דוח מצב ההייטק 2026 מצביע על התאוששות חזקה של הענף: תוצר ההייטק צמח ב־8.2%, היצוא הגיע ל־85 מיליארד דולר והאקזיטים לשיא של 84 מיליארד דולר. עם זאת, מאחורי המספרים מסתמן שינוי מבני: עיקר הצמיחה הגיע מענפי החומרה, המחשוב והמכשור האלקטרוני, בעוד פעילות מו״פ וניהול של חברות ישראליות ממשיכה לזלוג לחו״ל
דוח מצב ההייטק 2026 של רשות החדשנות מציג תמונה מורכבת של ענף שחזר לצמוח בעוצמה, אך גם משנה את מרכז הכובד שלו. לאחר שנתיים של האטה, תוצר ההייטק הישראלי הסתכם בשנת 2025 בכ־352 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של 8.2% לעומת 2024. חלקו של ההייטק בתוצר המשק עלה ל־18.3%, והענף תרם כמחצית מהצמיחה של המשק כולו.
עבור תעשיית השבבים והחומרה, הנתון הבולט ביותר בדוח הוא חזרתה של “תעשיית ההייטק” – ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי – למרכז הצמיחה. לפי הדוח, עיקר הגידול בתוצר ההייטק בשנת 2025 הגיע מענפי החומרה, עם תוספת של כ־16 מיליארד שקל בתוך שנה אחת, לעומת גידול שנתי של עד כ־1.5 מיליארד שקל בלבד בשנים 2022–2024. ענפי החומרה רשמו עלייה של 20.7% בתוצר, בזמן ששירותי התוכנה חזרו לצמוח בקצב מתון יותר.
הנתון הזה משתלב במגמה עולמית רחבה יותר: מהפכת הבינה המלאכותית מגדילה במהירות את הביקוש לתשתיות מחשוב, שבבים, מרכזי דאטה, תקשורת, מערכות הספק ואנרגיה. רשות החדשנות מציינת כי הזינוק בביקוש לתשתיות מחשוב ושבבים, שמאפשרות את מהפכת ה־AI, עשוי להסביר חלק מהצמיחה המחודשת בענף החומרה.
AI Core הופך למרכז הכובד של ההשקעות
הדוח מצביע גם על התחזקות משמעותית של חברות AI Core – חברות המפתחות מודלים, תשתיות וטכנולוגיות מאפשרות בתחום הבינה המלאכותית, ולא רק משלבות יכולות AI במוצרים קיימים. לפי נתוני הדוח, 35.2% מכלל הגיוסים בשנת 2025 הופנו לחברות AI Core. אם משווים את תחום ה־AI Core לסקטורים רגילים, הוא היה הסקטור הגדול ביותר מבחינת גיוסי הון בישראל בשנת 2025.
עבור תעשיית השבבים המקומית, המשמעות רחבה יותר מהשקעות בתוכנה. שכבת ה־AI Enablers – שבבים, תקשורת, מרכזי דאטה, סייבר ותשתיות חישוב – מוגדרת בדוח כאחד מארבעת הצירים המרכזיים לשימור המובילות הישראלית בבינה מלאכותית. זהו איתות לכך שהמרוץ הגלובלי ל־AI אינו רק מרוץ על מודלים, אלא גם על חומרה, תשתיות ושרשראות אספקה.
ברשות החדשנות מציינים כי ישראל אינה יכולה להתחרות במעצמות במונחי גודל בלבד, אך יכולה להוביל בתחומים שבהם חדשנות, התמחות ומהירות חשובות יותר מהיקף המשאבים. בהקשר זה, שבבים ותשתיות AI הם תחומים שבהם לישראל עומק טכנולוגי משמעותי, אך גם תלות גבוהה בשיתופי פעולה בין־לאומיים, בגישה לכוח חישוב ובחיבור לשרשראות אספקה גלובליות.
צמיחה חזקה, אך פחות מו״פ בישראל
לצד הצמיחה בענפי החומרה, הדוח מציג סימני אזהרה בשוק העבודה. מספר המועסקים בהייטק הגיע לכ־400 אלף עובדים, שהם כ־11.4% מהמועסקים במשק, אך לראשונה מזה עשור נרשמה ירידה במספר עובדי המו״פ בישראל. הירידה עומדת על כ־3,500 עובדים, ובמקביל נרשמה עלייה משמעותית בתפקידי מוצר.
