• אודות
  • כנסים ואירועים
  • צור קשר
  • הצטרפות לניוזלטר
  • TapeOut Magazine
  • ChipEx
  • סיליקון קלאב
  • Jobs
מבית
EN
Tech News, Magazine & Review WordPress Theme 2017
  • עיקר החדשות
    לוגו ARM. צילום יחצ

    קוואלקום ו־Arm מגבירות את הלחץ על אינטל, AMD ואנבידיה במרכזי הנתונים

    סיליקון פוטוניקס. איור באמצעות DALEE

    SEMI מעלה את התחזית: שוק ציוד ייצור השבבים צפוי לשבור שיאים עד 2028

    שיתוף פעולה בין מדיהטק לאנבידיה. צילום יחצ

    אנבידיה משקיעה 3.5 מיליארד דולר ב-MediaTek ומרחיבה את שיתוף הפעולה בשבבי AI

    לוגו SK hynix. אילוסטרציה: depositphotos.com

    SK hynix החלה להקים בארה״ב מפעל אריזה לזיכרונות HBM בהשקעה של יותר מ־4 מיליארד דולר

    אנתרופיק. אילוסטרציה: depositphotos.com

    דיווח: Anthropic מקימה חטיבת שבבים ובחנה רכישת חברת שבבי ה־AI MatX בכ־7 מיליארד דולר

    יפן רוצה לחזור לימי הזוהר של תעשיית השבבים.

    Kioxia וסנדיסק מתכננות להשקיע יותר מ־31 מיליארד דולר בייצור זיכרונות ביפן

  • בישראל
    מטע״ד SPECTRO רב־ספקטרלי של אלביט מערכות, המשלב חיישני MWIR, אור נראה ו־SWIR לצד יכולות לייזר וניתוח מבוסס AI. קרדיט: אלביט מערכות.

    אלביט מערכות זכתה בחוזים בהיקף 270 מיליון דולר למערכות SPECTRO רב־ספקטרליות

    הדמיה של מערכת ה-LPU שמפתחת LightSolver. החברה הישראלית משתמשת באינטראקציות בין קרני לייזר לביצוע חישובים אנלוגיים-אופטיים. קרדיט: LightSolver / CollPlant.

    קולפלנט רוכשת את LightSolver הישראלית ונכנסת למחשוב פוטוני מבוסס לייזרים

    מערכת MIRA לבדיקת אמינות של שבבים. מקור: קווליטאו

    קווליטאו צמחה ב־27%, אך השחיקה ברווח התפעולי והחשיפה לסין מדאיגות את המשקיעים

    הדמיה של מגדל המשרדים החדש שיוקם עבור אנבידיה בפארק עופר יקנעם. קרדיט: טריפל די

    פעילות התקשורת של אנבידיה, שמרכזה בישראל, הגיעה לפי הערכות לכ־17.5 מיליארד דולר ברבעון

    מערכת SMASH של סמארט שוטר (צילום: סמארט שוטר)

    סמארט שוטר: צבר ההזמנות זינק ב־88% ל־51.6 מיליון דולר

    מרכז פיתוח אינטל חיפה. קרדיט אינטל

    הפיתוח הישראלי של אינטל מגיע ללב השרת: Diamond Rapids יכלול עד 256 ליבות

  • מדורים
    • אוטומוטיב
    • בינה מלאכותית (AI/ML)
    • בטחון, תעופה וחלל
    • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
    • ‫יצור (‪(FABs‬‬
    • ‫צב"ד‬
    • ‫שבבים‬
    • ‫רכיבים‬ (IOT)
    • ‫תוכנות משובצות‬
    • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
    • תקשורת מהירה
    • ‫‪FPGA‬‬
    • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
  • מאמרים ומחקרים
  • צ'יפסים
  • Chiportal Index
    • Search By Category
    • Search By ABC
No Result
View All Result
Chiportal
  • עיקר החדשות
    לוגו ARM. צילום יחצ

    קוואלקום ו־Arm מגבירות את הלחץ על אינטל, AMD ואנבידיה במרכזי הנתונים

    סיליקון פוטוניקס. איור באמצעות DALEE

    SEMI מעלה את התחזית: שוק ציוד ייצור השבבים צפוי לשבור שיאים עד 2028

    שיתוף פעולה בין מדיהטק לאנבידיה. צילום יחצ

    אנבידיה משקיעה 3.5 מיליארד דולר ב-MediaTek ומרחיבה את שיתוף הפעולה בשבבי AI

    לוגו SK hynix. אילוסטרציה: depositphotos.com

    SK hynix החלה להקים בארה״ב מפעל אריזה לזיכרונות HBM בהשקעה של יותר מ־4 מיליארד דולר

