צוות חוקרים בראשות פרופ' יעקב נחמיאס מהאוניברסיטה העברית פיתח מערכת כליה על שבב שמכילה סנסורים זעירים המדווחים על ההשפעה הישירה של תרופות על הרקמה האנושית. הטכנולוגיה אפשרה לצוות לפתח תרופה חדשה למניעת נזק כיליתי בטיפולי כימותרפיה על רקמות אנושיות.
מחקר חדש בהובלת פרופ' יעקב נחמיאס, ראש המרכז לביו-הנדסה באוניברסיטה העברית ומייסד חברת טישו דינאמיקס שפורסם בכתב העת היוקרתי Science Translational Medicine, פיתחו החוקרים מערכת כליה על שבב שמכילה סנסורים זעירים המדווחים על ההשפעה הישירה של תרופות על הרקמה האנושית. הטכנולוגיה אפשרה לצוות לפתח תרופה חדשה למניעת זנק כיליתי בטיפולי כימותרפיה על רקמות אנושיות. הטכנולוגיה מאפשרת לראשונה לבטל את השימוש בחיות מעבדה לצרכי ניסוי.
פיתוח תרופות והבאתן לשוק הוא תהליך ארוך, רצוף מכשולים ויקר. בממוצע פיתוח של תרופה אחת עולה לתעשייה הפרמצבטית כ-2.6 מיליארד דולר ולוקח כ-12 שנים להביאה לשוק. אחת הבעיות העיקריות בתחום, היא חוסר היכולת לצפות התנהגות של תרופה בבני אדם מניסויים בעכברים וחולדות. לחיות מעבדה יש גנטיקה ופיזיולוגיה שונה מבני אדם ולכן תרופות שיעילות בעכברים נכשלות שוב ושוב בניסויים קליניים.
איבר על שבב
טכנולוגית איבר על שבב נולדה לפני 30 שנה בכדי להחליף ניסויים בבעלי חיים ברקמות אנושיות. אולם, למרות שמערכות כאלה כבר בשוק, עדיין לא הוכח שניתן באמצעותן לקצר בצורה משמעותית את הדרך לפיתוח תרופה. פריצת הדרך של פרופ' נחמיאס הייתה בשילוב של חיישנים זעירים המוטבעים ברקמה האנושית ומאפשרים למדוד בזמן אמת את קצב חילוף החומרים ברקמות כמו כבד, כליות ולב. המדידות המדויקות אפשרו לצוות של האוניברסיטה העברית לדלות מידע מהימן בזמן אמת על מנגנון הפעולה של תרופות וכימיקלים שונים בכליות.
באמצעות הטכנולוגיה החדשה גילו פרופ' נחמיאס והדוקטורנט אהרון כהן מנגנון חדש לרעילות של אחת התרופות הנפוצות בטיפולים כימותרפיים (cisplatin) שגורמת נזק כלייתי ביותר מ-30% מהחולים המטופלים בה. "המערכת שלנו הראתה שציספלאטין מפריע למעבר הסוכר בכליות ולכן גורם להצטברות שומנים ונזק. סריקה מהירה הראתה שאמפאגליפלוזין ((empagliflozin תרופה שמונעת ספיגת סוכר בכליות מונעת את הנזק והופכת את הטיפול הכימותרפי לבטוח יותר״, אמר פרופ׳ נחמיאס.
קומבינציה תרופתית במקום תרופה הפוגעת בכליות
ציספלאטין, תרופה המבוססת פלטינה, נמצאת בשימוש כבר למעלה מ 40 שנה ועדיין נחשבת לאחת מהתרופות הנפוצות ביותר לשימוש בטיפולים כימותרפיים, עבור מטופלים עם סרטן השחלות, הקיבה, הריאות, ראש או צוואר, כיס השתן וסרטן האשכים. הנזק הכלייתי שגורם השימוש בציספלאטין מגביל את השימוש בה לימים אחדים בלבד בכל טיפול כימותרפי. הגילוי של פרופ' נחמיאס הוביל אותו ביחד עם חברת טישו דינאמיקס שמסחרה את הטכנולוגיה למחקר קליני רטרוספקטיבי של 247 חולים בבית בחולים הדסה, שאישש את תוצאות המחקר. ״למעשה, כמעט לא נמדדה פגיעה כלייתית בחולי סרטן שנטלו את הקומבינציה התרופתית שלנו״ טען פרופ׳ נחמיאס.
זוהי הפעם הראשונה שחוקרים משתמשים בטכנולוגיה של אבר על שבב בשביל לפתח תרופה מהשלב הראשוני ועד לניסוי קליני ללא שימוש בחיות מעבדה. לפי פרופ' נחמיאס "הטכנולוגיה פורצת הדרך הזאת יכולה לא רק לקצר את זמן הגעת תרופות חיוניות למדף, אלא גם לייתר חלק גדול מהניסויים בחיות מעבדה, מה שיחסוך כסף, זמן וסבל רב. חברת טישו דינאמיקס שהקמנו לאחרונה ממשיכה לפתח כלים חדשניים לפיתוח תרופות, וכבר מתקדמת עם הקומבינציה התרופתית החדשה לסרטן לניסוי קליני ואישור רגולטורי".
