היום אנו שמחים לארח במדור “חמש עם…” את יאיר שוהם, מנהל הפעילות הישראלית של קרן אינטל קפיטל ואחד ממשקיעי הון הסיכון הוותיקים והמנוסים בישראל. בראיון בלעדי ל- Chiportal אומר יאיר: " לחברות שיכולות להרשות לעצמן אני ממליץ להיות אגרסיבי ולחפש הזדמנויות… ההזדמנויות נמצאות. הן לא רלבנטיות לכל חברה, אבל זה לא הזמן להטמין את הראש בחול ולחכות לשוך הסערה". במהלך הראיון אף הביע יאיר את דעתו על כך שהממשלה אינה צריכה לתמוך בחברות ההייטק ופירט על הסיכוי למשברים נוספים בעתיד. לפניכם הראיון המלא והמרתק עם יאיר שוהם:
חמש עם – חמש שאלות למנכ"ל/משקיע בחברות הייטק
1. כיצד מתמודדות חברות הפורטפוליו שלך עם משבר הקורונה? (האם פיטרו עובדים, צמצמו פעילות וכו')
כל חברת פורטפוליו מתמודדת עם המשבר באופן שונה, ואסור להחיל כללים על ההתנהלות של החברות. מה שנכון עבור חברה אחת, כמעט בהגדרה לא יהיה נכון עבור חברה אחרת. אופן ההתנהלות נובע מגורמים רבים, ביניהם: (א) האם זו חברה בשלבים ראשוניים, אמצעיים או מאוחרים (ב) מה עושה החברה – לדוגמה, האם זו חברת תוכנה או חומרה (ג) מהו מצבה הפיננסי של החברה (ד) מה מצב השוק אליו פונה החברה – האם זהו שוק קיים כיום, שוק שאמור לקרות בעוד שנה או שוק עתידי מעבר לכך (ה) מה זמינות המוצר או מוצרים של החברה (ו) במידה ויש צורך להצטמצם, האם הצמצום יגיע מהפחתת כוח אדם, סגירת קו מוצרים, אפשרויות אחרות (ז) מה מצבם הפיננסי של המשקיעים ויכולתם להמשיך לתמוך בחברה (ח) מה הצפי של הנהלת החברה והמשקיעים מהחברה – האם הם מסונכרנים לגבי הציפיות ומה מידת הנכונות לקחת סיכונים?
ואלו, כאמור, רק חלק מהגורמים. אי לכך, כל חברת פורטפוליו מתמודדת עם המשבר באופן שהוא הכי רלבנטי עבורה, ותפקידה של ההנהלה להציג את כל האלטרנטיבות בפני הדירקטריון, כך שהוא יוכל לקבל את ההחלטה הכי מושכלת בהתחשב בשלל הגורמים. זכורים לי לפחות שני מקרים בולטים בעברי כמשקיע וכדירקטור בהם חכמת ההמונים דרשה צעד מסוים, אבל הנהלת החברה המליצה על צעדים אחרים, והדירקטריון, לאחר דיון ממושך, קיבל את המלצת ההנהלה ופעל באופן שלא בהכרח תאם למהלכים שמרבית החברות ביצעו. היה בכך סיכון משמעותי, אבל זה תפקידו של הדירקטריון.
באופן ספציפי, למרבית חברות הפורטפוליו של אינטל קפיטל ישראל יש מספיק משאבים פיננסיים לצלוח לפחות את 12 החודשים הקרובים ואף הרבה יותר מזה. לחברות שאין את הזמן הנדרש על מנת להגיע לציון דרך משמעותי שיאפשר להן גיוס כסף חדש, אנחנו ממליצים לנסות לצמצם בהוצאות באופן מושכל. כמו כן, אנחנו ממליצים לחברות לנסות ולגייס כסף אפילו אם התנאים אינם אופטימליים, ויש צורך להתפשר על התנאים.
2. איזה טיפ ניהולי להתמודדות עם המשבר אתה יכול לתת למנהלים אחרים בהייטק?
כמשקיע הון סיכון, הטיפ העיקרי שאני יכול לתת למשקיעים אחרים הוא לסמוך על המנהלים של החברות, ולהקשיב להן. הן מנהלות ומנהלים את החברות 24/7 ובוודאי מכירות טוב יותר את החברה ואת מצב עסקיה מחברי הדירקטוריון והמשקיעים העסוקים בעוד מספר רב של דברים. ואם אינך סומך ובוטח במנהלים, תחליף אותם.