    אנתרופיק. אילוסטרציה: depositphotos.com

    דיווח: Anthropic מקימה חטיבת שבבים ובחנה רכישת חברת שבבי ה־AI MatX בכ־7 מיליארד דולר

    יפן רוצה לחזור לימי הזוהר של תעשיית השבבים.

    Kioxia וסנדיסק מתכננות להשקיע יותר מ־31 מיליארד דולר בייצור זיכרונות ביפן

  • בישראל
    מטע״ד SPECTRO רב־ספקטרלי של אלביט מערכות, המשלב חיישני MWIR, אור נראה ו־SWIR לצד יכולות לייזר וניתוח מבוסס AI. קרדיט: אלביט מערכות.

    אלביט מערכות זכתה בחוזים בהיקף 270 מיליון דולר למערכות SPECTRO רב־ספקטרליות

    הדמיה של מערכת ה-LPU שמפתחת LightSolver. החברה הישראלית משתמשת באינטראקציות בין קרני לייזר לביצוע חישובים אנלוגיים-אופטיים. קרדיט: LightSolver / CollPlant.

    קולפלנט רוכשת את LightSolver הישראלית ונכנסת למחשוב פוטוני מבוסס לייזרים

    מערכת MIRA לבדיקת אמינות של שבבים. מקור: קווליטאו

    קווליטאו צמחה ב־27%, אך השחיקה ברווח התפעולי והחשיפה לסין מדאיגות את המשקיעים

    הדמיה של מגדל המשרדים החדש שיוקם עבור אנבידיה בפארק עופר יקנעם. קרדיט: טריפל די

    פעילות התקשורת של אנבידיה, שמרכזה בישראל, הגיעה לפי הערכות לכ־17.5 מיליארד דולר ברבעון

    מערכת SMASH של סמארט שוטר (צילום: סמארט שוטר)

    סמארט שוטר: צבר ההזמנות זינק ב־88% ל־51.6 מיליון דולר

    מרכז פיתוח אינטל חיפה. קרדיט אינטל

    הפיתוח הישראלי של אינטל מגיע ללב השרת: Diamond Rapids יכלול עד 256 ליבות

  • מדורים
    • אוטומוטיב
    • בינה מלאכותית (AI/ML)
    • בטחון, תעופה וחלל
    • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
    • ‫יצור (‪(FABs‬‬
    • ‫צב"ד‬
    • ‫שבבים‬
    • ‫רכיבים‬ (IOT)
    • ‫תוכנות משובצות‬
    • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
    • תקשורת מהירה
    • ‫‪FPGA‬‬
    • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
  • מאמרים ומחקרים
  • צ'יפסים
  • Chiportal Index
    • Search By Category
    • Search By ABC
No Result
View All Result
Chiportal
No Result
View All Result

בית מאמרים ומחקרים מחקרי שוק “אסור להשאיר טכנולוגיה על המדף יותר מדי זמן, אחרת היא תסריח כמו דג”

"אסור להשאיר טכנולוגיה על המדף יותר מדי זמן, אחרת היא תסריח כמו דג"

מאת אבי בליזובסקי
24 מרץ 2014
in מאמרים ומחקרים, מחקרי שוק
rafi_koriat__by_avi_blizovsky
Share on FacebookShare on TwitterLinkedinWhastsapp

כך אומר רפי קוריאט, יו"ר משותף של  כנס ננו-ישראל ומתאם הקשר בין התעשיה והאקדמיה ב-INNI ומוסיף כי "הפיתוחים החדשניים שיצאו מהאקדמיה משפרים מוצרים ברפאל ובתעשייה האווירית כמו גם את מצברי וולקן ומאפשרים מוצרים חדשים כגון קבלי העל שמפתחת אלביט וזאת כמובן בנוסף לחברות סטארט-אפ.  שיתוף הפעולה בין האקדמיה לתעשיה בתחום הננו מאפשר ניצול הזדמנויות.

