מאז מתקפת חמאס באוקטובר 2023 ותגובת ישראל ברצועת עזה, ניכרת החמרה בעמדת סין. בייג’ינג נוטה לאמץ עמדות פרו־פלסטיניות, תומכת בהחלטות גינוי באו"ם ואף מגבירה את הביקורת על התקפות ישראליות נגד מטרות איראניות. לאווירה זו יש השפעה על היחסים בתחומים הטכנולוגיים
המתיחות הגוברת בין ארה"ב לסין מתחילה להשפיע באופן ישיר גם על ישראל, שמוצאת עצמה נאלצת לאזן בין בעלת הברית הביטחונית המרכזית שלה לבין אחת משותפות הסחר הגדולות ביותר.
במאמר שפורסם לאחרונה ב־Asia Times (30 באוגוסט 2025) כותב ליאון הדר (Leon Hadar), חוקר בכיר ב־Foreign Policy Research Institute ועורך־תורם ב־The American Conservative, כי ישראל ניצבת "במרכזו של משולש טכנולוגי רגיש", כאשר וושינגטון מגבירה את הלחץ להגביל שיתופי פעולה טכנולוגיים עם סין בתחומים כמו שבבים, בינה מלאכותית וטכנולוגיות ביטחוניות.
לדברי הדר:
"הלחץ האמריקני על ישראל שלא להעביר טכנולוגיה לסין, במיוחד בתחומים שיכולים לשמש לצרכים צבאיים, מאלץ את מקבלי ההחלטות בירושלים לבצע חישוב אסטרטגי מחודש – בין שמירה על היתרון הטכנולוגי של בעלת הברית המרכזית, לבין הרצון לשמר יחסים כלכליים חיוניים עם אחת מהכלכלות הגדולות בעולם."
ירידה ביצוא השבבים, עלייה בסחר הכללי
הנתונים מראים על ירידה חדה בהיקף יצוא השבבים מישראל לסין – מ־21 מיליון דולר בשנת 2020 ל־11 מיליון בלבד ב־2022. מגמה דומה נרשמה גם בצד הסיני. עם זאת, היקף הסחר הכולל בין המדינות דווקא עלה והגיע ל־16.3 מיליארד דולר בשנת 2024, מה שמעיד כי למרות המתיחות המדינית, הקשרים הכלכליים ממשיכים להתקיים.
שינוי בעמדת סין כלפי ישראל
מאז מתקפת חמאס באוקטובר 2023 ותגובת ישראל ברצועת עזה, ניכרת החמרה בעמדת סין. בייג’ינג נוטה לאמץ עמדות פרו־פלסטיניות, תומכת בהחלטות גינוי באו"ם ואף מגבירה את הביקורת על התקפות ישראליות נגד מטרות איראניות. שינוי זה הוביל לכך שבסקרים שנערכו בישראל בשנת 2024 רוב הציבור ראה בסין מדינה "בלתי ידידותית" ואף "עוינת".
מבט קדימה
הדר סבור כי יחסי ישראל–סין מצויים בתקופת מעבר:
- עתידם יושפע מהיקף התחרות הגלובלית בין וושינגטון לבייג’ינג.
- חוסר היציבות במזרח התיכון, ובעיקר היחסים מול איראן, עלול להעמיק את הקרע.
- מאבק העליונות בתחום השבבים והטכנולוגיות המתקדמות ישאיר את ישראל בעמדה עדינה, כמדינה חדשנית הנדרשת לבחור צד במערכת בינלאומית הולכת ומקוטבת.
לדברי הדר, "היחסים עם סין שימשו במשך שנים מודל של פרגמטיזם כלכלי, אך כיום הם הפכו לשדה קרב של פוליטיקה עולמית – שבו ישראל נדרשת להגדיר מחדש את האינטרסים ארוכי הטווח שלה".