כך כותבת ניקי ברוינאטלי, מומחית בגיאופוליטיקה מאוניברסיטת קטניה באיטליה. לדבריה, בארה"ב הבינו באיחור שסין מנסה לרכוש טכנולוגיות מערביות והחלו להילחם בכך באמצעות חוק מיוחד שנחקק ב-2018 ונתן כוח לרשות להשקעות זרות בארצות הברית
חדשנות טכנולוגית היא אחד התחומים העיקריים של התחרות בין ארה"ב וסין. התחרות בתעשיית השבבים היא נקודת מתיחות חשובה שבה ההתערבות המתמשכת של הביורוקרטיה האמריקנית בתעשייה היא מקור למאבק בין מעצמות העל. כך כותבת ניקי ברוינאטלי, דוקטורנטית לגיאופוליטיקה מאוניברסיטת קטניה באיטליה.
"מבחינת בייג'ינג, סגירת הפער הטכנולוגי עם המדינות הכי מתקדמות היא המסלול להשבת המעמד של מעצמה גדולה או "החלום הסיני". כשההקשר הגיאו-פוליטי סביבה נעשה יותר ויותר עוין, שדרוג טכנולוגי יוכל להבטיח לסין אוטונומיה אסטרטגית גדולה יותר על ידי הקטנת התלות הטכנולוגית שלה במדינות יותר מפותחות. השבבים הפכו לדוגמה חשובה לחיפוש של סין אחר עצמאות טכנולוגית."
ייצור השבבים התרחק יותר ויותר מהמודל של יצרן ההתקן המשולב, שכלל שילוב אנכי בכל שלבי הייצור, אל מודל הפאבלס- פאונדרי שבו חברות מתמחות בשלבי ייצור שונים. הוא נע לעבר התמחות ג"ג שבה החברות הגדולות שמתכננות שבבים נמצאות בקליפורניה וטאיוואן. יש חסמי כניסה גבוהים, השקעה גדולה במו"פ ומערכות חדשנות יעילות. המאפיינים האלה מציבים אתגרים ייחודים בשדרוג יכולות השבבים של מתחרים חדשים. היישומים הדו שימושיים של שבבים והחשיבות שלהם בתשתית הדיגיטלית גם הגדילו את הרלבנטיות האסטרטגית שלהם והגבירו את התחרות הטכנולוגית. כתוצאה מכך, ייצור שבבים נעשה לגורם ביריבות אסטרטגית וכל פגיעה בתעשייה המקומית האמריקנית יכולה להיחשב כאיום על הביטחון הלאומי.
נקודת המפנה בעניין של בייג'ינג בשבבים הייתה ב-2014, כשמועצת המדינה קבעה יעד להיות מובילה גלובלית בשבבים עד 2030. ב-2015 התחיל הפרויקט "תוצרת סין 2025", שמטרתו להגדיל את העצמאות הטכנולוגית. היעד הראשון היה לקדם את היצירה של מובילים לאומיים בתעשייה שיוכלו להתחרות בקנה מידה גלובלי ויספקו את התיאבון הרעבתני של סין לשבבים. המטרה השנייה הייתה לרכוש טכנולוגיות זרות באמצעות רכישות אסטרטגיות של חברות זרות מתקדמות טכנולוגית או חברות סיניות פרטיות הפועלות בחו"ל.
הגופים הפדרליים הגדולים של ארה"ב פעלו מסיבות של ביטחון לאומי לחסום השקעות או רכישות אסטרטגיות רבות במגזר. המנגנונים האלה נהנו משיקול דעת נרחב הודות לתפיסה הגמישה של "הביטחון הלאומי".
הסוכנויות הפדרליות הגדולות בארה"ב עברו משיקולי ביטחון לאומי לחסום השקעות אסטרטגיות או רכישות רבות בתחום. זאת הודות לחיזוק הסמכויות של הוועדה להשקעות זרות בארצות הברית (CFIUS) והטלת בקרת יצוא על חברות סיניות באמצעות רשימת הישויות המנוהלת על ידי הלשכה לתעשייה וביטחון (BIS). שיקול הדעת הרחב שממנו נהנים המנגנונים הללו נובע מהמושג הגמיש של "ביטחון לאומי".
סוכנויות אלו הוכיחו כי הן יכולות להתערב גם נגד חברות זרות. זה מוצג כאשר CFIUS חסם את רכישת Aixtron הגרמנית על ידי Fujian Grand Chip Investment Fund הסינית ב-2016 ואת הלחץ שהופעל על ידי הרשות לחסום את מכירת שבבי TSCM ל-Huawei.
כל הפעילות הזו קודדה ב חוק המודרניזציה של סקירת סיכוני השקעות זרות (2018) וכלל מוצר ישיר זר של תקנת מינהל היצוא (2020). החוק חיזק את הכוח המשפטי של סוכנויות אלה בכך שאפשר להן לנקוט בפעולה נגד כל חברה המשתמשת בטכנולוגיות אמריקאיות שאינן ניתנות להחלפה בקלות.\
העליונות הטכנולוגית של ארה"ב היא שמאפשרת להם לשלוט בצמתים האסטרטגיים ביותר בשרשרות הערך של מוליכים למחצה גלובליים כדי לחסום שדרוג טכנולוגי סיני. בנוסף, הכלכלות האחרות המעורבות ביותר בתעשייה – טייוואן, דרום קוריאה ויפן – הן כולן בעלות ברית אסטרטגיות של ארצות הברית המחויבות לבלימת השאיפות הגיאופוליטיות של סין. הם חייבים לאזן את האינטרסים הכלכליים הסיניים שלהם עם האינטרסים הגיאופוליטיים שלהם בארה"ב. דרום קוריאה הצליחה לשמור על הגישה הנייטרלית ביותר."