רפי קוריאט בכנס ננו-ישראל 2014. צילום: אבי בליזובסקי

אחרי עשור של התמקדות במחקר בסיסי ותחילתם של יוזמות סטארט-אפ בתחום הננו-טכנולוגיה, כעת הזמן לקצור את הפירות. כך עולה מראיון מיוחד שקיימנו עם רפי קוריאט, יו"ר משותף של כנס ננו-ישראל שנפתח אתמול.

קוריאט אחראי על שיתוף הפעולה בין התעשיה לאקדמיה באיגוד הישראלי לננוטכנולוגיה (INNI) אומר כי כעת הזמן לקטוף את פירות המחקר ולהפוך אותם ליישומים תעשייתיים פורצי דרך.

"אסור להשאיר טכנולוגיה על המדף יותר מדי זמן כי היא תאבד מערכה וכמו דג, אם לא משתמשים בה מיד, היא מסריחה ומתקלקלת. היום חיי המדף של טכנולוגיה הם קצרים מאוד והזמן מהרעיון ועד שמוצר נמצא בשוק נמדד בפחות משנתיים."

ישראל, מקום חמישי בננו-טכנולוגיה למרות ההשקעה הנומינלית הזעירה יחסית

לדברי קוריאט, ישראל נמצאת במקום גבוה במפה העולמית בתחום המחקר בננו-טכנולוגיה: "חשוב לציין שישראל ממצב שבו כמעט לא היתה לה נוכחות במחקר בתחום הננו-טכנולוגיה עברה למרכז המפה. למעשה מבחינה כמותית אבסולוטית, ישראל במקום החמישי במיצוב במחקר בננו-טכנולוגיה אחרי ארה"ב, יפן גרמניה וקוריאה – ישראל נמצאת מיד אחריהם בהשקעה מזערית לעומת ההשקעות שהמדינות הללו ביצעו. הסיבה לכך טמונה בכושר ההמצאתיות, איכות ורמת המחקר, הקשרים הבין אישיים, יכולות האקדמיה לעבוד בשילוב עם יתר מרכזי הננו בארץ, ובמיוחד שיתוף הפעולה הפורה וההדוק עם התעשייה להובלת פירות המחקר ליישומים תעשייתיים. בנוסף מדינת ישראל השכילה להחזיר את מיטב המוחות בעולם בתחום חזרה לישראל אשר השתלבו במרכזי הננו בארץ ותרומתם כבר הביאה לתוצאות מרשימות..

"התוכנית שמוביל המדען הראשי יחד עם INNI, בשילוב עם תל"מ  (תשתיות לאומיות למחקר) לתשתית אנושית, ציוד, ומחקר בתחום הננו לפני כשבע שנים, הניבה השקעה משותפת של הממשלה והאקדמיה בשווי 300 מיליון דולר בשבע השנים האחרונות. רובו של התקציב שימש לתשתית המחקרית שסייעה לכל התנופה המשמעותית הזו בשישה מרכזים באוניברסיטאות: המוסד הראשון שפתח מרכז ננו-טכנולוגיה היה הטכניון ולאחר התווספו יתר האוניבסיטאות  תל אביב, בר אילן, באר שבע, מכון ויצמן והאוניברסיטה העברית בירושלים."

"כמדינה אנחנו צריכים לנצל את הקשר בין התעשיה והאקדמיה, כי אם לא נעשה זאת כולנו נצא מופסדים. צריך להמשיך לפתח ולתמוך במחקר כמה שיותר מהר ויותר טוב, להציב במרכזי הננו את החוקרים הטובים ביותר כי מחקר מצויין יכול להוביל ליישום מוצלח ומחקר בינננוי סופו שישאר על המדף. לצד החוקר המוביל שמביא את הרעיונות המבריקים לצוות את הסטודנטים והדוקטורנטים שירצו לצאת לתעשייה אחרי סיום הדוקטורט. לא כל אחד מתאים להיות חוקר מהולל, מצד שני לא כל אחד מתאים להיות תעשיין מהולל. חשוב שהחוקר המבריק ימשיך בדרכיו ובהמצאותיו הבאות  כי בזה הוא טוב ומצד שני אותו סטודנט או דוקטורנט העובדים אתו יוכלו להשתלב ולהתקדם בתעשיה ולסייע להובלת הידע ליישומים פורצי דרך. הרעיון הוא שנמצא את החברה שזקוקה לידע הזה, ניקח את אותו דוקטורנט שעובד עם אותו חוקר מוביל ונאפשר לו לעבוד במקביל בחברה ולנצל את הידע שרכש. כך כולם יצאו נשכרים מכך, ובהם גם החוקר שיוכל לשמש גם כיועץ לחברה."

