הטכניון אירח את דב מורן, ממציא הדיסק און קי
הטכניון ציין בשבוע שעבר 25 שנה להמצאת ההחסן הנייד – דיסק-און-קי – באירוע מיוחד עם בוגר הטכניון דב מורן, ממציא הדיסק-און-קי. הפטנט על הדיסק און קי הוכר בתאריך 14.11.2000, ומיד לאחריו נחשף לציבור. שיווק המוצר לקהל הרחב החל ב-15.12. נפח האחסון במקור היה 8 מגה בייט במוצר הבסיסי ועד 32 מגה עבור מוצר הפרמיום. כיום הנפח המקסימלי לדיסק און קי באותו גודל הוא 4 טרה (פי מיליון יותר אחסון!).
דב מורן, בוגר הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי, הוא יזם סדרתי, דוקטור לשם כבוד מהטכניון ומאנשי ההייטק הישראלים המשפיעים ביותר בעולם. ב-2015 הוא זכה בפרס ריינולד ג’ונסון למערכות איחסון מטעם IEEE – האגודה הבינלאומית של מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה. את פרס אדוארד ריין שקיבל בשנת 2012 – 20 אלף יורו – תרם מורן לטכניון.
מורן יסד את M-Systems בשנת 1989 כדי לפתח מערכות איחסון המבוססות על יתרונותיו של זיכרון הפלאש (Rewritable flash memory). התקן ה-USB הראשון, הדיסק-און-קי, הושק על ידי החברה בשנת 2000 ותפס עד מהרה את מקומו של כונן התקליטורים באיחסון ובהעברה של מידע. בשנת 2006 נרכשה M-Systems על ידי סאנדיסק תמורת 1.6 מיליארד דולר.
בשיחה עם פרופ' שחר קוטינסקי, חוקר בכיר בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי, סיפר מורן על לימודיו בטכניון, על החברות שהקים ועל יזמות כדרך חיים. רבים מהסטודנטים בקהל עוד לא נולדו כאשר הדיסק-און-קי יצא לשוק.
מורן סיפר על הקמת החברה הראשונה שלו, M-Systems, בסוף שנות השמונים. "באותה תקופה הוקמו בישראל מעט מאוד חברות בשנה. בימים עשיתי עבודות אאוטסורסינג, קבלנות משנה, כדי להתפרנס, ובלילה עבדתי על פיתוחים משלי. במילים אחרות, לא היה לי זמן לישון. במסגרת העבודה טסתי לארצות הברית, שם למדתי על אחסון נתונים במערכות צבאיות והבנתי שהפתרון בתחום האחסון הוא זיכרון סטטי, בלי חלקים נעים – זיכרון פלאש.
"הרעיון הספציפי לדיסק-און-קי קשור גם הוא למשהו שקרה לי בארצות הברית – הייתי אמור להעביר מצגת והסוללה של המחשב שלי עמדה להיגמר. מישהו הציע לי את המחשב שלו, אבל לא היה לי איך להעביר אליו את המצגת. באותו רגע החלטתי שלעולם לא אלך יותר למצגת בלי גיבוי בכיס. זאת הייתה המוטיבציה לפיתוח הדיסק-און-אי.
"אם דב מורן הנוכחי, איש ההון סיכון, היה פוגש את דב מורן הצעיר, הוא לא היה משקיע בו. בשלב ההוא עשיתי הרבה טעויות, אבל אני לא מצטער עליהן – הכישלון הוא חלק מתהליך הלימוד, וחשוב תמיד לזכור שכל כישלון הוא שיעור.
בתשובה לשאלתו של פרופ' קוטינסקי על עידן ה-AI השיב מורן כי "זאת באמת מהפכה מטורפת. אני תופס את התפתחות הטכנולוגיה כתהליך מחזורי שבנוי על השפעה הדדית בין תשתיות ליישומים. לפני כחמישים שנה המציאו את המחשב האישי – ואז פיתחו המון יישומים למחשב האישי. בעקבות זאת התעורר צורך בחיבור בין מחשבים – והומצאה תשתית האתרנט שהובילה לפיתוח יישומים חדשים נוספים. כשעלתה דרישה לחיבורים בין ארגונים ובין ארצות הומצא האינטרנט. אבל התקשורת המקומית הצריכה תשתית חזקה ורחבה, וכך נולד הענן. כך גם מהפכת ה-AI – היא תצריך פיתוח של תשתיות חדשות ותוביל לפיתוחים חדשים. מה שמעניין אותי במיוחד הוא החיבור בין AI ל-Health Tech, כי תחום הרפואה מפגר אחר הטכנולוגיה, והפער הזה מונע התקדמויות משמעותיות ברפואה."
בתשובה לשאלה על המסר שלו לסטודנטים השיב מורן: "בסופו של דבר הצלחנו בזמנו כי היינו מומחים בתחום הפלאש. קראנו המון בנושא וידענו מה אחרים עושים, כך שמה שנשאר לעשות הוא לחבר את הנקודות. וזה המסר שלי לכם, הסטודנטים: תשקיעו בלמידה, תעמיקו, תרכשו ידע עמוק. תמשיכו לתארים גבוהים ואל תתפזרו. אם תרצו להיות יזמים זה בסדר, אבל אולי מוטב קודם לעבוד בחברה גדולה כדי להבין איך דברים עובדים – אחרת תצטרכו ללמוד את זה בסטארטאפ שתקימו, ושם יש ללמידה הזאת מחיר כבד. חשוב גם לזכור שיזמות מחייבת עבודה קשה, לקיחות סיכונים וחוסר איזון בין חיי משפחה ועבודה, וזה לא מתאים לכולם. בסופו של דבר, יזמות היא שריטה – ואני שרוט מאוד."
במהלך ביקורו בטכניון סייר מורן בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי, וערך פגישות עם פרופ' יובל גרעיני המשנה לנשיא הטכניון לחדשנות וקשרי תעשייה, עם פרופ' ליהי צלניק-מנור סגנית הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, עם פרופ' עדית קידר דיקנית הפקולטה ועם חוקרים ויזמים מובילים בטכניון.
