שיגור הלוויין לפלורידה מסמן שלב חדש בעצמאות התקשורתית של ישראל, עם פיתוח ישראלי מלא וניהול ממשלתי מלא של התדרים. מומחים: "מהלך אסטרטגי לשמירה על ריבונות טכנולוגית"
לוויין התקשורת הלאומי "דרור 1", שפותח ויוצר כולו בישראל על ידי התעשייה האווירית, שוגר הבוקר (ראשון) בשעה 08:03 לפי שעון ישראל, ממתקן השיגור של SpaceX בקייפ קנוורל, פלורידה. מדובר בלוויין התקשורת הראשון שנמצא בבעלות ממשלתית מלאה, והוא מסמן את פתיחתה של תוכנית לוויינים חדשה שנועדה להבטיח לישראל עצמאות תקשורתית בשנים הקרובות.
"דרור 1" כולל מטען תקשורת דיגיטלי גמיש, מחשב לווייני ייעודי שפותח במסגרת סוכנות החלל הישראלית, ויכולות ניהול תעבורת תקשורת בהיקפים נרחבים, הן לשימוש אזרחי והן לצרכים ביטחוניים. חברות בתחום השבבים ובראשן גילת כבר רכשו קיבולת בלוויין.
מדובר בצעד שהתגבש בעקבות כשל שיגורו של הלוויין "עמוס 6" בשנת 2016, אשר הדגיש את התלות של ישראל בתשתיות מסחריות ובחברות חוץ. על רקע זה התקבלה החלטת ממשלה לפתח פלטפורמת תקשורת לוויינית ריבונית, בבעלות ובשליטה של מדינת ישראל. משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, בשיתוף סוכנות החלל הישראלית והתעשייה האווירית, הובילו את המיזם, בהשקעה מצטברת של כ-200 מיליון דולר. במסגרת הפרויקט, סוכנות החלל השקיעה 29.5 מיליון ₪ בפיתוח רכיבים ייחודיים למערכת הלוויינית, לרבות מחשב תקשורת חדשני.
מבחינה הנדסית, הלוויין שוקל 4.5 טון, כולל מערכות פריסה באורך כולל של 17.8 מטרים, ונע במסלול גיאוסינכרוני בגובה של כ־36,000 ק"מ. אורך החיים המתוכנן שלו הוא לפחות 15 שנים, עם כיסוי תקשורת רחב לשוק המקומי והאזורי. מדובר בלוויין הראשון מתוך סדרה מתוכננת של כעשרה לווייני "דרור", שעתידים להיבנות ולהישלח לחלל בעשור הקרוב.
בניגוד ללווייני תקשורת מסחריים דוגמת "עמוס", הלוויין החדש אינו מופעל על ידי חברה פרטית. תדרי השידור הוקצו ונרשמו באמצעות אגף ניהול הספקטרום במשרד התקשורת, והוא מופעל תחת רישוי ממשלתי מלא. פרטים על עלויות הרישוי, אופן ההקצאה והמסגרת הרגולטורית נמסרו בהתאמה לדרישות הפיקוח הבין-ממשלתי.
לדברי תא"ל (מיל') אורי אורון, מנהל סוכנות החלל הישראלית, "שיגור דרור 1 מסמן פריצת דרך בהבטחת שליטה לאומית בתקשורת לוויינית, עם יכולות שייושמו גם בפרויקטים עתידיים בתחום ביטחון המולדת, חירום אזרחי ותעבורת נתונים קריטית".
מנכ"ל חטיבת הלוויינים בתעשייה האווירית, ארז כהן, הוסיף: "מדובר בשיאו של תהליך רב-שנתי, שבו הושם דגש על שילוב רכיבים כחול-לבן מהמתקדמים ביותר בעולם. דרור 1 נבנה על יסודות של ניסיון רב שנים בלוויינות תקשורת, עם ראייה לעשורים קדימה."
פרופ' מיכל פרנקו מהטכניון, המתמחה באלקטרומגנטיקה ולוויינות תקשורת, ציינה כי "השילוב בין גמישות תוכנה לתקשורת בזמן אמת ומבנה מבוסס חומרה מודולרית הופך את דרור 1 לאב טיפוס מובהק לדור הבא של לווייני GEO במרחב הלאומי".