"אם בכנסים הקודמים קידמנו את הנושא המחקרי לרמה גבוהה, כעת אנו עוסקים ביישום – כיצד ממסחרים טכנולוגיות שפותחו במרכזי הננו לידי מוצרים תעשייתיים. בכל מרכז נמצאים מיטב החוקרים שהיו ראש החץ שהניע את המחקר האקדמי ועם הזמן התחילו לקום חברות סביב אותן טכנולוגיות. בתחילה היו אלו חברות הזנק שיצאו מאותן מוסדות דרך חברות היישום של האוניברסיטאות, ולאחר מכן הצטרפו אליהן החברות הגדולות: רפאל, התעשייה האווירית פלסן, תע"ש ואלביט שאיתרו טכנולוגיות המשמשות לשידרוג מוצרים קיימים ולפיתוח מוצרים חדשים שלא היו אפשריים קודם לכן."

התנעה טובה יותר ותרופות מותאמות אישית
קוריאט: "כחלק מהמוצגים הכוללים בתערוכה הוקם ביתן ייעודי בסיוע מתימו"פ הכפופה למשרד המדען הראשי. בביתן זה מוצגים   עשרים דגמים של מוצרים פורצי דרך בתחומים שונים. הגבלנו זאת לעשרים עקב מגבלת מקום ובעתיד נרחיב זאת וקיבלנו תגובות נלהבות על ידי המבקרים שהבינו את הפוטנציאל העצום הטמון בננוטכנולוגיה וביישומים החשובים שהודגמו."

"לדוגמה חברת אלביט פיתחה קבל-על (Super Capacitor) מבוסס ננו-טכנולוגיה, שיאפשר התנעה חלקה יותר לכלי רכב. כידוע, מרבית האנרגיה במצבר הולכת לאיבוד בשלב ההתנעה ואם נאלצים להתניע מספר פעמים עלולים לגרום להתרוקנות המצבר. אם משתמשים בהתנעה לתיגבור למצבר הרכב גם בקבל-על המכיל רכיב הקולט ומשמר אנרגיה ומספק אותה בהספק גדול בעת פעולת ההתנעה, הדבר מאפשר לחסוך את הצורך לפרוק את המצבר ומאריך את חיו. מדובר בפרויקט של חברת אלביט בשיתוף עם מרכז הננו בבר אילן, שאלביט המשיכה לפתח בעזרת חוקרים שלה ואף הקימה תשתית מרשימה לייצור קבלי על כחול לבן."

"ואם אנו עוסקים בתחום המצברים לרכב, אז בוודאי יפתיע את כולם לשמוע שחברה כמו וולקן מצברים שהיתה חברה מסורתית עם טכנולוגיה שלא השתנתה כ 70 שנה נכנסה גם היא לעידן הננו, גם היא, כמו אלביט, חברה במאגד NES שהיתה לי הזכות  להקימו ולעמוד בראשו, ובזכות הידע שרכשה ושנצבר במאגד היא שילבה ננו צינוריות פחמן במצברים ושיפרה את ביצועי המצבר באופן משמעותי בלפחות 100% ולא 2-3% כפי שמקובל בתעשייה המסורתית."

"נושאים נוספים שחברות אחדות, גם בארץ וגם בעולם עוסקות בהן הם למשל התחום הצבאי – אפוד של חייל עשוי כיום מחומרים קרמיים כבדים וקשיחים, המגבילים את תנועתו. הננו-טכנולוגיה מאפשרת לייצר אפודים דקים, גמישים וחזקים פי כמה מאלו הקיימים היום, ובכך ניתן בו זמנית גם להגן על החייל וגם לאפשר לו לנוע בזריזות."

"ויש גם דברים עתידניים יותר, למשל גלולה המכילה חומר היודע לזהות תאים סרטניים ולחסל רק אותם בלי לפגוע בתאים בריאים, שעשויה יום אחד לבטל את הצורך בכימותרפיה, וכבר יש כמה חברות בתחום הזה של תרופות ממוקדות מטרה, וחלקם נמצא כבר בתהליך לקראת אישור ה-FDA."

