אף אלקטרוני לזיהוי חומר נפץ, מכשיר לגילוי בקטריות במזון, מדפסת ננו-מטרית, ביו-חיישנים וצמיד למדידת הפרופיל הרפואי * מעל 1200 משתתפים מלמעלה מ-36 מדינות, הגיעו לתל אביב לקחת חלק בכנס ובתערוכת "ננו-ישראל 2014", להתרשם ולהציץ הצצה ראשונה לכמה מהטכנולוגיות היותר מתקדמות בתחום, לבחון הישגים מדעיים ולשקול אפשרויות השקעה
כנס "ננו-ישראל 2014" והתערוכה הנלויית אליו, ייפתח היום (יום שני, 24 במרץ) בתל אביב. הכנס הוא אירוע בינלאומי העוסק בחידושים ובהזדמנויות העסקיות בתחומי הננו-חומרים, ננו-אלקטרוניקה, ננו-פוטוניקה, ננו-ביו וננו-רפואה. על פי ההערכות יגיעו אליו מעל 1200 משתתפים מלמעלה מ-36 מדינות.
ישראל נודעת בשל הישגיה וחדשנותה בתחום הננו. לאורך העשור האחרון ישראל מיצבה עצמה כמובילה ננו-טכנולוגית, המספקת אפשרויות חדשות ומרגשות בתחומי הרפואה, מובייל, ביטחון ועוד תחומים מתעשיית ההיי-טק. בכנס ובתערוכה הנלויית, ניתן יהיה להתרשם ולהציץ הצצה ראשונה לכמה מהטכנולוגיות היותר מתקדמות בתחום, שיוצגו בביתן מתימ"ופ, על ידי המדען הראשי, אבי חסון, דוגמת אף אלקטרוני לזיהוי חומר נפץ, מכשיר לגילוי בקטריות במזון, מדפסת ננו-מטרית, פאנלים סולאריים גמישים, ביו-חיישנים וצמיד למדידת נתוני הפרופיל הרפואי.
שלושת יושבי הראש של הכנס מייצגים את השילוב בין אקדמיה – ממשל – תעשייה: פרופסור אורי סיון, ממקימי מכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה בטכניון ופרופסור בפקולטה לפיסיקה; רפי קוריאט, מבכירי אנשי התעשייה בארץ והאחראי לשיתופי פעולה מסחריים ואקדמיים בוועדה הלאומית לננוטכנולוגיה (INNI) ונאוה סברסקי-סופר, יועצת בין-לאומית בתחום מסחור טכנולוגיה ושותפה מייסדת בפורום הבין-לאומי למסחור טכנולוגיות.
כמה השתנה עולם הננו בשנתיים האחרונות, מאז הכנס האחרון?
פרופ' סיון: "כנס רביעי במספר, מדגים את המשקל הרב לנושא הן באקדמיה והן בתעשייה. בנוסף, הכנס ממחיש את מעמדה של ישראל בעולם מבחינת רשימת המרצים הבינ"ל שתגיע. הכנס מדגים את הבגרות אליה הגיע התחום. 10 שנים מאז הקמת המרכז הראשון בטכניון ומאז הוקמו מרכזים בכל הארץ. תחום שמקיף כמה מאות חוקרים באקדמיה ותעשייה עם מספר גדול של סטודנטים".
סברסקי-סופר: "אנחנו מתחילים לראות יותר מוצרים בשוק, דברים שפעם נראו מדע בדיוני היום הם מציאות. בעקבו ההצלחה של הקונספט בכנס הקודם, גם השנה נציג מודלים טכנולוגיים – שמנגישים את הרעיונות המדעיים והופכים אותם למוחשיים, לפריצות מדעיות שניתן להשתמש בהן בכדי להפוך את החיים שלנו לטובים יותר ונוחים יותר. בשש השנים הראשונות התוכנית עזרה למרכזי המחקר למצב את עצמם כמובילים בתחומם בעולם, ועכשיו הם צריכים לעבור להעצמת הפרמטרים של המסחור: יצירת פטנטים ומסחור פטנטים".
בעקבות הזכיות הרבות של ישראלים בפרסי נובל בתחומי המדע, מול טענות כי צעירים ישראלים כבר לא הולכים ללימודי מדעים, מה המצב בתחום הננוטכנולוגיה?
פרופ' סיון: "בדרך כלל מגיעים לננו טכנולוגיה במסגרת תארים מתקדמים, והסטודנטים מצביעים ברגלים. תחומי המחקר הנוגעים לננומדעים וננוטכנולוגיה מציתים את דמיונם של הסטודנטים ומושכים סטודנטים מצוינים ממגוון רחב מאד של דיסיפלינות הנדסיות ומדעיות.
בתוך לימודי המדעים וההנדסה נחשב התחום לפעיל, וחדשני וברוב המוסדות יש תוכניות לימודים המספקות חינוך מובנה ורב תחומי.
קוריאט: "מנסים לשלב לימודים הקשורים לננוטכנולוגיה כבר בתיכונים. למשל תכנית טמפוס האירופאית במסגרתה ישראל משתתפת כשותפה להכנת תוכנית לימודים לאוניברסיטאות ואשר תהיה לעזר רב למורים כיצד ללמד ננוטכנולוגיה לתלמידי תיכון, תאפשר חשיפה מוקדמת לתלמידים. צריך לזכור כי הבסיס העיקרי היא תמיד תמיד הסקרנות. סקרנות מתחילה בגיל מאד צעיר. אי אפשר להגיע לנער או נערה בגיל 17-18 ולהציע להם להכנס לתחום שהוא לחלוטין לא מוכר להם. מעבר לזה ישנה גם ההתמקדות בפרטים, שהיא כמובן חלק אינטגרלי במחקר המדעי. אנחנו נמצאים בעולם שבו הכל 'עכשיו ומהר', וגם יש נטייה לחקור דברים לרוחב במקום לעומק. אם לא נטמיע את אופן החשיבה המדעי מגיל צעיר, דברים לא יקרו מאליהם… כדי לסייע לתהליך, בכנס הקרוב יוזמנו 200 תלמידים מצטיינים שיכנסו לכנס בחינם. תלמידי מגמות מדעים שונים ממדגם רחב ומיצג של אוכלוסיית בתי הספר התיכוניים כולל הפריפריה ובתי הספר הערביים, והם יחשפו לכל ההרצאות והתכנים בכנס.
מטרתנו היא לאפשר חשיפה מוקדמת לדור הצעיר לתחום חדשני ומרתק ולמשוך אליו את הטובים שיהפכו לדור העתיד של המדענים בתחום הננוטכנולוגיה". סברסקי-סופר: " אחד היעדים של התוכנית הלאומית היה השבת מדענים מובילים למרכזים בארץ וכמו שראינו בנתוני INNI, מעל 100 מדענים נקלטו בחזרה במכוני הננו בישראל, במקום ה- 12 שהיו בתכנון להחזרה.
הכנס ייפתח על ידי יעקב פרי, שר המדע והטכנולוגיה, פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, בני לנדא, יזם ואיש עסקים ופרופ' אלן היגר, זוכה פרס נובל לכימיה, שיופיעו יחד עם רשימה ארוכה של אנשי אקדמיה ותעשייה, מהארץ ומהעולם. מעל 40 חברות ננו ישראליות יציגו את חידושיהן וגם השנה תיערך תחרות "אמנות ננו", שבסופה יוצגו בתערוכה עבודות אמנות המבוססות על ננו-טכנולוגיה.
אתר: http://www.kenes.com/nano
{loadposition content-related} |