אין בכוונתי לומר שאני אקבל כל שאיפה או משאלה של מנהלי החברות, אבל אני אתייחס בכובד ראש לכל אחת ואצא מהנחה שזו כנראה המלצה או שאיפה נכונה או לפחות עם הרבה מחשבה מאחוריה. באופן כללי, אני מאמין שאם ההנהלה התנהלה באופן שקול ומושכל לפני המשבר, אין לה סיבה או צורך להתנהל באופן שונה עכשיו. בהנחה שלחברה היה קו מנחה לפני המשבר, ההמלצה שלי היא לנסות ולשמור על אותו כיוון, ולבצע את ההתאמות הנדרשות. מן הסתם כדאי להיות יותר שמרן בהנחות שמושפעות מהשוק ומזמינות ההשקעות, אבל לחברות שיכולות להרשות לעצמן אני ממליץ להיות אגרסיבי ולחפש הזדמנויות.
לפחות שתי חברות בפורטפוליו הנוכחי שלנו מחפשות כיום לבצע רכישות שישלימו להן קווי מוצר או צבר לקוחות. ההזדמנויות נמצאות. הן לא רלבנטיות לכל חברה, אבל זה לא הזמן להטמין את הראש בחול ולחכות לשוך הסערה. המנכ"לים שלנו טובים מזה, והם ידעו להתמודד עם המשבר הקיים. עם זה, צריך גם להכיר בכך שלא כל החברות ישרדו את המשבר, כמו שלא כל החברות היו מצליחות גם ללא המשבר, וכדאי להשתמש במשבר כדאי לנסות ולקבל החלטות יותר מהירות באשר לחברות שסיכויי ההצלחה שלהן קלושים. חברות כאלו כדאי ורצוי, עבור כולם, לסגור בהקדם האפשרי ולהפנות את המנהלים, העובדים והמשאבים למקומות יותר מוצלחים ומבטיחים.
3. מי לדעתך צריך לתמוך בחברות סטרטאפ שנקלעו לקשיים כלכלים בעקבות המשבר? המשקיעים שלהם? הממשלה? אף אחד?
גם לשאלה זו אין תשובה אחידה. יש חברות לא מועטות שמן הסתם לא יזכו לשום תמיכה, ולכן יסגרו. עם כל הצער, זה כנראה הצעד הנכון וברוב המקרים המתבקש. יש אימרה בניהול עובדים שאם אתה מפטר מנהל, כנראה שהיית צריך לעשות זאת כבר לפני חצי שנה. אותו כלל אצבע חל על חברות. מרביתן יכשלו, ואם זה הכיוון אז עדיף לזהות זאת מוקדם מאשר מאוחר.
על המשקיעים להמשיך לתמוך בחברות שהמשקיעים מאמינים בהן – חברות שלדעתם סיכויי ההישרדות וההצלחה שלהן הן למעלה מסבירים. אנחנו כמשקיעים לא עושים טוב לאף אחד אם אנחנו ממשיכים להשקיע בחברות שלא עומדות בקריטריון הזה, לא ליזמים, לא לעובדים ובוודאי לא לאלו שנתנו לנו את הכסף כדי להשקיע בחברות מוצלחות.
באשר לממשלה, בוודאי שקיימות סיבות וקיימים מצבים בהם על הממשלה להשקיע בחברות על מנת לצלוח תקופות קשות. אני מתקשה לראות איך הסיבות והמצבים הללו חלים על עולם ההיי טק הישראלי. אני לא רואה סיבה שכספי משלם המיסים מדימונה, יקנעם או תל אביב יושקעו על מנת לתמוך בסטארט אפ כזה או אחר. אם המשקיעים הפיננסיים ו/או המשקיעים המוסדיים כמו הקרן של אינטל קפיטל בוחרים לא להשקיע בחברה כזו או אחרת, אין שום הגיון בכך שהממשלה תשקיע את כספי האזרחים במיזם הזה.
כאמור, התשובה לא חלה על מיקרים אחרים שמרביתם לא קשורים לעולם ההיי טק. באותה מידה, אני גם מפקפק בכך שהממשלה או גופים המסובסדים או מוגנים על ידי הממשלה צריכים להשקיע בקרנות הון סיכון. זוהי רמת סיכון לא סבירה עבור כספים של משלם המיסים שאמורים להיות מנוצלים עבור כלל האוכלוסיה.
4. האם אתה צופה שינויים בהייטק ו/או בעולם העסקי בעקבות המשבר או שהכל יחזור לקדמותו?
כמובן שיהיו שינויים. אנחנו כבר רואים אותם, וחלקם ישארו אתנו. השינויים יהיו באופן ההתנהלות של החברות, בדרכי המכירה, בסוגי העסקים שיקומו בעתיד הקרוב והרחוק. לדוגמה, אני מניח שתהיה יותר פתיחות לעבודה מהבית, ופחות נכונות לשלם על נסיעות יקרות. אני מאמין שבמגזר הטכנולוגיה יושם עוד יותר דגש על טכנולוגיות עמוקות (deep tech) ושהמשבר הנוכחי יפתח אפשרויות חדשות לסטארט אפים שיפתחו את אותן הטכנולוגיות. על מנת להתחרות, החברות הגדולות יאלצו להשקיע משאבים נוספים, השקעות שיפתחו דלתות וחלונות לחברות החדשות להשתלב במיזמים חדשים ובדרכי התנהלות שונים.