"מוצר ישראלי אחר בתחום הננו-רפואה, פותח על ידי פרופ' עודד שוסיוב מהאוניברסיטה העברית שייסד גם את חברת קולפלנט. המוצר מסוגל לקחת גן מתוך גוף האדם, לחבר אותו לצמח וכך לגדל קולגן אנושי, שיותר מאוחר ניתן יהיה להזריק לאותו החולה. בכלל,  חלק גדול מהפיתוחים בתחום הננו-טכנולוגיה יהיו, כמו במקרה הזה, חיקוי של הטבע לצרכים אנושיים באמצעים מתוחכמים.

בנוסף עסקנו בכנס זה בשני תחומים החשובים לחברה הישראלית כולה. מושב בטחוני – בו התעשייה הבטחונית  הציגו מושב בטחוני בשיתוף עם מפא"ת שבו יוצגו דוגמאות לפיתוחים טכנולוגים לשימוש צבאי שהמטרה ליישם אותם גם לשימוש אזרחי ולהפך. אם בעבר היו אלה נושאים נפרדים, הננוטכנולוגיה מחברת את שניהם ומאפשרת שידרוג והפריה של אחד לשני. במסגרת הכנס הגיעו לכאן ראשי הטכנולוגיה משלושת זרועות הצבא של ארה"ב שיקחו חלק בהרצאות לפני הקהל הרחב."

חינוך טכנולוגי הוא הכרח

הנושא השני הוא נושא החינוך לננוטכנולוגיה.אחד היתרונות החשובים שלנו כמדינה הוא כושר ההמצאתיות. יש לנו צעירים מוכשרים, מבריקים וחסרי מנוח הרוצים תמיד לקפוץ לדבר הבא. אנחנו רוצים ללמד כבר בגיל הצעיר לחשוב במושגי ננו, כי צורת העבודה בתחום זה שונה לעומת הכימיה רגילה לדוגמא ותחומי חומרים  אחרים. לשם כך אנחנו מימננו את השתתפותם ללא תשלום של 200 תלמידי תיכון מכל רחבי הארץ לכנס הזה שייחשפו בפעם הראשונה לעולם הננו. הדבר התאפשר בעזרת תרומה של קרן ראסל בארי אשר עזרה בעבר להקמת המרכז לננוטכנולוגיה בטכניון. בחרנו תלמידים מחתך מייצג של בתי הספר התיכוניים בארץ, כולל המגזר הערבי – נוצרי ובפרט מהפריפריה – תלמידים מצטיינים שיהוו בעתיד את שדרת החוקרים המובילים הן באקדמיה והן בתעשיה."

{loadposition content-related}
אבי בליזובסקי

אבי בליזובסקי

נוספים מאמרים

מערכת בינה מלאכותית מפתחת בשבועיים שבב בינה מלאכותית חדש. איור באמצעות בינה מלאכותית
בינה מלאכותית (AI/ML)

Architect Labs טוענת: מערכת AI תכננה מאיץ שבבים בתוך שבועיים

רובוטים חכמים צפויים להשתלב במפעלים, במחסנים, במוסדות בריאות ובמרחבים עירוניים, אך המחקר מצביע על פער בין תוכניות האימוץ לבין ההיערכות הארגונית. צילום/אילוסטרציה: אינטל
ערים חכמות, תעשיה 4.0

מחקר אינטל: ארגונים נערכים לציי רובוטים – אך לרובם עדיין אין אסטרטגיה

אותו חומר בשני מבנים גבישיים: משמאל מופע אלפא היציב של תחמוצת הביסמוט; מימין מופע בטא המטא־יציב שנוצר באמצעות הבזק אור קצר. כל דגימה בגודל 13 על 13 מילימטרים.
מאמרים טכניים

חוקרים מהעברית יצרו בהבזק אור מופע של מוליך למחצה שהפיק פי 10–50 יותר זרם בהארה

הרובוט הארבע־רגלי משתמש במערכת APT-RL כדי לבחור בין צורות תנועה ולחצות מכשולים בשטח. קרדיט: Jun-Gill Kang et al./Science Robotics
רובוטיקה

רובוט ארבע־רגלי למד להחליף סגנון תנועה כדי לחצות יער ולקפוץ מעל מכשולים

Next Post
LogoClub

מפגש מועדון השבבים הרבעוני יתקיים ב-31 במרץ, 2014 ויוקדש לנושא "אחסון מידע ונכסים אחרים"

