חליפת מכתבים בין ראש הממשלה הראשון לפרופ' עמוס דה שליט זורקת אור על מה שחשב "הזקן" על מחשוב וטכנולוגיה * דה שליט שם לב כבר אז להתפתחות המהירה של מערכות המיחשוב
- דוד בן גוריון. צילום: אתר הכנסת
היו היה ראש ממשלה שאהב לקרוא ספרי מדע פופולרי ולשאוב מהם הרשאה. דוד בן גוריון שבחר במדען (ויצמן) לתפקיד הנשיא הראשון והציע למדען אחר (איינשטיין) את תפקיד הנשיא השיני, התעניין מאוד בסוגיות מדעיות ובפרט בשאלת התבונה המלאכותית.
ארכיון צה"ל פרסם השבוע לרגל יום המדע הלאומי שלושה מכתבים מבין חלופת מכתבים שלראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, ופרופ' עמוס דה שליט, מהמדענים החשובים בארץ בראשית ימיה של המדינה.
המכתבים, של בן גוריון מה10 ביוני 1959, תשובת דה-שליט מה-3 ביולי ותגובתו של בן גוריון מה-27 ביולי, עוסקים בשאלה האם מכונות יכולות לחשוב כמו בני אדם. מסתבר שבאותו הזמן קרא בן גוריון את ספרו של נילס בוהר (אבי תורת הקוונטים) Atomic Physics and Human Knowledge ושתתי פסקאות מתוכו נגעו לוויכוח בין בן גוריון לדה-שליט. בן גוריון פקפק ביכולות של המחשב לעבור את האדם, דה-שליט חשב שהדבר ניתן אך לא בטכנולוגיה של אותה תקופה. "נקודת המבט של הפיזקה האטומית מכריזה כלא רלוונטית כל השוואה של יצורים חיים עם מכונות."
פרופ' דה שליט הסביר בתגובה כי "בינתיים חלו התפתחויות נוספות והקו המבחין בין החי לדומם נעשה יותר ויותר מטושטש. תופעות המהוות את הבסיס למה שנקרא בשם חיים, למשל, נעשות יותר ויותר מטושטשות וניתנות להיעשות במבחנה. אנחנו קרובים היום מאוד להבנת התהליך האלמנטרי של ההפריה – תהליך חלוקת התא".
"איני חולק על דעתך שכמה תהליכים ביולוגיים אפשר לעשות באופן מלאכותי, ואין לי ספק שמה שאנו קוראים בשם רוח, נפש, שכל, הכרה או תודעה (או באיזה שם אחר) מותנה גם בתהליכים פיזיים. אם ירוצצו גולגתו של איינשטיין או של בור – לא יוסיף לחשוב. וזרמים חשמליים (ותהליכים פיזיים אחרים) בלי ספק קשורים בתהליך המחשבה אבל כשם שישנם גילוי-חיים השונים בהחלט מגילויי התהליכים בדוממים, ואין שום גביש מתחתי או מלחי המסוגל לעשות מה שעושה תולעת, כך שונה המחשבה האנושית מכל התהליכים הפיסיים, הכימיים והביולוגיים הידועים לנו.
"אל לנו לשכוח בהשוותנו את האדם למכונה באילו תנאים קשים עובדת המכונה", הוסיף המדען. "כדי להפוך את המכונות המודרניות ביותר למשהו הדומה מבחינת היקף זכרונו למוח האדם אנחנו צריכים להחליף כל אלמנט בסיסי בזיכרונה של המכונה במכונת חישוב שלמה. אנחנו עדיין לא מסוגלים לעשות זאת, אך כדאי לזכור שרק לפני 10 שנים היה גודלו של כל אלמנט בזיכרון כגודל הזיכרון כולו במכונות החדשות".
.."אמת, עדיין רחוקה הדרך להבנה של תהליך המחשבה ושל תהליך המחשבה היוצרת בפרט, אך גם בכיוון זה ישנם התקדמויות מאוד מעודדות (אותי, לפחות). ב-MIT שבבוסטון נעשה נסיון ללמד מכונות להבחין בין מעגל לבין צלב (או בין כל שתי צורות גיאומטריות אחרות). המכונה "ראתה את הצורות הגיאומטריות בעזרת מערכת אופטית שאמרה אם במקום פלוני יש או אין קו. אינפורמציה זו נרשמה ב"זכרון" כך שלכל מקום במרחב היה תא מתאים בזכרון שהיה ממוגנט בכיוון זה או אחזה בהתאם לכך אם באותו קום במרחב היה או לא יהה קו. הזכרון הכיל, איפוא, את התרשמותה של המכונה מהצורה הגיאומטרית. המכונה "נשאלה" אחר כך האם הצורה שהיא רואה היא צורה A או B. תשובותיה היו בתחילה מקריות לחלוטין וכל פעם נאמר למכונה אם התשובה נכונה או לא. לאחר מאתיים "שיעורים" כאלה ידעה המכונה להבחין בין הצורות, גם כשהיו מעוותות במקצת. לכשנעשו הצורות מעוותות יותר ויותר עד שקשה היה להבחין ביניהן התחילו תשובותיה של המכונה להיות מבולבולות.
לסיכום כתב פרופ' דה שליט את מכתבו: "אני מצטער על אורכו של מכתב זה, בפרט לאור העובדה שתוכנו כמעט אפס. מכונה טובה ממני הייתה בוודאי מנסחת את המכתב כולו בשורה אחת או שתיים".
- פרופ' עמוס דה שליט. צילום: מתוך ויקיפדיה
בן גוריון השיב לו: "מכונת החישוב שלך יכולה לעשות רק את האופרציה שיוצרה הכשיר אותה לכך, ואין היא שונה עקרונית מעגלה או ממנוף. היא לא 'חושבת'…".
בתשובה לעקיצתו של דה שליט סיים בן גוריון את מכתבו גם הוא בעקיצה: "גדולתו (היחסית) של אדם שהוא שואל, ולפעמים גם עונה, ושום מכונה בעלם לא תסביר מעצמה שאין הבדל בינה ובין מוחו של עמוס דה שליט".
סוגיית המכונה המסוגלת לחשוב לא נפתרה עד היום, למרות השיפור העצום ביכולות המחשוב. גם ווטסון (Watson), מחשב העל של יבמ (IBM) שניצח את אלופי האלופים של שעשועון הטריוויה ג'פארדי (Jeopardy) לא חושב בעצמו. כך או כך, מה שחשוב ומעניין בחליפת המכתבים הזו הוא העובדה שבן גוריון קרא ספרים של מדענים, הגה ברעיונות מדעיים וניסה להבין וללמוד את יכולות המחשוב. מעניין במה הוגים יורשיו.