אני רוצה לקוות שהמשבר הנוכחי יגרום לכולנו להתנהל באופן פחות ראוותני ויותר שיוויוני, מתוך הכרה בכך שעל מנת להצליח ולצלוח את המשבר הזה, כמו גם את אלו שיגיעו, והם יגיעו, בעתיד, אנחנו חייבים, יותר מתמיד, לאמץ ולהבין לפחות שני דברים עיקריים: (א) האנשים הם המשאב העיקרי או, במילים של דוב מורן, מורי ורבי והיזם של אמ-סיסטמס, החברה שכל עובדיה אהבו – "People First" (ב) על מנת להגיע לסיכויי ההצלחה הגבוהים ביותר, עלינו לאמץ מנטליות אמיתית של Win-Win.
למרות החששות שמשבר הקורונה יגרום למדינות להסתגר ולאמץ גישות לאומיות, אני מאמין שמשבר הקורונה והמשברים והאתגרים שיבואו בעקבותיו יכריחו את החברות הבינלאומיות ואת המדינות לשתף פעולה מתוך ידיעה והפנמה שכשלון האחד בהכרח הוא כשלון הרבים והצלחת הבודד היא הצלחתו של הכלל.
5. מסקנות כלליות ותובנות שלך ממשבר הקורונה (מה היית צריך לעשות אחרת, מה צריכה לעשות ממשלת ישראל למען התעשיה, מה הציפיות שלך מספקים, לקוחות, עובדים?)
על כולנו להבין שמשבר זה עשוי להיות ראשון מזה כמה משברים שיתכן ויתרגשו עלינו. משברים עתידיים יתכנו כמשברים של הטבע כגון נפילה של מטאורים, רעידת אדמה מקומית או אזורית, סופות, שטפונות, בצורת והסתערויות של מזיקים שונים או משברים מעשי אדם כגון מלחמות או אובדן מקורות אנרגיה כאלו או אחרים. מן הסתם ברור שהעולם והאנושות לא היו ערוכים להתמודד עם משבר זה, ובספק רב אם אנחנו ערוכים להתמודדות עם משברים גלובליים אחרים.
כמדינות וכפרטים על כולנו להיות מוכנים למשבר הבא. בישראל אין ספק שאנחנו לא מספיק מוכנים למשבר נוסף, ועל ההנהגה להתחיל ולתכנן כבר עתה איך ומה עושים כאשר יקרה המשבר הבא. באופן כללי, העולם בכלל וישראל בפרט, חייבים לאמץ את הגישה והיכולת של מדינות כגון יפן וסינגפור להיערך למשברים ולתכנן מבעוד מועד איך להתמודד איתם, כי המשברים יגיעו, ובתכיפות גוברת כי העולם שלנו קטן והולך, התלות ההדדית גוברת כל העת והחיים נעשים יותר ויותר מסובכים.
הציפיות שלי מישראל היא לאמץ מדיניות שקולה למען כל אזרחי המדינה, ללא העדפה סקטוריאלית. מן הסתם, אני משלם יותר מיסים מאשר מרבית תושבי המדינה ואני מודה על כך למזלי הטוב. אבל היותי משלם יותר מיסים לא מקנה לי זכות לקבל מהמדינה יותר מאנשים המשלמים פחות מיסים, ובאותה מידה אסור לנו ליצור משוא פנים או העדפה סקטוריאלית באשר היא. כמו שהחיים על פני כדור הארץ תלויים, בעיקר, בשמירה על שיווי משקל של הרבה גורמים, כך גם בישראל – אם לא נשמור על איזון אזי ניפול כולנו.
ממשלת ישראל חייבת לעודד תעשייה, בפריפריה ולאחר מכן במרכז. יש לחזק את התשתיות הרפואיות והעיסקיות באיזורים המרוחקים מהמרכז, ואילו לא הצהרות סרק אלא מעשים שניתן ליישם אותם. תשלום דיפרנציאלי למורים או רופאים העובדים מחוץ למרכז, הקמה של מרכזי תעסוקה של ההיי טק עם הצדקה כלכלית מחוץ לגוש חיפה – ירושלים וכוונה אמיתית להיטיב עם כלל תושבי הארץ הם הצעדים הראשונים שאני, בתור מדינאי, הייתי עושה.
