ננו-פבריקה גייסה מאז הקמתה ארבעה מיליון דולרים בלבד ונמכרה במחיר של פי 14 מסכום ההשקעה * החברה הוקמה ב-2016 על ידי ג'ון דונר, ד"ר לפיזיקה, המשמש כמנכ"ל, ואייל שלף, סמנכ"ל הטכנולוגיות
בסוף השבוע דיווחנו על רכישת חברת הסטרטאפ ננו-פבריקה (Nanofabrica), על ידי חברת ננו דיימנשן ברכישה כל ישראלית בהיקף של 55 מיליון דולרים, פי 14 מסכום שהושקע בה.
ננו-פבריקה פיתחה מדפסת תלת-מימד להדפסת חלקים זעירים ברמת דיוק של מיקרון (אלפית המילימטר). המדפסת מצליחה לבצע הדפסה של חלקים זעירים מאוד ברמת דיוק של מיקרון אחד בלבד (אלפית המילימטר). המדפסת יכולה לשמש לייצור אבות טיפוס, תבניות יציקה וגם ייצור סדרתי של מערכות המורכבות מעשרות אלפי רכיבים. המדפסת מאפשרת הדפסת פולימרים באמצעות אור.
החברה הוקמה ב-2016 על ידי ג'ון דונר, ד"ר לפיזיקה, המשמש כמנכ"ל, ואייל שלף, סמנכ"ל הטכנולוגיות. החברה גייסה כ-4 מיליון דולר. המשקיעה הראשית בחברה היא קרן ההון-סיכון i3 Equity Partners, המתמחה בהשקעה בסטארט-אפים בשלבים מוקדמים מאוד. בראיון לChiportal מסביר ערן וגנר, שותף מנהל בקרן i3 Equity Partners כי "לננו-פבריקה שלושה יתרונות שהיא מביאה לשוק – הראשון הרזולוציה, קוטר הכדור הקטן ביותר המתמצק הוא מיקרון אחד. היתרון השני הוא מהירות ההדפסה הגבוהה יחסית, והשלישית – נפח גדול, כלומר המדפסת יכולה להדפיס עד קופסא בצורת קוביה של 10 ס"מ כל צלע."
"עם שלושת המרכיבים דיוק גדול מהירות גבוהה יחסית וגודל גדול יחסית, היא פונה לתעשית הייצור המדויק ומציעה תהליכי ייצור חדשים שיש להם יתרונות כגון ייצור של אצוות קטנות, ייצור מאוד מהיר, בין היתר לתעשיית התבניות שמשמשות לייצור מוצרים רבים לדוגמה פלסטיק. עד כה היה צורך להזמין תבניות כאלה מסין בתהליך שארך חודשים. עם המדפסת של ננו-פבריקה אפשר לייצר תבנית מעכשיו לעכשיו בדיוק מאוד גבוה ואז להשתמש בתבנית כדי לייצר באופן מידי סדרות קצרות של מוצרים."
המוצרים של ננו-פבריקה מיועדים לשימוש ברצפת הייצור. זאת כחלק חלק ממעבר של תעשיית תלת ממד מהחדר של המעצב ואבי טיפוס לרצפת הייצור וייצור סדרתי של רכיבים. הרבה מדברים על תעשיה 4.0 בתחום זה יש גם בפורטפוליו שלנו, שני סוגי חברות. סוג אחד הוא חברות שמשפרות את התפוקה או פותרות בעיות במכונות. יש לנו בפורטפוליו ברה בשם ואנטי אנליטיקס שעוזרת לחברות אלקטרוניקה לשפר אוסף שלם של פרמטרים ברצפת הייצור תוך שימוש ב-AI. הסוג השני הוא להמשיך ולהצעיד את השוק קדימה, ובו נמצאת ננו פבריקה.
ננו-פבריקה הצליחה להשתמש בשיטת ההזרקה גם לרכיבים עדינים מדי שאי אפשר לייצר בתבניות. עם זה באנו וחיפשו אילו יישומים השוק דורש. פתחנו לשכת שירות עוד הרבה לפני שבנינו את המוצר ונסינו למכור אותו למישהו. היה לנו אב טיפוס מתקדם. פרסמנו את היכולות שלנו ובתוך שנה וחצי פנו אלינו בערך 300 ארגונים מהגדלים בעולם בכל התעשיות כלל המיכשור הרפואי ואף תעשיית הרכב. אחר כך התקנו מכונות אצל שלושה לקוחות, אחת מהן היא ארן הישראלית. מכאן השימושים הולכים וגדלים, רכיבים אופטיים, תעשיית הרפואה – למשל בעולם של מזרקים, אפילו ברמה תאית. יש שימושים בעולם האלקטרוניקה, ואף כלים לתעשיית השבבים
מה היו התוכניות אם לא הייתם מוכרים את החברה לננו דימנשן?
וגנר: "התוכניות היו לייצר חברה גדולה ומובילה בתחום הייצור המדויק. אינני יכול לדבר בשמם אך כנראה שגם ננו דימנשן חושבים שיש שוק מאוד גדול שצריך את המוצרים הללו. השקענו בננו פבריקה כמו בחברות רבות אחרות בשלב מוקדם שבו יש שני יזמים ורעיון. חברה שתדע לספק מוצר נדרש בשוק שלה, לרבות המכונות החומרים והשירות כדי לעזור לתעשיה לעשות את הטרנספורמציה שהיא צריכה לעשות כדי להתאים למאה ה-21 והלאה.|
"היו בחברה לדעתנו את כל המרכיבים כדי להצליח לעשות את זה. גם יזמים מאוד מוכשרים שידעו גם לגייס מסביבם אנשים סופר מוכשרים ולהניע אותם ולעודד אותם להגיע להישגים. היה לנו גם כבר מותג בשוק, לקוחות שעובדים איתם נהנים סביב המוצרים של החברה . היזמים עשו עבודה טובה לשווק את עצמם בתעשייה, לשתף פעולה עם גורמים שונים בתעשייה ולזכרות בפרסים היתה להם טכנולוגיה יחודית שתאפשרנה להם גם בתוך ננו דימנשן להמשיך לעשות את מה שהבטיחו שיעשו.
"למייסדים יש סיפור חיים מעניין. ג'ון דונר עלה כנער מדרום אפריקה, שירת ביחידה מובחרת, למד פיזיקה ואלקטרוניקה בארץ ויצא לדוקטורט במוסד אקדמי בספרד שהוא אחד המתקדמים בעולם. הוא עבד כיזם בתוך המוסד והחליט שהוא רוצה להיות יזם בעצמו. אייל שלף היה הרבה שנים ב-HP אינדיגו וניהל שם את תחום החומרים. היה לי תענוג מאוד גדול לעבוד עם שני האנשים המיוחדים האלה.
ידוע שקרנות הון הסיכון בארץ מעדיפות תוכנה, איך מצליחים עם חברת חומרה?
"בארץ רבים חוששים להיכנס לפרויקטים של חומרה. ננו פבריקה היא דוגמה נהדרת לפרויקט חומרה שהוא מעבר לאינטגרציה של כמה טכנולוגיות קיימות אלא ממש פריצת דרך משמעותית ברמה הטכנולוגית שמאפשרת לעשות דברים שאי אפשר היה לעשות קודם. האתגר היה לקחת רעיון מאפס ולהפוך אותו למוצר עובד. לא טריוויאלי שהחברה הצליחו לעשות את זה עם השקעה כל כך קטנה, אני מאוד גאה בתוצאה הסופית." סיכם וגנר.
