כך אומר פרופ' אבי פרידמן, אוני' רוצ'סטר והטכניון, שישתתף בכנס ChipEx 2013 בראיון ל-Chiportal
פרופסור אבי פרידמן |
אחד האורחים החשובים בכנס ChipEx 2013 שייערך ב-30/4-1/5 במרכז הכנסים של מלון דייויד אינטרקונטיננטל בת"א יהיה פרופ' אבי פרידמן (Eby Freidman).
פרידמן הוא פרופסור לאלקטרוניקה והנדסת מחשבים באוניברסיטת רוצ'סטר וגם פרופסור אורח בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון ומשמש כיועץ במספר חברות. ראיינו אותו לקראת הכנס.
"ההתמחות שלי היא בתכנון מעגלים לביצועים גבוהים. בתחום זה פיתחתי סדרת מוצרים מסחריים כאשר עבדתי בתעשיה במשך 12 שנים ופרסמתי למעלה מ-400 מאמרים, כעשרה פטנטים ו-16 ספרים במהלך למעלה מ-20 שנה באקדמיה. אני מתמחה במיוחד בשעונים על השבבים ובאספקת אנרגיה, אינטגרציה תלת ממדית ובתכנון מעגלים מהירים וחיבור הדדי.
מנקודת המבט שלך מהם האתגרים הגדולים ביותר של תעשיית השבבים בחמש השנים הבאות?
פרופ' פרידמן: "ישנם כמה אתגרים. אמנה אחדים מהם:
- 1. רואים את הסוף של היכולת לרדת עוד יותר ברמת הננו לייצור שבבים. פיתוח של טכנולוגיות חדשות בעידן הפוסט CMOS, וסוף המירוץ אחר שבבים טובים יותר מהירים יותר וזולים יותר שהניע את עולם ההייטק במשך מספר עשורים.
- 2. חיסול החגיגה בכל הקשור לצריכת האנרגיה ויעילות הן של הניידות והן של האינטגרציה במערכות
- 3. ניהול חום
- 4. אינטגרציה של מערכות ואפליקציות בטכנולוגיות הטרוגניות מה שמכונה בעית היתוך המידע.
ישנם עוד אתגרים רבים וניתן גם להתווכח באשר להשפעה ההדדית שלהם.
האם נוכל להשיג תכנון של מעבדים חדשים שיסייעו להתקן שהם לעבוד שבועות או יותר בלי טעינה?
פרופ' פרידמן: התשובה הראשונית שלי היא לא. ואולם, עבור מספר יישומים שבהם אנו מתמודדים עם טבע המעבד, זמן ארוך יותר בין טעינות עשוי להיות אפשרי. יש גם ארכיקטורות חדשות כגון סיליקון אפל, שעשויםי לעזור. לאחרונה, נעשית גם עבודה משמעותית בתחום ייצור אנרגיה על השבב שתוכל לשפר את המצב.
מה אתה יכול לספר על שיתוף הפעולה שלך עם הטכניון?
אני עובד בצמוד עם הטכניון למעלה מתריסר שנים. אני מייעץ לסטודנטים לתארים גבוהים (הן תואר שני והן דוקטורנטים), לימדתי כמה קורסים, נתתי הרבה סמינרים, העברתי סדנאות על נושאים ספציפיים חשובים בתחום המתח הגבוה, וכן אני מנהל במשותף עם פרופ' אבינועם קולודני את מרכז המחקר למעגלים מתקדמים (ACRC).
{loadposition content-related} |