סאמיר וואסון הציג בהרצאת וידאו את המעבר הצפוי ל־AI בקצה, ואת תפקידם של RISC-V, סיליקון פתוח ושבבים מותאמים ברכב, רובוטיקה ותעשייה
תעשיית השבבים עומדת בפני שלב חדש במהפכת הבינה המלאכותית: מעבר מהענן וממרכזי הנתונים אל מכונות פיזיות, כלי רכב, מפעלי ייצור, רובוטים ומערכות אוטונומיות. כך אמר סאמיר וואסון, מנכ״ל MIPS העולמית, בהרצאה ששודרה בווידאו בכנס ChipEx2026.
לדבריו, במשך שנים שבבים היו בכל מוצר כמעט, אך רוב הציבור לא הבין עד כמה הם מרכזיים לחיי היום־יום, לכלכלה ולביטחון הלאומי. משבר שרשרת האספקה בתקופת הקורונה שינה את התמונה. מהפכת ה־AI האיצה עוד יותר את ההבנה כי גישה לטכנולוגיית שבבים, יכולת ייצור ושליטה בשרשרת האספקה הן כבר לא רק עניין עסקי. הן חלק מהתחרות על עצמאות טכנולוגית.
מהצ׳אטבוטים אל הרובוטים
וואסון תיאר את השלב הבא כמהלך מ־Chatbots to Robots. עד כה, עיקר תשומת הלב הופנתה למרכזי נתונים ולמאיצים גדולים שמריצים מודלים של בינה מלאכותית. אולם השלב הבא, לדבריו, יגיע כאשר אותה אינטליגנציה תעבור אל הקצה: לרכב, לרחוב, למפעל, לרובוטים, לטלפונים ולמערכות תעשייתיות.
המעבר הזה יחייב שינוי עמוק בעולם השבבים. במרכזי נתונים אפשר להפעיל מערכות גדולות, עתירות הספק ויקרות. במכונה פיזית התנאים שונים לחלוטין. יש מגבלות של הספק, חום, עלות, זמן תגובה ואמינות. לכן, לטענת וואסון, השוק יזדקק לפחות לשבבי מדף כלליים ויותר לשבבים שמותאמים לאלגוריתם, לעומס העבודה ולסביבת הפעולה.
הוא השווה את המהלך למה שכבר קרה במרכזי הנתונים. בעבר חברות רכשו בעיקר מעבדי מדף מספקים גדולים. עם עליית ה־AI, חברות ענק החלו לפתח חלק מהסיליקון בעצמן, משום שאלגוריתמים מותאמים דורשים חומרה מותאמת. לדבריו, תהליך דומה צפוי להתרחש כעת גם ברכב, ברובוטיקה ובתעשייה.
RISC-V כ״לינוקס של החומרה״
אחד המסרים המרכזיים בהרצאה היה המעבר לארכיטקטורות פתוחות, ובראשן RISC-V. וואסון תיאר זאת כ״לינוקסיזציה של החומרה״. כשם שלינוקס פתחה את עולם התוכנה למפתחים רבים יותר, כך RISC-V עשויה לפתוח את עולם החומרה לחברות רבות יותר.
RISC-V מבוססת על סט פקודות פתוח. המשמעות היא שחברות שונות יכולות להשתמש בשפה משותפת מול החומרה, אך עדיין לבנות מימושים ייחודיים ומוצרים מובחנים. לפי וואסון, הדבר יאפשר ליותר חברות לפתח שבבים מותאמים, במקום להסתמך רק על ספקים גדולים ועל קטלוג מצומצם של רכיבים קיימים.
לדבריו, RISC-V כבר אינו פרויקט אקדמי. הוא נמצא בשימוש מעשי במרכזי נתונים, במכשירים ובמערכות רכב. הוא אף ציין כי חלק ממערכות הבקרה של מאיצי Nvidia מבוססות על RISC-V, כדוגמה לכך שהתקן הפתוח כבר חדר לשימושים תעשייתיים משמעותיים.
לחוש, לחשוב, לפעול ולתקשר
וואסון חילק את עולם ה־Physical AI לארבע פעולות בסיסיות: לחוש, לחשוב, לפעול ולתקשר. כל מערכת אוטונומית צריכה לקלוט מידע מהסביבה, לעבד אותו, לקבל החלטה, להפעיל רכיבים פיזיים, ולתקשר עם מערכות אחרות או עם הענן.
ברכב אוטונומי, למשל, שלב החישה כולל מצלמות, מכ״ם ולידאר. שלב החשיבה כולל עיבוד AI וקבלת החלטות. שלב הפעולה כולל שליטה במנועים, בלמים או זרועות מכניות. שלב התקשורת מחבר את המערכת לענן ולמערכות חיצוניות. ככל שהמערכות הופכות חכמות יותר, כך עולה הצורך בשבבים שמסוגלים לבצע את כל הפעולות האלה בזמן אמת, בצריכת הספק נמוכה ובאמינות גבוהה.
להוריד את חסם הכניסה לשבבים מותאמים
וואסון הדגיש כי פיתוח שבבים מותאמים היה בעבר יקר מאוד ואיטי מאוד. לדבריו, פיתוח מיקרו־בקר מותאם יכול היה לעלות כ־50 מיליון דולר ולהימשך כמה שנים. המטרה של MIPS ו־GlobalFoundries היא להוריד את חסם הכניסה באמצעות תקנים פתוחים, פלטפורמות מוכנות, מודלים וירטואליים, שרשרת ייצור מוכחת ושילוב מוקדם בין חומרה לתוכנה.
לדבריו, היעד הוא לצמצם עלות טיפוסית מכ־50 מיליון דולר לכ־5 מיליון דולר, ולהפחית את משך הפיתוח מכארבע שנים לטווח של שישה עד שמונה חודשים. אחת הדרכים לכך היא פיתוח תוכנה עוד לפני שהשבב הפיזי מוכן, באמצעות פלטפורמות וירטואליות שמדמות את החומרה העתידית. כך אפשר להתחיל מוקדם יותר את עבודת התוכנה, שהיא לעיתים צוואר הבקבוק המרכזי במוצרי רכב ותעשייה.
וואסון ציין גם את חשיבות האקו־סיסטם. שבב אינו עומד לבדו. הוא זקוק למערכת הפעלה, כלי פיתוח, דיבאגר, תמיכה בתקני בטיחות, שרשרת ייצור ותוכנה משלימה. לדבריו, MIPS ו־GlobalFoundries פועלות לבנות סביבה כזו עבור שווקים ממוקדים כמו רכב, רובוטיקה ומערכות אוטונומיות.
המסר המרכזי של ההרצאה היה כי AI בקצה אינו רק הרחבה של מהפכת הענן. זהו שלב חדש, שבו יתרון תחרותי ייקבע גם לפי היכולת לפתח סיליקון מותאם, בטוח, יעיל ופתוח יותר. אם העשור האחרון היה העשור של מרכזי הנתונים, העשור הבא עשוי להיות העשור של המכונות החכמות.