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  • הידיעות הנקראות ביותר
  • מאמרים פופולאריים

הידיעות הנקראות ביותר

  • דיווח: Anthropic מקימה חטיבת שבבים ובחנה רכישת חברת…
  • אנבידיה משקיעה 3.5 מיליארד דולר ב-MediaTek ומרחיבה…
  • סמארט שוטר: צבר ההזמנות זינק ב־88% ל־51.6 מיליון דולר
  • פעילות התקשורת של אנבידיה, שמרכזה בישראל, הגיעה לפי…
  • קולפלנט רוכשת את LightSolver הישראלית ונכנסת למחשוב…

מאמרים פופולאריים

  • חוקרים מהעברית יצרו בהבזק אור מופע של מוליך למחצה…
  • רובוט ארבע־רגלי למד להחליף סגנון תנועה כדי לחצות יער…
  • Architect Labs טוענת: מערכת AI תכננה מאיץ שבבים בתוך שבועיים
  • מחקר אינטל: ארגונים נערכים לציי רובוטים – אך לרובם…

השותפים שלנו

לוגו TSMC
לוגו TSMC

לחצו למשרות פנויות בהייטק

כנסים ואירועים

כנסים ואירועים

כנס ChipEx2026 יערך ב-12-13 במאי, 2026. הכנס מיועד לכל העוסקים בתעשיית הסמיקונדקטור  כולל מהנדסים, מומחים מקצועיים ובכירים.

ChipEx2026 will be held on May 12-13, 2026. The conference is intended for everyone involved in the semiconductor industry, including engineers, professional experts, and senior executives.

לחץ לפרטים

הרשמה לניוזלטר של ChiPortal

הצטרפו לרשימת הדיוור שלנו


    • פרסם אצלנו
    • עיקר החדשות
    • הצטרפות לניוזלטר
    • בישראל
    • צור קשר
    • צ'יפסים
    • Chiportal Index
    • TapeOut Magazine
    • אודות
    • מאמרים ומחקרים
    • תנאי שימוש
    • כנסים
    • אוטומוטיב
    • בינה מלאכותית
    • בטחון, תעופה וחלל
    • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
    • ‫יצור (‪(FABs‬‬
    • ‫צב"ד‬
    • ‫רכיבים‬ (IOT)
    • ‫שבבים‬
    • ‫תוכנות משובצות‬
    • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
    • ‫‪FPGA‬‬
    • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬

    השותפים שלנו

    כל הזכויות שמורות Chiportal (c) 2010 תנאי שימוש ומדיניות פרטיות

    דרונט דיגיטל - בניית אתרים, בניית אתרי וורדפרס, בניית אתרי סחר, חנות אינטרנטית, פיתוח אתרים

    No Result
    View All Result
    • עיקר החדשות
    • בישראל
    • מדורים
      • אוטומוטיב
      • בינה מלאכותית (AI/ML)
      • בטחון, תעופה וחלל
      • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
      • ‫יצור (‪(FABs‬‬
      • ‫צב"ד‬
      • ‫שבבים‬
      • ‫רכיבים‬ (IoT)
      • ‫תוכנות משובצות‬
      • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
      • ‫‪FPGA‬‬
      • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
      • תקשורת מהירה
    • מאמרים ומחקרים
    • צ'יפסים
    • כנסים
    • Chiportal Index
      • אינדקס חברות – קטגוריות
      • אינדקס חברות A-Z
    • אודות
    • הצטרפות לניוזלטר
    • TapeOut Magazine
    • צור קשר
    • ChipEx
    • סיליקון קלאב

    כל הזכויות שמורות Chiportal (c) 2010 תנאי שימוש ומדיניות פרטיות

    דרונט דיגיטל - בניית אתרים, בניית אתרי וורדפרס, בניית אתרי סחר, חנות אינטרנטית, פיתוח אתרים

    דילוג לתוכן
    פתח סרגל נגישות כלי נגישות

    כלי נגישות

    • הגדל טקסטהגדל טקסט
    • הקטן טקסטהקטן טקסט
    • גווני אפורגווני אפור
    • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
    • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
    • רקע בהיררקע בהיר
    • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
    • פונט קריאפונט קריא
    • איפוס איפוס