מחקר עדכני של חברת המחקר Modern Diplomacy מדגיש כי שבבים אינם עוד רכיב טכנולוגי – אלא נשק אסטרטגי במאבק בין ארה"ב לסין, עם השלכות ישירות על הסדר העולמי
מחקר עדכני מאת החוקרת סנה חאן (Modern Diplomacy) מצביע על כך שהמאבק בין ארה"ב לסין סביב השבבים חורג הרבה מעבר לשאלות כלכליות. השליטה בשרשרת הייצור הגלובלית של המוליכים למחצה הפכה לכלי מרכזי בהגדרת יחסי הכוחות ובקביעת כללי הסדר העולמי החדש.
שבבי הסיליקון, שבעבר נתפסו כרכיב סמוי המפעיל מכשירי חשמל וצריכה, הפכו בתוך שני עשורים למוקד מרכזי של יריבות גאו־אסטרטגית. כפי שמציינת חאן, "מי ששולט בשבבים – שולט בעתיד". שליטה זו כוללת השפעה על תחומים מתקדמים כגון בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי, מערכות נשק מתוחכמות ושרשראות אספקה עולמיות.
ממלחמת הסחר – למלחמת טכנולוגיה
המאבק החל ב־2018, כשהממשל האמריקני האשים את סין בגניבת קניין רוחני והטיל עליה מכסים. בהמשך, העימות התרחב לתחום השבבים – נכס שמוגדר כיום לא רק כמוצר צריכה אלא כמרכיב בליבת הביטחון הלאומי. ארה"ב רואה בהתקדמותה הטכנולוגית של סין איום קיומי על מעמדה, ואילו בייג’ינג רואה בהגבלות האמריקניות ניסיון להותיר אותה בעמדת נחיתות, המשך ל"מאות שנות ההשפלה" בתולדותיה.
בלב המאבק נמצאת טאיוואן, המייצרת יותר מ־90% מהשבבים המתקדמים בעולם באמצעות חברת TSMC. מבחינת וושינגטון, אבטחת עצמאותה של טאיוואן היא ערובה להמשך השליטה האמריקנית בשרשרת האספקה. מבחינת בייג’ינג – שליטה באי היא יעד אסטרטגי לאומי, והמאבק על השבבים הופך חלק מהעימות הגאו־פוליטי המסוכן ביותר במזרח אסיה.
ארה"ב נוקטת במדיניות רבת־חזית: איסור על מכירת ציוד ליתוגרפיה לסין דרך חברת ASML ההולנדית, איסור על שיתוף פעולה עם Huawei ו־SMIC, והשקעות עצומות בתעשייה מקומית באמצעות חוק השבבים והמדע (CHIPS Act), שהעמיד מעל 50 מיליארד דולר בסובסידיות. בו־בזמן, היא מגייסת את יפן, הולנד, טאיוואן ודרום קוריאה ל"ברית סיליקון" שמטרתה לצמצם את התלות בסין.
סין – השקעות עתק בדרך לעצמאות
סין מצדה משקיעה מאות מיליארדי דולרים ביוזמות כמו Made in China 2025. המדינה מגייסת חוקרים ומהנדסים מכל רחבי העולם, מפתחת מפעלי ייצור חדשים ומעניקה סובסידיות נדיבות. מטרתה המוצהרת היא להגיע לעצמאות מלאה בייצור שבבים, אך נכון לעכשיו היא נותרה תלויה בתכנון אמריקני, בציוד יפני והולנדי ובייצור בטאיוואן. חאן מתארת זאת כ"טיפוס על הר טכנולוגי בזמן שארה"ב מסירה שוב ושוב שלבים בסולם".
המאבק בין המעצמות יצר בפועל חלוקה טכנולוגית של העולם: גוש מערבי בראשות ארה"ב מול גוש בהובלת סין. מדינות רבות נאלצות לבחור צד – לעיתים בניגוד לרצונן. האיחוד האירופי, למשל, מנסה לפתח תעשיית שבבים עצמאית כדי לשמור על ריבונות טכנולוגית, אך גם הוא נגרר לעימות בין המעצמות.
לדברי חאן, זוהי מלחמה קרה חדשה: לא פצצות וטנקים, אלא שרשראות אספקה, מיקרו־מעגלים ותלות טכנולוגית. בעוד המאה ה־20 זכורה כתקופת "מלחמות הנפט", המאה ה־21 עלולה להיזכר כ"מלחמות הסיליקון".
המאמר מבוסס על ניתוח מאת Sana Khan, חוקרת לתואר MPhil ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת ההגנה הלאומית באסלאמאבד, פורסם באתר Modern Diplomacy (30 באוגוסט 2025).