ברשות החדשנות מציינים כי השינוי בתמהיל התפקידים עשוי להיות קשור להתייעלות עבודת הפיתוח באמצעות כלי בינה מלאכותית, אך גם להתרחבות מחלקות המו״פ של חברות ישראליות מחוץ לישראל. זהו נתון חשוב במיוחד לתעשיות חומרה ושבבים, שבהן מרכזי פיתוח, ידע הנדסי וניהול טכנולוגי הם חלק מרכזי מהיתרון התחרותי.
הדוח מצביע על מגמה עקבית של התרחבות פעילות חברות ישראליות בחו״ל. במרץ 2026 רק 62% מעובדי חברות ההייטק הישראליות הפרטיות הועסקו בישראל, לעומת 69% בשנת 2019. עיקר הגידול מחוץ לישראל נרשם בארצות הברית, כולל בתפקידי מו״פ ותפקידי הנהלה בכירה. לפי הדוח, חלקם של בכירי ההייטק המועסקים בישראל ירד בכ־9.6 נקודות אחוז מאז 2019.
המשמעות היא כפולה: מצד אחד, ההייטק הישראלי מתבגר והופך גלובלי יותר. מצד שני, כאשר מוקדי פיתוח, הנהלה וקבלת החלטות עוברים בהדרגה מחוץ לישראל, גדל החשש שחלק גדול יותר מהערך הכלכלי ומהידע האסטרטגי ייווצר מחוץ למדינה.
ההייטק מוביל בייצוא, ולכן חשוף לשער הדולר
הדוח מדגיש גם את תלותו החריגה של ההייטק ביצוא. יצוא ההייטק הגיע בשנת 2025 לכ־85 מיליארד דולר, שהם כ־58% מכלל היצוא הישראלי. היצוא מהווה כ־79% מתוצר ההייטק, לעומת כ־26% בלבד ביתר ענפי המשק. לכן, שחיקת שער הדולר פוגעת ישירות ברווחיות חברות שהכנסותיהן בדולרים והוצאותיהן בשקלים.
לפי הדוח, שינוי שער הדולר מ־3.7 שקלים בממוצע בשנת 2024 ל־3.45 שקלים בממוצע בשנת 2025 מתורגם לירידה של 21 מיליארד שקל בתוצר ההייטק. עבור חברות חומרה ושבבים, שבהן עלויות פיתוח, כוח אדם, ציוד ותפעול גבוהות במיוחד, מדובר בגורם שמקצר את ה־Runway ומייקר את פעילות הפיתוח בישראל מול חלופות בחו״ל.
דיפטק, דיפנס־טק, חלל וקוונטום
הדוח מצביע על התחזקות המעבר של ההייטק הישראלי לעולמות הדיפטק והבינה המלאכותית, ובפרט בתחומי הדיפנס־טק, החלל, הקוונטום ותשתיות הבינה המלאכותית. תחומים אלה דורשים בדרך כלל השקעות ארוכות טווח, ידע הנדסי עמוק, תשתיות ניסוי ומדיניות ממשלתית עקבית.
מבחינת רשות החדשנות, האתגר הוא לא רק לעודד הקמת חברות חדשות, אלא לבנות חברות טכנולוגיה גדולות ומבוססות בישראל. יו״ר רשות החדשנות, ד״ר אלון סטופל, אמר כי היתרון של ישראל אינו בגודל השוק או במשאבי טבע, אלא ביכולת לחשוב אחרת, לקחת סיכונים ולהפוך רעיונות פורצי דרך למציאות. לדבריו, המשימה כעת היא להבטיח שהיתרון הזה לא יישחק בעולם שבו התחרות על טכנולוגיה, הון ואנשים הופכת אגרסיבית יותר.
מנכ״ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר כי ההייטק הישראלי ממשיך להפגין עוצמה ויכולת התאוששות, אך הדוח גם מציב מראה מול האתגרים האמיתיים של הענף. לדבריו, חלק מהפעילות, העובדים והכסף זזים החוצה מישראל, ומגמה זו עלולה לאורך זמן לשחוק את היתרון היחסי שעליו נבנתה אומת הסטארט־אפ.
השורה התחתונה של הדוח ברורה: שנת 2025 הייתה שנת התאוששות חזקה להייטק הישראלי, אך גם שנה שבה החומרה, השבבים ותשתיות ה־AI חזרו להיות חלק מרכזי מסיפור הצמיחה. השאלה האסטרטגית לשנים הקרובות היא אם ישראל תצליח לתרגם את העומק הטכנולוגי שלה בתחומי השבבים, הדיפטק והבינה המלאכותית לחברות גדולות, תעסוקה איכותית ומרכזי פיתוח שיישארו כאן – או שחלק הולך וגדל מהערך ימשיך לנוע אל מחוץ לישראל.
