כך אמר ד"ר איתמר סיון, מנכ"ל קוואנטום מאשינס, במפגש הסיליקון קלאב שהתקיים בבית IBM בפתח תקווה ב-1 ביולי. בהרצאתו, סיון התמקד בפיתוחים האחרונים של החברה, כמו גם בהסברים על הבסיס המדעי והטכנולוגי של מחשוב קוונטי
המטרה היא לא לבצע את הדברים שאנחנו עושים היום ולהגדיל את ביצועיהם פי 10 או פי 100 אלא לבצע דברים שהיום אנחנו מגדירים כבלתי אפשריים. כך אמר ד"ר איתמר סיון, מנכ"ל קוואנטום מאשינס, במפגש הסיליקון קלאב שהתקיים בבית IBM בפתח תקווה ב-1 ביולי. בהרצאתו, סיון התמקד בפיתוחים האחרונים של החברה, כמו גם בהסברים על הבסיס המדעי והטכנולוגי של מחשוב קוונטי.
במהלך ההרצאה, סיון הדגיש את היתרונות של מחשוב קוונטי והשווה אותם למחשוב הקלאסי. הוא ציין "כי בעוד שמחשב קלאסי מסוגל לפתור בעיות בפרקי זמן ארוכים מאוד, מחשב קוונטי יוכל לבצע את אותן פעולות בפרקי זמן קצרים משמעותית. הדוגמה המרכזית שהוא נתן הייתה פרוטוקול ההצפנה RSA. מחשב קלאסי גדול מספיק יכול לפרוץ את RSA, אך יידרש לכך זמן רב מאוד, בעוד שמחשב קוונטי יוכל לעשות זאת בזמן סביר, מה שממחיש את ההבדל המהותי בין שני סוגי המחשוב."
בהסברו על העקרונות הבסיסיים של מחשוב קוונטי, סיון התייחס לקיוביטים, היחידות הבסיסיות במחשב קוונטי, שיכולות להיות בו-זמנית במצב של 0 ו-1. יכולת זו מאפשרת למחשב הקוונטי להריץ מספר מסלולי חישוב במקביל, מה שמוביל ליתרון חישובי משמעותי על פני מחשבים קלאסיים". לדבריו, "המחשבים הקוונטיים ממשיכים לתת לנו איזו הרגלית הכי גדולה של המחשבים, שהיא גדולה אולי כמו ההמצאה של המחשב עצמו."
בהמשך ההרצאה, סיון תיאר את היכולת של מחשבים קוונטיים להתמודד עם בעיות חישוביות מורכבות. הוא ציין את השותפות של קוואנטום מאשינס עם NVIDIA בפיתוח TGX Quantum, שמאפשרת חיבור מחשוב קלאסי חזק למחשבים קוונטיים. "המערכת משפרת את היכולת לנצל את המחשבים הקוונטיים במגוון רחב של יישומים, כולל יישומי AI ומדע הנתונים," אמר סיון.
קוואנטום מאשינס, שנוסדה בשנת 2018, מעסיקה כיום מעל 160 עובדים ב-10 מדינות ומחזיקה ביותר מ-65 פטנטים בתחום. החברה גייסה עד כה מעל 130 מיליון דולר, מרובם ממשקיעים פרטיים אך גם מגופים ציבוריים, ביניהם רשות החדשנות הישראלית, שממלאת תפקיד מרכזי במימון ובתמיכה בפעילות החברה.
במהלך ההרצאה הציג סיון את ההתקדמות של קוואנטום מאשינס בשוק הגלובלי, עם למעלה מ-300 לקוחות ברחבי העולם, כולל מעבדות לאומיות, חברות קוונטיות, ספקי שירותי ענן ומרכזי מחשוב עתיר ביצועים (HPC). בין הדוגמאות לשימוש במערכות של החברה, סיון ציין את המרכז בתל אביב ששותף אוניברסיטת תל אביב ורשות החדשנות, בו מתבצע פיתוח טכנולוגיות מתקדמות. "השקנו ממש בשבוע שעבר את ה-IQCC, מרכז עם יכולות מאוד מאוד מתקדמות ברמה הבינלאומית, הממוקם ליד אוניברסיטת תל אביב ובשיתוף פעולה ובמימון משמעותי של רשות החדשנות," אמר סיון.
ד"ר סיון הדגיש את המורכבות והאתגרים העומדים בפני חברות בתחום המחשוב הקוונטי. לדבריו, מדובר בטכנולוגיה מורכבת ביותר, אך ההתקדמות בה משמעותית ומבטיחה פוטנציאל רב לעתיד. הוא הדגיש: "מחשבים קוונטיים יוכלו בעצם להשתמש ביכולת מקבול של חישובים, על מנת להביא את ההאצה הזאת, הכל כך דרמטית."
