקטן טקסט
    • גווני אפורגווני אפור
    • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
    • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
    • רקע בהיררקע בהיר
    • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
    • פונט קריאפונט קריא
    • איפוס איפוס