כך עולה ממחקר חדש של מוסד שורש – תעסוקה בענפי ההייטק בישראל: עבר, הווה ועתיד. שכתבו החוקרים ד"ר יעל מלצר ופרופ' איל קמחי, שבראיון ל-CHIPORTAL הוא אומר שמדובר במאגר העיקרי של בכירים בתעשיית ההייטק
מספר בוגרי התארים המתקדמים נמצא בירידה חדה בשנים האחרונות. כך עולה מממחקר חדש של מוסד שורש – תעסוקה בענפי ההייטק בישראל: עבר, הווה ועתיד. שכתבו החוקרים ד"ר יעל מלצר ופרופ' איל קמחי, שבראיון ל-CHIPORTAL הוא אומר שמדובר במאגר העיקרי של בכירים בתעשיית ההייטק.
ד"ר מלצר ופרופ' קמחי מוצאים כי ההתפתחות המהירה של ההייטק בישראל מביאה לעיתים לעודף ביקוש לעובדים מתאימים, שקצב הכשרתם אינו מדביק את קצב השינוי בביקוש. בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, המחקר של מוסד שורש מראה שישראל מכשירה מעט אקדמאים בתחומי המדעים וההנדסה (מלבד בתחום טכנולוגיות המידע והתקשורת).
מצב זה נמצא במגמת שיפור, והביקוש ללימודי תואר ראשון, במקצועות הרלוונטיים, גדל. אך מגמה זו עלולה שלא להספיק, בשל מגוון סיבות.
אומנם ישנה עלייה בשיעור הנבחנים בבגרות ברמה של חמש יחידות במתמטיקה ובמדעים, אך מלצר וקמחי טוענים שעלייה זו עשויה להתברר כבלתי מספיקה. רמת הידע של תלמידים ישראלים במקצועות הליבה היא מהנמוכות בעולם המפותח.
בראיון ל-CHIPORTAL אמר פרופ' קמחי, סגן נשיא מוסד שורש למחקר כלכלי חברתי ובמקביל פרופסור לכלכלה חקלאית באוניברסיטה העברית כי "בניגוד לדעה הרווחת רוב האנשים שמגיעים למשרות בכירות בהייטק באים עם תארים אקדמיים בתחומי מתמטיקה מחשבים מדעים הנדסה. יש בודדים שקופצים מ8200."
בתקופות שההייטק משגשג מדברים על מחסור בעובדים מתאימים. לא מספיק סתם תואר צריך תואר במקצוע נדרש אותם מקצועות.
"בדקנו את המגמות של מספר הבוגרים בתחומים האלה מצאנו שבחלקן ישראל נמצאת במצב לא רע למשל טכנולוגית מידע. בתחום זה אנחנו מכשירים מספר סביר של בוגרים, יותר מאשר במדינות מפותחות אחרות. בהנדסה אנחנו עדיין יותר מאחרות אך במגמת ירידה. מדעי הטבע, מתמטיקה ומחשבים מכשירים פחות מאשר במדינות אחרות. הבעיה הגדולה יותר ניכרת בתארים המתקדמים תואר שני ושלישי אלו שיגיעו למשרות הבכירות בחברות הייטק רואים ירידה מתךמדת מול מדינות אחרות שמראות עליה מתמדת הפער הולך ומתרחב.
בשנת 2015 כמעט 16% מבוגרי תואר שני ושלישי בישראל היו במדעים טכנולוגיה והנדסה ובשנת 2021 זה ירד לפחות מ-.12%. במילים אחרות, אנחנו מכשירים הרבה אנשים אבל לא בתחומים הרלונטיים להייטק. את ההשלכות נראה בעתיד כאשר ההייטק יתאושש מהקיפאון ויהיה ביקוש לעובדים יתכן שבנק העובדים המתאימים לא יהיה מספיק גדול".
מה הסיבה לירידה במספר הלומדים והבוגרים לתארים מתקדמים בתחומי ההייטק?
פרופ' קמחי: "איננו יכולים לומר בדיוק מה הסיבה אבל יכולים לנחש שזה מתחיל בגילים יותר מוקדמים. בסך הכל מבחינת מועמדים אנשים רוצים ללמוד הנדסה ורבים מתקבלים ללימודים אבל האיכות לא מה שהיה פעם. הציון הפסיכומטרי נמצא במגמת ירידה, כלומר מקבלים יותר אנשים עם יכולות פחות טובות. את השורש צריך לחפש במערכת החינוך שלא מכשירה מספיק ברמות הגבוהות באותם תחומים הנדרשים בהייטק."
בהקשר לחינוך הוסיף פרופ' קמחי: בחמש השנים האחרונות אנו רואים עליה במספר תלמידים שנבנחנים לבגרות ברמה של 5 יחידות בתחומים מדעיים, כך שייתכן שזה ישתפר בהמשך אבל לא בטוח שזה יספיק."
צריך להסתכל גם מה שקורה לפני הבגרות: אם תלמיד מגיע לכיתה י' ומחליט אם ללמוד חמש יחידות במקצוע מדעי. כדי שיוכל להחליט אם ללמוד במתמטיקה או במחשבים הוא צריך לקבל עוד קודם הכשרה רלוונטית וכשרואים את ההישגים של התלמידים שלנו שנמצאים ברמות הנמוכות כנראה שיש תלמידים שלא מקבלים את רמת ההשכלה הנדרשת.
מסביר קמחי: "עוד בטרם המשבר החוקתי ופרוץ המלחמה, החסם העיקרי להתפתחות ענף ההייטק, מנוע הצמיחה העיקרי של ישראל, היה המחסור בכוח אדם מיומן, מקצועי ויצירתי. משבר ההייטק העולמי בשנה החולפת, שהיה חמור במידה ניכרת בישראל, מספק חלון הזדמנויות נדיר לבחינת כיווני מדיניות היכולים לצמצם מחסור עתידי כשהתחום יתאושש. המחקר החדש של מוסד שורש מספק נקודת מבט רחבת היקף כזו. "
לסיכום אמר פרופ' קמחי: הסיפור של ההייטק הוא לא רק כח אדם. אם אתה מסתכל על השנה האחרונה המשבר בהייטק הוא חלק ממשבר עולמי אבל אצלנו הוא מושפע גם מנסינות החקיקה ועכשיו המלחמה שהגדילו את החששות של משקיעים זרים מהשקעות בישראל. כדי להחזיר אותו לקדמותו צריך גם לגמור את המלחמה גם להחליף את הממשלה וגם לשפר את מערכת החינוך." מסכם פרופ' קמחי.
